תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

הטעם שהחשיבה התורה את החסידה כעוף טמא
ויקרא
כותב החידוש: רונן טוויג

מראה מקומות: פרשת שמיני י"א, י"ט

 

ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף (י"א, י"ט)

חולין (ס"ג.) "למה נקרא שמה חסידה, שעושה חסידות עם חברותיה (שמחלקת מזונותיה עמהן- רש"י)". גם כאן כבר נתקשו בזה (עיין בתורה תמימה) מדוע הרחיקה התורה את החסידה אחר שיש לה תכונה טובה שמתחסדת עם חברותיה.

ויתכן לישב על פי דברי הירושלמי בב"מ (פ"ג ה"ה) "אילין עכברייא רשיעיא, כד חמיין (כשרואים) פירי סגין (רבים), קרויין לחביריהון ואכלין עמהון ", ועל פי זה ניחא דנהי שמתחסדת עם חברותיה, אולם כיון שאכילתה גם מן הגזל ולכן הרחיקה אותה התורה, וכפי שמצינו כן בקרבן העוף אשר פסלה התורה את בני המעים שלו מהקרבה על גבי המזבח, כדפרש"י בריש פרשת ויקרא "בעולת בהמה, שאינה אוכלת אלא באבוס בעליה, נאמר (פסוק ט) "והקרב והכרעים ירחץ במים והקטיר", ובעוף, שנזון מן הגזל, נאמר והשליך את המעים, שאכל מן הגזל".

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים