תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ואהבת לרעך כמוך
מוסר השכל

מראה מקומות: "כל התורה כולה" - זה כלל גדול בתורה.

 הגמרא קובעת שחמורה היא איסור אונאת דברים אפילו מאונאת ממון, וזאת מפני כמה סיבות (המובאות בשם תנאים שונים): (1) אונאת דברים מכוונת נגד האדם עצמו, ואילו אונאת ממון מכוונת נגד ממונו ולא נגד גופו; (2) הפסוק מזכיר את יראת ה' דווקא בהקשר של אונאת דברים (ולא באונאת ממון), כך שהאיסור מקבל חומרה יתירה; (3) בניגוד לעוולות ממוניות, שניתן לתקנן על-ידי תשלום הכסף, לכאב הנפשי של אונאת דברים אין תקנה.

גרימת כאב ופגיעה לאדם על-ידי דיבור, כתיבה או תקשורת פוגענית אחרת מהווה כאמור איסור תורה. כן עולה מדברי הגמרא המובאים מעלה, והדברים נפסקו להלכה בדברי הרמב"ם והשולחן ערוך (חושן משפט רכח, א).

עד כאן הדבר תורה.

וישאל כל שואל – מה חידשת?
זה דברים ידועים.

והתשובה – כתוב בתורה דברים כ"ו ט"ז – 
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
ומבאר רש"י הקדוש –
הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ – בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם (מדרש תנחומא כי תבוא א).

כלומר,
רש"י הקדוש מלמד אותנו,
שעל האדם להרגיש "חידוש" תמידי בדברי התורה.

ולנפקא מינא מעשית.

יש אנשים העוסקים בצרכי ציבור.
ושוכחים לעיתים, שצריך לעסוק בצרכי ציבור "באמונה".

חושבים לעצמם, כי רב שכרם על זיכוי הרבים,
ואדם קרוב אצל עצמו,
ומתירים לעצמם לדבר בצורה לא מכובדת לאנשים אחרים.

החידוש הוא – שעל האדם לייצר לעצמו חידוש תמידי,
שיזכור,
כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃

וגם אם רוצה להעיר,
יזכור שיש "שולחן ערוך חמישי" לענייני מידות,
וכל עוד בורא עולם לא מינה אותו לעקוץ ולסנוט באופן חופשי,
יתכבד נא,
ויואיל לתת כבוד לכל אדם מעם ישראל.
במיוחד לגבי שפלים ונדכאים.
או כאלה שלעיתים עקיצה מגורם שכביכול נועד לייצג את הבורא, רב, איש ציבור תורני וכיוצ"ב, עלולה חלילה לגרום להם למאוס בדברים הקשורים לקודש,
ועלולים ח"ו לנצח, ח"ו, שלא יהיו ככאלה הנמנים על "מחדשי העם".

בל נהיה כאותם הדשים המצוות בעקביהם,
ונהיה מאותם המאירים פנים ומכבדים כל אדם.
נרבה אהבת חינם,
נדון לכף זכות,
ונקיים "ואהבת לרעך כמוך".
במיוחד אם עלולים אני מרב גאות של מעשים טובים,
להגיע לסניטה באחר ח"ו.
זו דעתי האישית,
וזה החידוש שלי.
ולדעתי,
שומע לי ישכון בטח.
וראה עוד מה שכתב בזה מו"ר החפץ חיים זלה"ה, ומשוט לשון תחבא וכו'.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים