תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

התורה- עמוד השמירה של עם ישראל
בראשית
כותב החידוש: משה וינר

מראה מקומות: פרשת בשלח פרק יג פסוק כב

"לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם." (בשלח, פי"ג, כב')

הנה, בכל מקום בו מדובר בשמירה על עם ישראל- נוקטת התורה בלשון 'לא ימיש'. על דרך זאת מצאנו אצל יהושוע 'לא ימיש מתוך האוהל' (כי תשא, לג', יא') וכן 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וכו" (ספר יהושוע א, ח) ואם נשכיל לשים לב, נראה שבכל המקרים מדובר על שמירת עם ישראל. פעם בעמוד ענן ואש, ופעם בתורה. הוי אומר- ימיש, לשון שמירה.

במילים אלו, מעוניינת התורה להעביר לנו מסר. התורה, כמו עמודי האש והענן, שומרת על בני ישראל תמיד, ואילולא היא; יחרב העולם. כפי שנא' בגמ' סוטה (כא ע"א) כי נר מצוה ותורה אור, מה אור מגן לעולם אף תורה מגנה לעולם.

והנה, כשמעיינים ברש"י על המקום, רואים הבנה מחודשת של הנאמר בפסוק; מגיד, שעמוד הענן משלים לעמוד האש, ועמוד האש משלים לעמוד הענן, שעד שלא ישקע זה- עולה זה עכ"ל.

אנו חשים כאן בשמירה מיוחדת, שאסור לה לעוזבנו ולו לרגע אחד. ויסוד זה, על פי ההבנה המדמה בין שמירת עמוד הענן לבין שמירת התורה, חל על שתי סוגי השמירות הללו.

כלומר- בין בתורת ישראל ובין בעמוד הענן והאש- כל עוד יש רגע בלעדיהם, אין שמירה. ועל כן, מגיעה הגמ' במסכת קידושין (עב ע"ב) ואומרת: 'ללמדך, שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנא' וזרח השמש ובא השמש, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי' עיי"ש. שוב, מגלה לנו הגמ', כי המשמר הלאומי של עם ישראל הינם הצדיקים שהם מחזיקים את התורה, ואי אפשר רגע בלא שמירתה, משום שכל העת אנו חווים התנכלויות וניסיונות כיליון מכוחות הרשע בעולם. והוכח שמשל כל הדורות מה שהחזיק את עם ישראל זו התורה.

מוכח אפוא היסוד שהובא כאן לעיל, שאין הבדל בין שמירת עמוד הענן והאש לבין שמירת התורה, ועל כן רק בשני המקרים הללו מובאת הלשון הברורה של 'לא ימיש'.                              ועל דרך זו, עם ישראל לא יוכל לשרוד רגע במדבר הגדול ללא עמוד מסוים; הענן או האש. וכך גם התורה שעם ישראל לא יוכל לשרוד רגע בלעדיה.

לכן בחרה התורה בגישה של 'לא ימיש' בשלושת המקומות הנ"ל- משום שזאת שמירה קריטית, שבלעדיה מי יודע מה יהיה, אך הקשר בין ישראל, התורה, ובורא עולם- חד הוא.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים