תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

הצעת ביאור בחידוש הגר"ח קנייבסקי זצ"ל במצוות כתיבת פרוזבול
גיטין

מראה מקומות: דף לו'

'הלל התקין פרוזבול' כך מבואר במשנה במסכת שביעית ובמסכת גיטין, 'מפני תיקון העולם', שלא ימנעו העשירים מלהלוות ויעברו על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה וכו'.

פרוזבול מורכב מהמילים פרוז – תקנה, בול – עשירים. תקנה לעשירים שיאכלו לגבות חובותיהם ולא ימנעו מלהלוות ויעברו על האיסור של מניעת הלוואה בעקבות השמיטה.

אם כן בפשטות הלשון הלל התקין פרוזבול היינו נתן תקנה ביד העשירים לגבות חובותיהם, אך אין העשיר מצווה לכתוב פרוזבול אלא שאם רוצה יש תקנה בידו לעשות כן. כך לכאורה משמע ברמב"ם ובשו"ע שלא כתבו שיש מצווה לכתוב פרוזבול אלא שהכותבו אינו משמט חובותיו.

אך חידוש קא חזינן ב'דרך אמונה' הלכות שמיטה ויובל פרק ט' ס"ק פה' שיש מצוה על כל אדם לכתוב פרוזבול, והיינו באופן שאכן יש לו לווים שחייבים לו, כך מציין בציון הלכה שם.

בהערות שיח אמונה שם מבואר על פי מכתביו של הגר"ח שהסיבה למצוה זו לדעתו היא קיום תקנת הלל, דהיינו הוא הבין שהלל תיקן תקנה כשאר תקנות חז"ל שהינן מצוה ולא רשות. יתכן שהבאת תקנתו של הלל בכלל תקנות נוספות במסכת גיטין מורה על כך שגדר תקנה זו הוא כשאר התקנות שם שהינם בגדר חובה (ועיין בפירוש הרמב"ם בהקדמה למשנה בהסבר החלק החמישי של תורה שבע"פ שהוא חלק ה'תקנות' של חז"ל, שמציין בין שאר התקנות את תקנת הלל בפרוזבול ומשמע לכאורה שזו תקנה כשאר כל תקנות חז"ל שהן חיוב על האדם, על אף שכאמור בהלכות שמיטה ויובל לא נזכר ברמב"ם שכתיבת הפרוזבול היא תקנה של חיוב לכל מלווה שחובו עומד להשמט). ניתן גם בסברא להבין שהלל רצה שזו תהיה מציאות מוכרחת כדי שיהיה עוגן וודאי לכל עשיר ןלא יחשוש מלהלוות מאחר שאולי יתבייש לכתוב פרוזבול, ויאמרו שהוא בא להפקיע את חובת המצווה.

מהיכן מקורו של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בספרי הפוסקים שאכן זו תקנה וציווי לכל המלווים לכתוב פרוזבול? הגר"ח מציין בציון הלכה לדברי התומים בריש סימן סז' שכתב כך:

וזהו אילו הדין כהרז"ה, אבל באמת רבו עליו חכמי הדור, וממש רובם ככולם קיימו וקבלו כפי פשטות ומשמעות דברי הגמ' דנוהגת אף בזה"ז, ואם הם דעתם מדרבנן, האחרון לחכמי קדם וראש במעלה הרמב"ן ז"ל כפי שהעתיק דבריו בעה"ת בשער מ"ה ח"א דין ד' שהאריך ודעתו דשביעית בזה"ז אפילו בחו"ל מהתורה לענין השמטת כספים, דלא קי"ל כרבי דתליא ביובל, רק תליא בשמיטת האדמה כל זמן שנוהג בארץ ישראל, ולפי דעת הרמב"ם [עי' פ"ד משמיטה ויובל הכ"ה] ותוס' שמיטת קרקע נוהג בזה"ז בארץ ישראל דבר תורה, כי קדושת עזרא לא בטלה, ואף שמיטת כספים נוהגת בכל מקום דבר תורה, ואם כן מאוד ראוי לכל איש להחמיר לעשות עכ"פ זכר למצוה זו בפרוזבול וכמש"כ לעיל, לבל ישכח זכר מצוה זו מקרב ישראל.

מה הכוונה של התומים לעשות זכר למצווה 'זו' בפרוזבול? נראה שהגר"ח הבין שהזכר הוא למצוות הפרוזבול עצמה שהיא מצווה על האדם לעשותה בהנהגת שמיטת כספים מן הדין (מדרבנן או אף מדאורייתא למ"ד שמהני פרוזבול בזה, ולא רק מידת חסידות).

אך לכאורה נראה שכוונת התומים לאחר שבירר ששמיטת כספים להרבה פוסקים אינה הנהגת חסידות אלא מצווה מדרבנן או אף מדאורייתא לכמה ראשונים, ולכן ראוי מאד לעשות זכר למצוה של שמיטת כספים על ידי כתיבת הפרוזבול.

יתכן שהגר"ח נטה מהסבר זה בתומים מכיוון שהוא מבין שאין דבר כזה זכר למצווה כאשר עושה להיפך ממנה, דהיינו כתיבת הפרוזבול הוא שלא להשמיט, ואילו המצווה אומרת להשמיט, לכן אם התומים אמר לעשות זכר למצוה היינו למצוות כתיבת פרוזבול המוטלת על כל אחד כאשר יש שמיטת כספים מדינא (וכיום ראוי מאד לכל אחד להחמיר ולעשות זכר למצוות כתיבת הפרוזבול).

אך לכאורה ההבנה הנ"ל בדברי התומים שהגר"ח דחה מעוגנת בלשון הריטב"א המובא בבדק הבית חו"מ סימן סז'  ששואל מדוע היה צריך לתקן פרוזבול הרי יכול המלווה להתנות עם הלווה על מנת שלא תשמט חובי בשביעית? ובאחד מתירוציו אומר הריטב"א שרצו חז"ל שיהא המולה סביב עניין כתיבת הפרוזבול לעשות זכר לשמיטה ולכן רצו שהחובות לא ישמטו על ידי פרוזבול. (ע"ע בדיון בשאלת הריטב"א בפת"ש חו"מ סימן סז' ס" ב' ומה שתמה על האחרונים שלא הביאו את הריטב"א הנ"ל).

נמצאנו למדים שבכתיבת הפרוזבול יש זכר לשמיטה וזה בדיוק מה שאמר התומים?

אכן כאשר מביא בדרך אמונה (פרק ט' ס"ק פג') את דברי הריטב"א הוא גורס בדבריו אחרת מהמצויין לפנינו והוא אומר שעל ידי הפרוזבול הוא יהיה זכור לשמיטה דהיינו הגברא יהיה זכור לשביעית אך אין בעצם מעשה כתיבת הפרוזבול זכר לשביעית כי כאמור אי אפשר לעשות זכר למצוה במעשה שמפקיע את המצוה, ולכן הוא גם למד כאמור בתומים שכוונתו לעשות זכר למצוות כתיבת הפרוזבול כשהיא על פנים מחוייבת מדינא, כאשר שמיטה נוהגת מדינא לכו"ע.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים