תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ההלכה כמאן? כשיטת יתרו
שמות
כותב החידוש: שפר בנימין סטולמן

מראה מקומות: פרשת יתרו שמות יח

ההלכה כמאן? כשיטת יתרו

 וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל הָעָם נְעָב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד ערב (שמות י )

ההלכה כמאן? כשיטת יתרו 

בעל העקדה, ר' יצחק ערמה, הקשה על פשר עצת יתרו: המבלי אין תבונה במשה ועל הזקנים שעמו לדעת –  שאם ימנה שופטים רבים על העם – שיקל מעליו? 

במילים אחרות, בעל העקדה ביקש להבין מדוע ההצעה לרפורמה הבירוקרטית-משפטית לא באה ממשה ומהזקנים? ואומנם, בדברי הרמב"ן מצאנו תשובה אפשרית: האתגר שעימו התמודד משה היה שונה מזה שסבר יתרו, ממילא, הפתרון שהוצע לא עלה כלל על דעת משה והזקנים כי הוא לא התאים להיקף הבעיה. הרמב"ן סבר כי משה היה עסוק בטיפול מתמשך ונמרץ בבני ישראל בכל תחומי החיים, כאחד האדמו"רים בימינו. לכן לא היה סיכוי שיהיה מי שיוכל להחליף את משה ולהקל מעליו את עול משא העם: 

"כי יבא אלי העם לדרוש אלהים": השיב משה לחותנו: "צריכים הם שיעמדו עלי זמן גדול מן היום כי לדברים רבים באים לפני! 'כי יבא אלי העם לדרוש אלהים'; להתפלל על חוליהם, ולהודיעם מה שיאבד להם … ועוד, שאני שופט אותם, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי'. ועוד, אני מלמד אותם תורה, והודעתי להם את חוקי האלהים ואת תורותיו'" (רמב"ן לשמות יח, טו). 

לעומתו, רבי יוסף בכור שור, בפירושו לתורה, הסביר שתפקידו העיקרי של משה היה לדון את העם, "לדרוש דינין ולדון, כמו 'עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְבַר שְׁנֵיהֶם, ואני דן אותם ומודיע להם חוקי אלהים איך ינהגו וכשורה, איש נגד חברו". אם כן, לא ברור מדוע לא פעל משה בדרך שהוצעה מאוחר יותר על ידי חותנו. 

בתלמוד הבבלי, זבחים (קטז ע"ב), דנו בשאלה אם יתרו הגיע קודם מתן תורה או לאחריו? כידוע, רש"י סבר שיתרו הגיע קודם מתן תורה, ולכן פירש את הפסוק הראשון בפרשה, "וישמע יתרו": "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", ולא הזכיר מתן תורה. 

אם יתרו הגיע קודם למתן תורה, נמצא שהוא הגיע קודם לכינונה של מערכת החוקים והכללים של פרשת משפטים, ולכן היה מקום להצעות לייעול המערכת. אולם, ייתכן שעוד קודם למעמד הר סיני התקיימה מערכת דינים ישראלית, שניתנה בסמוך ליציאת מצרים, וכפי שעולה מדברי חז"ל: 

והתניא: עשר מצות נצטוו ישראל במרה  שבע שקיבלו עליהן בני והוסיפו עליהן: דינין, ושבת, וכיבוד אב ואם. דינין, דכתיב נח "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט". שבת, וכיבוד אב ואם, דכתיב "כאשר צוך ה' אלהיך".  ואמר רב יהודה: כאשר צוך במרה … (סנהדרין נו ע"ב).

ובכן, ייתכן שיתרו הגיע לאחר מתן ה"דינים" במרה, ואז ממילא לא היה מקום להצעות ייעול. אך גם אם בני ישראל לא

 קיבלו דינים במרה, עדיין הייתה מערכת משפטית שעל פיה יכול היה משה לשפוט את העם, מערכת הדינים של בני נח. 

מערכת זו מתוארת היטב בפירושו של הרמב"ן לספר בראשית: 

ועל דעתי, הדינין שמנו לבני נח בשבע מצות שלהם אינם להושיב בכל פלך ופלך בלבד, אבל צוה אותם בדיני גנבה ואונאה ועוד דיינין ושכר שכיר ודיני השומרים ואונאה ומפתה ואבות נזיקין וחובל בחבירו ודיני מלוה ולוה ודיני מקח וממכר וכיוצא בהן, כענין הדינין שנצטוו ישראל, ונהרג עליהן אם גנב ועשק או אנס ופתה בתו של חבירו או שהדליק גדישו וחבל בו וכיוצא בהן. ומכלל המצוה הזאת שיושיב דיינין גם בכל עיר ועיר כישראל (רמב"ן לבראשית לד, יג). 

בין אם מדובר בדיני נח ובין אם מדובר בדינים שניתנו במרה, חוזרת השאלה מלכתחילה כבר נקבע כי יש מצווה

להושיב דיינים בכל עיר ועיר, והלא זה של בעל העקדה ביתר שאת: מדוע היה צורך לשמוע בקולו של יתרו, הרי מלכתחילה כבר נקבע כי יש מצווה להושיב דיינים בכל  עיר ועיר, והלא  זה מה שיתרו הציע, אם כי בניסוח שונה מעט.

תשובה אפשרית לכך, מצאנו במסכת סנהדרין (נו ע"ב), שם דנו האמוראים בטבען של המצוות שקיימו בני נח וכן במצוות שנצטוו על בני ישראל במרה:

אמר רב אחא בר יעקב: לא נצרכה אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר. והא בני נח לא איפקוד [==האם בני לא נצטוו על כך]? והתניא, כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, כך נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר! אלא אמר רבא: האי תנא, תנא דבי מנשה הוא, דמפיק ד"ך ועייל ס"ך [= מוציא "דינים" ו"ברכת ה'", ומכניס תחתם "סירוס" ו"כלאיים"], דתנא דבי מנשה: שבע מצות נצטוו בני נח: עבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים, גזל, ואבר מן החי, סירוס, וכלאים. 

אם נקבל דעה רווחת זו, הרי שגם בני ישראל, קודם מתן תורה, היו מצווים במצוות "דינים", כיתר בני נח. אבל מסתבר שבמשך שהותם במצרים, כשהיו עבדים לפרעה ומשועבדים למשפטי המצרים, לא נהגה בקרבם מערכת משפטית מסודרת. ליתרו היה אפוא יתרון על פני משה מפני שהוא שימש ככוהן מדיין, והכיר את מערכת בתי הדין במדיין. הוא ידע כיצד פועלת מערכת משפטית מסועפת, ובראותו את משה בעבודתו הסיזיפית, הציע לו לנהוג כפי שהיה נוהג במדיין, וכפי שהיו נוהגים בני נח במשך אלפי שנים. 

ייתכן אפוא שפסוקים אלו, בהם מתאר יתרו את מבנה המערכת המשפטית הם המקור לדברי חז"ל המופיעים בתוספתא עבודה זרה (ט, ד) ובגמרא בסנהדרין הנזכרת לעיל, ש"כשם שישראל מצווין להושיב בתי דינין בעיירות שלהן כך בני נח מצווין להושיב בתי דינין בעיר שלהם"

עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ. הֶיֶה אַתָּה לָעָם מול הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים, וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֲקִים וְאֶת הַתּוֹרֹת, וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׁנְאֵי בָצַע, וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עַת, וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטן יִשְׁפָּטוּ הֵם, וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ. אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד, וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם (שמות פרק יח)

אהבת? שתף את החידוש

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים