תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל, אשר מצרים מעבידים אותם, ואזכור את בריתי
שמות
כותב החידוש: אליהו קוויט

מראה מקומות: וארא ו, ה

לאחר המלים “נאקת בני ישראל”, מדוע צריך הפסוק להוסיף ולהסביר “אשר מצרים מעבידים אותם”? וכי אין זה ברור מאליו (על פי כל מהלך הפרשה) שהסיבה לנאקת בני ישראל היא עבדות מצרים?!

רבי מאיר שפירא מלובלין (מייסד לימוד הדף היומי), בספרו אמרי דעת, מסביר תוספת זו (“אשר מצרים מעבידים אותם”) על פי הגמרא במסכת ברכות:

במסכת ברכות דף ה ע”א, אומרת הגמרא ש”ייסורים ממרקים עוונותיו של אדם”. ומובאים שם בגמרא שני מקורות לכך:

המקור האחד, הוא לימוד בקל וחומר, מדין “שן ועין” האמור בעבד (עבד שפגע בו אדונו באחד מאבריו, כגון שינו או עינו, יוצא לחירות מעבדותו): אם עבד יוצא לחירות לאחר שנפגע רק באבר אחד, קל וחומר שגדול כוח הייסורים, שפוגעים ומייסרים את האדם בכללותו;

והמקור השני הוא מכך, שהתורה משתמשת במילה “ברית” הן ביחס לייסורים והן ביחס למליחת בשר [ביסורים – לאחר תיאורי הקללות בספר דברים, נאמר “אלה דברי הברית“; ובמליחת בשר הקרבנות – נאמר בפרשת ויקרא, פרק ב’, “ולא תשבית מלח ברית“]; ומכאן יש ללמוד על מכנה משותף ביניהם: כשם שמליחת בשר מתקנת אותו ומכשירה אותו, כך ייסורים ממרקים עוונותיו של אדם, כלומר, מתקנים אותו ומעלים אותו (לימוד זה מבוסס על מידה בתורה הנקראת “גזירה שווה – אם בשני עניינים שונים מופיעה מילה שווה, הדבר מלמד על קשר בין שני העניינים; ואף כאן, המילה “ברית” משמשת בשני עניינים, ולמדים מכך). עד כאן דברי הגמרא.

והנה, בין שני המקורות הללו יש הבדל: אם תועלת הייסורים נלמדת רק מדין “שן ועין” של עבד, נמצא שייסורים ממרקים ומתקנים רק אם המתייסר מבין שמקור הייסורים הוא בקב”ה, ויודע לתת להם את משמעותם הנכונה (שהרי גם ב”שן ועין”, עבד ייצא לחירות רק אם הוא מבין שהאדון פגע בו; כי אם בעיניו של העבד הדבר קרה במקרה, והוא לא תובע את שחרורו בבית דין, הוא יישאר בעבדותו); לעומת זאת, המקור השני (“ברית – ברית” ממלח)  מוסיף ומלמד שיש כוח תיקון בייסורים מכוח עצם היותם, גם אם האדם אינו יודע לייחס להם את המשמעות הנכונה (כשם שהמלח מתקן את הבשר גם אם נפל בדרך אקראית לחלוטין).

וזהו שמדגיש הכתוב בענייננו (בהוספה “אשר מצרים מעבידים אותם”): למרות שנאקת בני ישראל נובעת מכך ש”מצרים מעבידים אותם”, דהיינו, בני ישראל מצדם מייחסים את מקור הייסורים למצרים (כלשון הפסוק: “נאקת בני ישראל – אשר מצרים מעבידים אותם“) ואינם יודעים לתת לייסורים את מלוא המשמעות המתקנת, כתיקון משמיים; על אף זאת יועילו להם הייסורים, ומדוע? כי “ואזכור את בריתי” – מהמילה “ברית” למדנו, כאמור לעיל, שיש כוח תיקון בייסורים גם אם האדם אינו יודע לתת להם את מלוא משמעותם.

[ולפי זה יש גם הסבר נוסף לשאלה בהערה הקודמת, מה מדגיש הכתוב באומרו “וגם”:  גם זעקה כזו, שאין הזועק מבין את עומק סיבת הייסורים, נשמעת לפני הקב”ה].

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים