תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

היכן מתחילה שירת הים
שמות
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: פרשת בשלח

מטו משמיה דהרב מבריסק (הגדה של פסח מבית לוי עמ' קלח') שחקר, אם תיבות "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת להשם ויאמרו לאמר" הם מכלל השירה עצמה, או דתיבות אלו הם הינם מדברי הכתוב, ולא חלק מעצם השירה, והביא ראיה לזה, מהא דתיבות אלו הוו בכלל השלושים שיטות של שירת הים הנכתבות "אריח על גבי לבנה", כמבואר ברמב"ם סוף פ"ח מהל' ספר תורה, עכ"ד. וכן כתב בשיעורי הגרמ"ד הלוי על התורה פ' בשלח, עיין שם שהאריך בזה.

והנה בפירוש הרמב"ן על הפסוק (שמות טו יט) "כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגו', הביא דברי האבן עזרא, שגם פסוק זה הוא מן השירה, כי היו משוריים ואומרים כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים, וישב עליהם את מי הים, בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים והוא נס בתוך נס. אולם הרמב"ן עצמו דחה פירוש זה וז"ל "ואיננו בלשון השירה והנבואות, אבל פירושו, אז ישיר משה, כי בא סוס פרעה ביום ההוא מיד, לא מיום המחרת או אחרי כן. או טעמו אז ישיר, כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם השם מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה", עכ"ל.

ומבואר מדברי הרמב"ן דסבירא ליה דקרא ד"אז ישיר משה", וגם קרא ד"כי בא סוס פרעה", אינם מכלל השירה עצמה, אלא מדברי הכתוב הם. והיה אפשר לומר, שנחלקו בדבר זה הרמב"ם והרמב"ן מהיכן מתחלת שירת הים.

אמנם נראה לומר דלא פליגי בזה הרמב"ם והרמב"ן, אלא דמוכח מדברי הרמב"ן דדין כתיבת שירה נאמר על כל הפרשה של שירת הים, ולא רק על ה'שירה' עצמה, וכל הפרשה כולה נאמר בה הך הילכתא דתיכתב "אריח על גבי לבנה".

ויש להביא ראיה ברורה דדין כתיבת שירה נאמר על כל הפרשה של השירה ולא רק על ה'שירה' עצמה, מ'שירת האזינו', דמבואר בדברי הרמב"ם שם, שחולקין בה כל שיטה לשתים, וכותבין אותה בשבע ושישים שיטות, וכלל שם בכלל התיבות שבראש כל שיטה "האזינו" "יערוף" "כשעירים" "כי", אף דעצם השירה היא רק מ"הצור תמים פעלו" ואילך, וכמבואר בגמ' ברכות כא ע"א, דאמר רב יהודה אמר רב מנין לברכת התורה לפניה מן  התורה שנאמר "כי שם השם אקרא הבו גודל לאלוקינו", ופירש רש"י שם וז"ל "כשבא משה לפתוח בדברי שירה אמר להם לישראל אני אברך תחילה ואתם ענו אחרי אמן, 'כי שם השם אקרא' בברכה, אתם 'הבו גודל לאלוקינו' בברכה", עכ"ל. ומבואר דהנך קראי ד"האזינו השמים" ו"יערוף כמטר" ו"כי שם השם אקרא" אמרם משה קודם שפתח בדברי השירה, ומכל מקום גם פסוקים אלו נכתבים התורת שירה, ועל כרחך דדין הכתיבה בתורת שירה אינו תלוי במה שהוא 'עצם השירה', אלא במה שהוא בכלל 'פרשת השירה', וכיון דהנך קראי ד'האזינו השמים' ו'יערוף כמטר' ו'כי שם השם אקרא' הוו בכלל פרשת השירה, איכא בכתיבתם דין כתיבה של שירה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים