תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו
בראשית
כותב החידוש: דניאל חגבי

מראה מקומות: וישב

 

פרשת וישב

העוסק בתורה יסורין בדלין ממנו

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (לז, א)

פרש"י, ועוד נדרש בו וישב, ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, עכ"ד.

וצריך ביאור דברי רש"י האלה מכמה צדדים.

א) לכאורה דברי רש"י נסתרים מדברי חז"ל במסכת מגילה (דף יז.) שיעקב אבינו נענש על מה שלא כיבד את הוריו כ"ב שנה שיוסף נעלם ממנו כ"ב שנים.

ב) מהו לשון רש"י "קפץ" עליו רוגזו של יוסף.

ג) במסכת הוריות (דף י:) איתא, אמר רבא צדיקים מי אכלי תרי עלמי (עולם הזה ועולם הבא) מי סני להו, וא"כ מדוע אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה[א].

ד) ועוד קשה, וכי שייך לומר שנענש כ"ב שנה על זה שביקש לישב בשלוה, כזה עונש חמור על מעשה שכזה.

 

הנה אמרו חז"ל במס' ברכות ה א' העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו.

ונראה הטעם בזה, לפי שהאדם מחליף את יסורי הגוף המגיעים לו בעמלה של תורה, וכמו שמצינו בש"ס במאמרי חז"ל וכדלהלן.

אמרו חז"ל במסכת סנהדרין צט ב' אמר ר' אלעזר כל אדם לעמל נברא שנאמר כי אדם לעמל יולד וכו' כשהוא אומר לא ימוש התורה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא, והיינו דאמר רבא כולהו גופיה דרופתקי נינהו טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא (כל הגופין לעמל נבראו טוב למי שזוכה שעמלו בתורה).

ומבואר בדברי חז"ל אלו להדיא, שאדם נקצב עליו כמה לעמול בחיים, ואדם יכול להחליף את העמל מעמל הגוף לעמל התורה, ובזה ניצל מעמל הגוף, וכשלא עוסק בתורה בעמל, אזי עמל בעמל הגוף ובאים עליו יסורין מכוערים ועוכרין אותו (ברכות דף ה.) ואין לו כח לעמוד ביום צרה (שם דף סג.), שוב מצאתי בברכת פרץ פרשת מקץ שכתב להדיא יסוד זה שאפשר להחליף את היסורין של העולם הזה ביסורין של תורה.

ובזה אמרתי לפרש את המשנה במס' אבות (פ"ו מ"ב), בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, שיש לפרש, שהבת קול אומרת שמה שיש לבריות אוי וצער, זהו משום עלבונה של תורה.

וזהו שכתוב (בחומש בראשית מט-טו) וירא מנוחה כי טוב, ואין טוב אלא תורה (ברכות דף ה.), שעל ידי שעוסק בתורה בעמל, וכמו שכתוב "ויט שכמו לסבול" זוכה ל"וירא מנוחה".

ולפי זה מתיישבת קושיה, דבפרשת בראשית כתיב "בזעת אפיך תאכל לחם" (ג-יט), וצריך לדעת היכן הגזירה הזו בעמלי התורה.

ולפי מה שכתבתי אתי שפיר, שהנה לחם הינו התורה (וכמו שכתוב לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ט-ה) ואמרו חז"ל (חגיגה דף יד א' שלחם היינו בעלי תלמוד, עיין שם), והעוסקים בתורה מקיימים את הפסוק בזעת אפיך תאכל לחם לא על לחם כפשוטו אלא התורה שהיא משולה ללחם ומחליפים את העמל של הלחם הגשמי בתלמוד תורה.

ומצאתי זוהר (ח"א כז, א) על הפס' וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה (שמות א, יד) שפירש כך, בחומר זה קל וחומר ובלבנים בליבון ההלכה ובכל עבודה בשדה זו ברייתא.

והנה בני לוי לא הלכו לפרעה כשקרא להם לעבוד ועסקו בתורה באותו עת, ובזה החליפו את העבודה הקשה וכו' וכמש"כ בזוהר, והיינו שהחליפו את היסורין בעמל התורה.

וזהו שאמרו במס' ברכות (דף נז א') תלמיד חכם טוב לו שנא' לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

וזה לשון רבינו יונה בשערי תשובה ד, יא 'כי ישית עמלו בתורה וטרחו בה ואשר תידד שנתו מעיניו יעלה במקום יסורין', עכ"ל.

 

ומעתה נתנה ראש ונשובה לדברי רש"י, ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף.

שיש לבאר הענין כיון שיעקב רצה לעסוק בתורה אמנם בלא עמל וטורח אלא בשלוה לפום דרגא דיליה "קפץ" עליו רוגזו של יוסף, שאם היה חפץ לעסוק בתורה בשלוה היה מחליף את העמל שנגזר עליו כ"ב שנה לכפר על מה שלא כיבד את הוריו, בעמלה של תורה, אבל כיון דלפום דרגא דיליה ביקש לישב בשלוה ולעסוק בתורה בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף.

וזהו הלשון "קפץ" שזה מורה שנגזר עליו כן וזה "קפץ" עליו ויכל לגרום שלא יקפוץ עליו.

והן הן דברי רבא שצדיקים יש להם גם עולם הזה שרבא לא סותר את דבריו שאמר שכל הגופות לעמל נבראו אלא שרבא נתכוין שצדיקים מחליפים את עמל העולם הזה בתורה הקדושה וטוב להם בעולם הזה, ויעקב שביקש לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף, דהיינו העמל של העולם הזה, כנלע"ד.

ולכן אמר ר"ה לתלמידיו שאם עמלתם בתורה צריך שיהיה לכם עוה"ז שהחלפתם את עמל העוה"ז בעמל התורה.

ובמס' כתובות קיא ב' איתא מעשה ברב חייא בר אדא שהיה מלמד תינוקות דריש לקיש ולא בא ג' ימים ללמדם והתמעט לו היין מן האשכולות ואמר לו ריש לקיש שאם היה בא ללמד התינוקות לא היה קורה לו כך וזה היה עונש על הביטול תורה, עיין שם בפרש"י, ולדברינו המכוון בזה שהיה יכול להחליף צער זה בעמל התורה.

והיינו הא דתנן במס' אבות בפ"ד כל הנותן עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.

ובמס' אבות (פ"ו מ"ב) תנן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, ונראה לפרש בדרך רמז על פי מה שכתבתי, אוי להם לבריות, דהיינו שיש להם צער, לפי שיש עלבון לתורה, וכדברי חז"ל במס' ברכות ה א' שמי שבטל מן התורה ה' מביא לו יסורין מכוערין ועוכרין אותו, והם לא החליפו את היסורין של העולם הזה בתורה, ושם בדף סג א' כל המרפה עצמו מדברי תורה אין לו כוח לעמוד ביום צרה שנאמר התרפית ביום צרה צר כוחך.

ומצאתי לשון רש"י במס' שבת לג ב' על דברי הגמ' שם עוזבין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, זה לשונו, ועוסקין בחיי שעה דאפשר על ידי נכרים, 'והקב"ה מחלק מזון וריוח לעושי רצונו', עכ"ל.

ובפרשת ויחי (מט, י"א) אסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה, ופירש האור החיים הקדוש 'כבס ביין לבושו' דהיינו שאדם יכבס את עצמו ביינה של תורה, ואם לא יעשה כן אזי 'ובדם ענבים סותה' דהיינו שהאדם יתכבס ח"ו על ידי יסורין.

ובספר אהבת חסד ח"ב פרק י"ב בד"ה וראה, כתב בזה הלשון, וכן לענין לימוד התורה כשאדם לומד תורה תמיד חס ושלום לא יהיה לו זה חיסרון וכמו שאמרו חז"ל (ילקוט שמעוני בשלח רמז רס"א), שעל זה צווה הקב"ה לגנוז צנצנת המן להראות לדורות הבאים, וזהו מה שיראה ירמיה הנביא לישראל שהקב"ה יכול לזון כל הכלל כשיעסקו בתורה אפילו בלי סיבה טבעית וכמו בימי קדם וכו' וזהו מה שדקדק ואמר הקב"ה זן אותך היינו שמזונותיו יהיו למעלה מדרך הטבע, עכ"ל.

ועיין עוד בספר שם עולם בסוף ח"א בחתימת הספר שהאריך בזה כמו שכתבנו, והביא שם החפץ חיים ראיה לזה מהמדרש שאם רואה אדם שיסורין ממשמשין ובאין עליו ירוץ לחדרי תורה ומיד היסורין בורחין ממנו שנא' לך עמי בא בחדריך וגו', עיין שם.

ובזה נראה לי לבאר סמיכות התפילה באלוקי נצור, 'פתח לבי בתורתך ואחרי מצוותיך תרדוף נפשי, וכל הקמים עלי לרעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם', שמבקשים אנו שעל ידי שתפתח ליבנו בתורה ונעסוק בתורתך נינצל מהיסורין ונחליף את יסורי העולם הזה בעסק התורה, ואז וכל הקמים עלי לרעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם.

 

 

 

[א] ופעם אמרתי ליישב קושיה זו דשאני יעקב ש'בקש' לישב בשלוה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים