תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

 וידויו של אבא 
בראשית
כותב החידוש: שפר בנימין סטולמן

מראה מקומות: בראשית, פרשת ויחי

וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַדָן מֵתָה עָלַי רָחֵל (בראשית מח, ז)

 וידויו של אבא 

יוסף שמע כי אביו חלה, והגיע לבקרו עם שני בניו, אפרים ומנשה. יעקב קיבל את נכדיו, בניו של יוסף, כאילו היו בניו והתכונן לברכם. אלא שלפני כן אמר יעקב ליוסף אביהם: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַדָן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַדֶרְֶך בְּעֹוד כִבְּרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְּרָתָה וָאֶקְּבְּרֶהָ שָם בְּדֶרְֶך אֶפְּרָת הִוא בֵית לָחֶם (בראשית מח, ז). 

רש"י, על אתר, פירש את דברי יעקב אבינו: ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להיקבר בארץ כנען, לא כך עשיתי לאמך, שהרי מתה סמוך לבית לחם… ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי, אבל דע לך שעל פי הדבֵר קברתיה שם, שתהא לעזרה לבניה, כשיגלם נבוזראדן, והיו עוברין דרך שם, יצתה רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר: "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה" (ירמיה לא, יד) וגו', והקדוש ברוך הוא משיבה: "יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" (שם לא, טו). 

מדוע הזכיר יעקב את מיתתה וקבורתה של רחל בעת שיוסף בא אליו? אם יעקב אמר זאת כדי "לנטרל" כל תרעומת מצד בנו היה לו להגיד דברים אלו במפגש הקודם, בשעה שהשביע את יוסף, בתחילת הפרשה:

 וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.  וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ.   וַיֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי–וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה.  (בראשית מז, כט–לא).

כאן, ליד מיטת חוליו של יעקב, נמצא המפתח לשאלה שנידונה במדרשים. האם יעקב היה מודע בסוף ימיו לכך שיוסף נמכר בידי בניו? בתורה נראה שאין רמז למודעות שכזו, אולם רש"י סבר כי יש רמז לכך, בברכות יעקב לבניו, ובאופן ספציפי, במילים "שמעון ולוי אחים": "בעצה אחת על שכם ועל יוסף": "ויאמרו איש אל אחיו ועתה לכו ונהרגהו" (בראשית לז, יט–כ), מי הם? אם תאמר ראובן או יהודה, הרי לא הסכימו בהריגתו. אם תאמר בני השפחות, הרי לא הייתה שנאתן שלימה, שנאמר "והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה" וגו' (שם ב). יששכר וזבולן לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם; על כרחך שמעון ולוי הם, שקראם אביהם אחים (בראשית מט, ה). 

אולם הרמב"ן נמנע מללכת בדרכו של רש"י, ופירש את המילים בדרך אחרת: "שמעון ולוי אחים": יאמר: בעלי אחוה, כי יחם לבם על אחותם. ילמד עליהם זכות, כי בקנאתם על האחוה עשו מה שעשו, לומר שאין ראוים לעונש גדול, ולא החטא ראוי לימחל כי הוא חמס. והנכון בעיני שאמר כי שמעון ולוי אחים גמורים דומים ומתאחים זה לזה בעצתם ומעשיהם (בראשית מט, ה). 

הדעה הרווחת במדרשים השונים היא שיוסף נמנע באופן מודע מלספר לאביו על מכירתו בידי האחים, כדי שלא לפגוע בהם. אחת הדרכים שנקט כדי לא לבוא לידי גילוי הדבר הייתה הושבת אביו בארץ גושן ולא לידו, במרכז השלטוני. במשך אותן שבע עשרה שנה שחי יעקב במצרים, שמר יוסף על מרחק בהיותו עסוק לכאורה בענייני מדינה. כאשר נפגשו, נמנע יוסף מלהיפגש עם אביו ביחידות כדי לא לתת לאביו הזדמנות לשאול אותו על מה שהתרחש לאחר ששלח אותו לחפש את אחיו בשכם. כעין זאת מצאנו במדרש פסיקתא רבתי: 

… והרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו, ולא נכנס אצלו בכל שעה. שאילולי שבאו אחרים ואמרו לו: "אביו חולה", לא היה יודע. אלא להודיעך צדקו שלא רצה להתייחד עם אביו שלא יאמר לו: "היאך עשו בך אחיך"? [ומקללם. אמר] יוסף: אני יודע צדקו של אבא; כל דבריו [גזירות הן]. אמר ללבן, "עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה", ומתה אמי. ואני בא לומר שיקללם? יקללם ונמצאתי מחריב את כל העולם, שלא נברא העולם אלא בשביל השבטים. לפיכך לא היה הולך אצל אביו בכל שעה (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ג – ביום השמיני). 

על פי מדרש לקח טוב (כט, כה), יוסף פעל כן, בהתאם לתכונה שירש מאימו, לשמור סוד שעשוי לפגוע בזולת: מתוך הסימנים שמסר יעקב לרחל על הבאר, ורחל מסרתם ללאה, על זה לא הכירה יעקב אבינו. לפיכך היו בני רחל צנועים בעלי סוד, הלא תראה ליוסף שלא הגיד לאביו מכירתו, ולא הודיע ממצרים לא בכתב ולא בפה…(פסיקתא זוטרתא [לקח טוב], בראשית כט). 

יוסף נמנע אפוא מלבקר את אביו, כדי לא לתת לו הזדמנות להגיע לגילוי האמת. עיסוקו של יוסף כמשנה למלך אפשר לו לעשות כן, אבל כששמע שאביו חולה הוא עזב את עסקיו הממלכתיים והגיע. בשעה זו היה יוסף מוטרד מהבאות: 

ושמע יוסף שחולה הוא. התחיל מהרהר דברים בלבו. ר' אליעזר אומר: הרהר שלושה דברים יוסף בלבו, ור' שמואל בר נחמן אמר: חמשה. בניי נולדו במצרים, תאמר שמברכם? תאמר שיעשה אותם שבטים? תאמר שיעשה אותי בכור? תאמר שידחה את ראובן מן הבכורה? ועל מה לא נכנסה רחל לקבורה? לכך, כשהלך אצלו, נטל את שני בניו עמו; [משל] לכהן שהלך לגורן, ונטל את שני בניו עמו, להודיע לכל שהן בניו, שיש להם חלק כמותו (שם). יוסף הגיע לביקור אצל אביו החולה והיה מוטרד מפני הלא־נודע. אדם מוטרד – מכיריו יכולים להבחין בכך, ויעקב אכן הבחין בבנו שהוא טרוד. יוסף מוטרד ממגוון טעמים שהמדרש מנה, ואולי גם מהאפשרות שיעקב יבקש לדעת לפני מותו מה היו הנסיבות שהביאו את יוסף למצרים. מסתבר שלו רצה יעקב לדעת מה באמת קרה ליוסף, ודאי היה מוצא את הדרך להשיג את המידע. יעקב היה מודע לכך שהוא זה ששלח את יוסף לדותן בשליחות שממנה לא שב, ועל כך הוא היה מצטער כל ימיו. עתה, כאשר יוסף הגיע אליו לבקרו, יעקב אומר: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַדָן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַדֶרְֶך בְּעֹוד כִבְּרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְּרָתָה וָאֶקְּבְּרֶהָ שָם בְּדֶרְֶך אֶפְּרָת הִוא בֵית לָחֶם." (שם מח, ז). 

אין באמירה זו שום קשר לשבועה שהשביע יעקב את יוסף, ובוודאי לא בהקשר לפגישה זו עם הנכדים, אפרים ומנשה. אמירה זו היא התנצלות של אב שפעל כמיטב יכולתו לטובת בנו, ללא שותפות של אם שתבחין בעוד מועד בסכנות שבדרך. יעקב עצמו ניצל בזכות הוראת אימו: וְּעַתָה בְּנִי, שְּמַע בְּקֹלִי, וְּקּום בְּרַח לְּך אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה. וְּיָשַבְּתָ עִמֹו יָמִים אֲחָדִים, עַד אֲשֶר תָשּוב חֲמַת אָחִיָך, עַד שּוב אַף אָחִיָך מִמְָּך וְּשָכַח אֵת אֲשֶר עָׂשִיתָ לֹו, וְּשָלַחְּתִי ּולְּקַחְּתִיָך מִשָם. לָמָה אֶשְּכַל גַם שְּנֵיכֶם יֹום אֶחָד?!  כעת, לאחר כל מה שארע ביניהם, אומר יעקב לבנו: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַדָן מֵתָה עָלַי רָחֵל– היא מתה, ואני נותרתי לבד עימך. ואילו אימך הייתה בחיים בשעה ששלחתיך לאחיך בדותן, כל זה אולי לא היה קורה, לטוב ולרע.

אהבת? שתף את החידוש

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים