תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

הערות וביאורים במכת דם
שמות
כותב החידוש: רונן טוויג

מראה מקומות: פרשת וארא

בביאור שני הענינים שמצינו במכת דם

הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם: והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר: ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על  יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים (ז, י"ז- י"ט)

הנה בהתראה אודות מכת דם מבואר דרק על היאור נצטוו משה ואהרון להכות, ולא על שאר מקורות המים, אבל להלן כשבאה המכה עליהם מבואר שלקו כל מקורות מימי מצרים, ולא רק בנילוס לבדו, וצריך להבין מדוע לקו יותר ממה שהתרו משה ואהרון בפרעה.

ויתכן ששני ענינים חברו במכת דם, אחד השפלת אלוהות מצרים, וזה מתקיים דווקא בהכאת היאור, ואידך ענישת המצרים במה שלא יכלו לשתות ולרחוץ במים, וזה נתקיים במה שלקו כל מקורות המים שלהם, ולאו דווקא היאור[1].

ומעתה יש לומר דכבר נתבאר לעיל בפרשת שמות, כי עיקר תכלית מכת דם היתה מכוונת עבור השפלת אלוהי המצרים, והוא הנילוס, ולכן כשהתרו משה ואהרון בפרעה הזכירו רק את הנילוס שהוא ילקה בדם, ולא הזכירו את שאר מקורות המים של המצרים, אמנם בביצוע המכה בפועל הוסיף הקב"ה ציווי נוסף, אשר תכליתו להפרע מן האומה המצרית, ולכן לקו כל מקורות מימיהם ולא רק הנילוס[2].

ועל פי זה יתכן לבאר דבר נוסף, דהנה מכה זו נעשתה דווקא לעיני פרעה ולעיני עבדיו, מה שלא מצינו בשאר המכות, ולמה שנתבאר לעיל הדבר מובן, משום דדווקא במכה זו נפרע הקב"ה מאלוהי מצרים בתחילה, ולכן נצטווה משה להלקות את אלוהי המצרים דווקא לעיניהם הכלות של פרעה וכל עבדיו, שזה נכלל גם כן בכלל ביזוי אלוהות המצרים, במה שפרעה ועבדיו עדים לבזיון אלוהיהם ואין לאל ידם לעשות דבר.

ובזאת יתבאר היטב מה דכתיב בתהלים (ע"ח, מ"ד) "ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון", דיתכן שמבוארים כאן שני הענינים שנתבארו לעיל, דענין ההפיכה לדם את יאוריהם הוא משום ענין השפלת אלוהותם, ובהמשך הפסוק מבואר כי יש כאן גם עונש למצרים, בזה שהפך הקב"ה לדם את נוזליהם, ובכך לא יכלו לשתות, כך ששני עניני המכה הוזכרו כאן כמו שנתבאר.

בביאור מה שנלאו המצרים מלשתות מים מן היאור

והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר (ז, י"ח)

בפשטות הכוונה שנלאו מלנסות לחפור ולהוציא מן היאור או סביבתו מים הראוים לשתיה, וכן הוא במדרש שכל טוב כאן, "ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור. וכי מאחר שנהפך לדם היאך ילאו לשתות מים ממנו, אלא כדמפרש לקמן בהדיא ויחפרו כל מצרים (פסוק כ"ד)[3]", אמנם ברש"י מבואר באופן אחר, "לבקש רפואה למי היאור שיהיו ראוין לשתות", ואינו מובן איזה רפואה שייכת בזה להכשיר דם לשתיה.

ויתכן לבאר על פי דברי הדעת זקנים כאן "ובאש. לפי שאילו לא היה נבאש לא היו נמנעין מלשתות הימנו, כי אף על פי שמראיתו דם טעמו היה מים, שמא היו שותין כמו שאומות העולם אוכלין עתה, לפיכך הדגה תמות כדי שיבאש היאור", ומתבאר מדבריו כי מצד הדם היו המים ראוים לשתיה, ומה שלא יכלו לשתות ממנו הוא מחמת ביאוש הדגה.

ומעתה יש לומר דמאחר שלא היה כאן דם גמור אלא רק מראה בעלמא הדבר גרם לחרטומי מצרים להבין כי כל זה כישוף ואחיזת עיניים, ולכן ניסו לעשות כל טצדקי שבידם כדי להכשיר את מימיו של היאור ולבטל את הכישוף, ומעתה יתכן שזוהי כוונת הכתובים שהמצרים נלאו לשתות מים על ידי ניסיונות החרטומים לבטל את מה שסברו שהוא כישוף ואחיזת עיניים.

וצריך לומר לפי זה שניסיון זה של החרטומי שמתואר בסוף הפסוק היה כבר בתחילת המכה, לפני שהספיק היאור לעלות צחנה, שהרי אז כבר בוודאי הבינו כי אין כאן אחיזת עיניים, אלא מכה זו אמיתית היא, והביאור בזה שבתחילת הפסוק הוזכרה בתחילה עיקרה של המכה והיא צחנת היאור, ורק אחר כך תארה התורה את נסיונים של המצרים שקדמו לכל זה.

מדוע לא שת פרעה לבו למה שלא יכל עמו לשתות מים 

ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ה': ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת: ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר (ז, כ"ב- כ"ד)

יש להבין מדוע לא הוזכר מה שלא שת פרעה לבו בסיום תיאור המכה, לאחר נסיונותיהם של המצרים לחפור סביבות היאור למצוא מים ואז הגיע מכת דם לידי גמר, שכאן היה ראוי להזכיר ענין זה שכל עיקר מכת דם לא פעלה אצל פרעה כלום, כך שהיה צורך להכותו במכת צפרדע מעתה.

ויתכן לבאר בזה על פי מדרש לקח טוב כאן, "לזאת המכה, כל שכן למופת של תנין, שלא היה מצטער בו, אמר איני חושש לכך שאם איני שותה מים אני שותה יין, אבל עמו היו מצטערין דכתיב ויחפרו", ומבואר כאן דהטעם שלא שת פרעה איננו משום שלא היה די במכה בכדי לעוררו, אלא משום שלא נגעה המכה אליו.

ומעתה מובן היטב מדוע נכתב ענין זה שלא שת לבו דווקא כאן, ולא בסוף המכה, וזאת משום שפרעה כדרכם של רודנים אכזריים לא השתתף עם עמו בצרתו, אלא כל דאגתו היתה רק בעבור רוחתו, וכל עוד שלא נגעה המכה אליו לא היה אכפת לו כלל בסבל עמו, ולכן לא מוזכר ששת לבו אחר תיאור מה שלא מצאו מים, אלא מיד כשראה את כי חרטומיו גם המה הצליחו להפוך את המים לדם, נתחזק לבו ונתעודד בדברי שקר, וזהו משום שלא נגעה אליו המכה כאמור, כך שהיה די אפילו בדבר מועט שכזה כדי שיקשה את לבו, ולא יתעורר מכך.

באופן אחר יש לבאר בזה, והוא לפי מה שמבואר בההדר זקנים על התורה כאן, "פי' ה"ר יוסף בכור שור כי היאור לא היה דם כי אם לפי שעה, ותדע דלא אמר כי לא יכלו לשתות ממימי היאור מפני שהיו דם, אלא מפני סרחון הדגה, והיינו הא דכתיב ויעשו כן חרטומי מצרים. מה עשו והלא כבר היו דם, אלא מלמד שחזר היאור למים והיינו דכתיב ולא שת לבו גם לזאת, לפי שראה שלא היו מים אלא לפי שעה", ומבואר בדבריו כי מה שגרם לו לפרעה להתעלם מן המכה הוא משום שהדם נעלם מן המים לאחר זמן, וממילא היה מקום לחרטומיו להפכו גם כן לדם אחר כך, וזה חיזק את לבו כי אין ממש במעשיו של משה ואהרון.

ולפי זה היה מקום לומר דבר חדש כי דווקא אצל היאור לא היה דם אלא לפי שעה, והטעם לזה הוא משום שכאן נפרע הקב"ה מאלוהי המצרים, ואין לך השפלה גדולה מזו שמימי אלוהיהם מסריחים ללא תקנה, ורק שהדם היה רק היכי תמצי לזה שעל ידו מתו הדגים וממילא באש היאור, אמנם כל זה הוא דווקא אצל היאור, אבל יתכן ששאר מקורות המים של המצרים שלא היה שייך בהם ענין של באישה שהרי שם לא היו מצוים דגים, ובהכרח ששם שימשה מכת דם כפשוטו שלא יכלו לשתות מים מחמת שהפכו לדם גמור.

ומעתה מבואר היטב מדוע הפסיקה התורה במה שלא שת פרעה לבו לענין זה, משום שהסיבה שלא שת לבו היה משום שהמים חזרו לקדמותם וזה גרם להקשיח את לבו, וזה היה שייך רק במכת היאור שהדם היה בו לפי שעה וזה גרם לו לפרעה שלא ישית את לבו אודות מכה זו, אבל בשאר מקורות המים ששם שימש הדם ללא הפסקה, אין סיבה שיתחזק לבו של פרעה בזה, ולכן לא הוזכר ענין חיזוק זה אלא רק בענין היאור ולא אחר כך.

תבן אתם מכניסים לעפרים – דווקא במכת דם ולא בנס המטה
 

ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ה': ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת (ז, כ"ב- כ"ג)

וברש"י "ויחזק לב פרעה – לומר על ידי מכשפות אתם עושים כן, תבן אתם מכניסין לעפריים, עיר שכולה תבן, אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפים", ויש לעיין בזה דהנה  דלעיל (פסוק י"ג) כבר מצינו גבי נס המטה שנתחזק לבו של פרעה כדכתיב "ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר ה", וצ"ב מדוע לא טען כן פרעה כבר שם בנס זה, ורק במכת דם טען כן.

ויתכן לבאר בזה,  דהנה בביאור כוונת הפסוק שלא שם פרעה לבו "גם לזאת" ביאר הרמבן כאן, "גם לזאת שהיתה מכה, והיה לו לירא פן תהיה בו יד השם מעתה", וכוונתו שלא רק מנס המטה שלא היה בתורת מכה לא נתעורר פרעה, אלא גם שהוחמר מצבה של מצרים, והיא החלה ללקות לא שת לבו גם לזאת.

מעתה יתכן דבשלמא בנס המטה ששם לא נשקפה סכנה לחייו מובן מדוע לא הוצרך לדחות מעליו את הראיה למציאות ה' בנס המטה, ולכן כבד לבו ללא כל סיבה מוצדקת, אולם גבי דם שכבר היה בזה ענין של "מכה" ועונש, והיה לו לירא שמעתה תפגע בו יד ה', וכפי שביאר הרמב"ן לעיל, כאן כבר הוצרך למצוא הצדקה להכבדת לבו בדמות תבן אתם מכניסים וכו', וכל זה כדי להשקיט את חששו שמא יפגע ממכה זו.

עוד יתכן כי בנס המטה לא היה יכול פרעה לדחות דבר זה בתואנה של תבן וכו' משום ששם הוכח ללא כל ספק כי לא מדובר בדרך של כשפים, שהרי ידו של אהרון היתה על העליונה, כדאיתא במדרש שכל טוב שם "מה תלמוד לומר וישליכו איש מטהו, אלא מלמד לכשנהיו לתנינים בלע תנינו של אהרן לתניניהון של חרטומין, אמרו לו זה דרכו של עולם שהתנין בולע את חבריו, אלא החזר אותם למטות, אם יבלע מטך את מטותינו נאמר שאתם מצודקים יותר ממנו, מיד בקשו משה ואהרן רחמים את פני המקום וחזרו להיות מטות, ולקחו כל אחד את מטהו בידו ואחר כך השליכו לכל המטות ארצה, ובלע מטה אהרן את כל מטותם, וידעו שהיה נס בתוך נס".

ומבואר דבנס המטה הוכחה עליונותם של משה ואהרון יותר מחרטומי מצרים, וכאן כבר לא יכל פרעה להכחיש כי מדובר במעשי כשפים גרידא, שהרי דבר זה גם חרטומיו היו יכולים לעשות, ובהכרח שמדובר כאן בכח אלוקי ולא מעשי כשפים גרידא[4], אבל במכת דם פעלו החרטומים באופן זהה למעשה משה ואהרון, שהרי גם הם יצרו דם בלהטיהם, ולכן דווקא שם נתקשה לבו של פרעה, בטענת תבן אתם מכניסים לעפריים.

אמנם בתנחומא (סי' י"ב) מבואר להדיא דטענה זו דפרעה נאמרה כבר בנס המטה ולא רק כאן, "כיון שהלכו אצל פרעה, אמר תנו לכם מופת, מיד וישלך אהרן את מטהו (שמות ז, י), באותה שעה שחק פרעה עליהם, אמר להם משה ואהרן מה אתם סבורים שבאתם לשחק עלי, אלא איני מתיירא מן הדברים האלו, כל מצרים מלאה כשפים, יש מוליכין תבן לעפרים, כתם לרקם וכו'[5]".

ולפי דברי התנחומא שוב יקשה מדוע לא פירש כן רש"י בנס המטה, ונטר עד כאן, ויתכן דכל מה שטען כן פרעה בנס המטה היה רק בתחילה, אבל אחר שנוכח כי ידם של משה ואהרון על העליונה במה שבלע המטה שלהם את מטות המצרים, בזה כבר נסתתמה טענתו זו של תבן וכו', מה שאין כן במכת דם, לאחר שהוכח שיכלו גם חרטומיו גם המה להפוך את המים לדם, כאן כבר שוב קמה ונצבה כביכול טענתו של פרעה כי תבן אתם מכניסים וכו', ויתכן דלכן ראה רש"י להזכיר זאת דווקא כאן ועיין.

[1] מכת אלוהי המצרים מבוארת ברש"י כאן "ונהפכו לדם – לפי שאין גשמים יורדים במצרים, ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם". והסיבה למכתם של העם מבוארת במדרש רבה כאן (ט, י) "מפני מה הביא הקב"ה עליהן דם מדה כנגד מדה, שכך אמר לאברהם (בראשית טו) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו', לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם".
[2] שוב מצאתי כדברנו בביאור ב' הענינים שהיו בדם בדברי המלבי"ם כאן
[3] וכ"פ הספורנו "ונלאו מצרים. לחפור סביבות היאור מים לשתות, כאמרו ויחפרו כל מצרים סביבות היאור".

[4] וז"ל הבכור שור כאן "בשביל כך מטה אהרן בלע מטותם לפי שאמר בלעם למשה אם יכול מטך לבלע מטותינו ונדעה כי רוח אלהים בך ואם לאו חרש אתה כמונו, והשליכו איש מטהו ארצה כבראשונה ויבלע מטה אהרן את מטותם, בדברי הימים של משה". וגם בספורנו מבואר באופן אחר מדוע כאן הודו לעליונותו של נס המטה "ויבלע מטה אהרן את מטותם. שיראו שהאל יתברך לבדו הוא הנותן נשמה ורוח, ולא היה כח בחרטומים לתת תנועה בתנינים".
[5] וכן הוא במדרש רבה (ט,ז) "כל רוחו יוציא כסיל זה פרעה שהיה מלעיג על הקב"ה שהיה סבור שמעשה כשפים הן מה שעשו משה ואהרן וקרא לכל בני ביתו לעשות כמותם, הוי כל רוחו יוציא כסיל זה פרעה".

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים