תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ויישם בארון במצרים.
בראשית
כותב החידוש: אברהם מ. וקס

מראה מקומות: פרשה ויחי פרק נ' פסוק כ"ו

חתימת ספר בראשית ותחילת ספר שמות הם שני היפוכים כביכול. והמעבר ביניהם הוא דראמטי וקיצוני ביותר. כי סוף סוף יעקב זכה להתראות עם יוסף. וכבר בא אל הנחלה והמנוחה במצרים בגשן. ולמד תורה עם בניו מתוך שפע. וראה את בניו מאוחדים ושמחים. ויעקב בירך את בניו בברכות נשגבות מאוד. וכל זה נאה ויפה נחמד והגון לסוף ספר בראשית. שעסק בראשיתו בבריאת שמים והארץ. ובתהלוכותיהן של האבות הקדושים. והנה לפתע פתאום נמצאו ישראל בגלות מרה וקשה במצרים. והיה המעבר כאדם העובר מן האור לחושך. ולא בכדי הם דברי מרן השפת אמת זצ"ל. שספר בראשית ובריאת שמים וארץ. מסופר בקיצור בפרשה אחת קטנה ייחסית. וספר שמות והגלות מסופר בארבעה פרשות של השובבי"ם. כי כביכול. להקב"ה יותר בניקל לברוא עולם שמים וארץ. מאשר לסבול את עול הגלות הקשה. והדברים מבהילין הרעיון. אלא שמשמעות רבה יש בענין המעבר מבראשית לשמות. ללמדינו ולהורות לנו. כי בחיים של העולם האור והחושך אחד המה. והם משמשים בערבוביה. ויש חושך שמוביל אל האור והיפוכו. וכן אמרו בזוה"ק. לית נהורא דנפיק אלא מגו חשוכא. שעיקר האור עולה מן החושך. והחושך והגלות וההסתר הם יצירה אלוקית מאירה בתוך החושך. וכך יהיה לעתיד לבוא. כאשר תתגלה מלכותו ית"ש בגאולה. יראו כולם שחשכות הגלות היה אור. והחושך היה הסתר ומניעה. ועוד יסופר בספריהם של אליהו ומשיח. כל הטובות של הגלות. שהכל בהם היה בחסד וברחמים. ואותיות 'גלות' יתהפכו לישמחו השמים "ותגל" הארץ.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים