תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ויקחו לי- בשמחה
שמות
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת. ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים. וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים. שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים. אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחושן. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ב- ח)

הקב"ה מצווה שבני ישראל יתנו לו תרומה לבניין המשכן, אך אומר- "ויקחו לי תרומה".
ולכאורה זה ההיפך מלתת.

אלא אומר המדרש על הפסוק שקראנו שבוע שעבר "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהעה לו כנושה לא תשימון עליו נשך" (לפני כן- כב, כד,) 
לא משנה כמה כסף יהיה לך בעולם הזה, שום דבר ממנו, לא מלווה אותך לעולם הבא, שנאמר "אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו. כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו". אלא "כי אם בגפו יבוא בגפו יצא".

אבל מה, אם אתה באמת רוצה שהכסף ילווה אותך לעולם הבא, אז תלווה אותו לעניים, שנאמר "אם כסף תלוה את עמי". אם תיתן את הכסף שלך לצדקה, אז הוא כן ילך איתך לעולם הבא, שנאמר "והלך לפניך צדקך".

יוצא אם כך, שהכסף היחיד שאתה לוקח איתך לעולם הבא, הוא הכסף שאתה תורם. ולכן נאמר "ויקחו לי תרומה". מה שהם תורמים לי, זה מה שהם לוקחים לעולם הבא.

אך רציתי לתת כיוון נוסף, על סמך דברי חז"ל שאמרו, שבניית המשכן, באה כתיקון לחטא העגל שנעשה 40 יום אחרי מעמד הר סיני.

במעמד הר סיני, כאשר ישראל קיבלו את לוחות הברית, אז הם התנקו מזוהמת הנחש הקדמוני, שגרמה מיתה לעולם וקיבלו חירות ממלאך המוות, שנאמר "והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות".
אומרים חז"ל- אל תקרא "חרות", אלא- "חירות". לומר לך, שישראל קיבלו חירות ממלאך המוות.
ואני חושב שאפשר לחדד את הראיה עוד יותר ולשאול- למה רשום "חרות על הלוחות", ולא- "חרוט על הלוחות"?
לומר לך, שישראל קיבלו חירות ממלאך המוות.

אך 40 יום אחרי, עם ישראל חטאו בעגל, ושוב חזרה אליהם גזרת המיתה, שנאמר "אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם. אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו".

אז אם אנו רוצים לתקן את חטא העגל ולחזור להיות כמו אלוקים, אז מה צריך לעשות?

אני חושב ש- לתת ולהרגיש שקיבלת.

שכן, מי שיכול לתת, זה רק מי שיש לו. ומי שיכול לקבל, זה רק מי שאין לו.

אם כך, אז מכיוון שאלוקים ברא הכול, אז זה אומר שהכול אצלו. ואם כך, אז רק הוא יכול לתת.
ומצד שני, הוא לא יכול לקבל מאף אחד, כי הכול נמצא אצלו.
יוצא אם כך, שמה שמאפיין את אלוקים, זה היכולת שלו לתת ולא לקבל.

אך מצד שני, הסיבה שהקב"ה ברא את העולם, זה משום שיש בו אהבה. ואהבה פירושה- לתת.
אז כאשר אתה אוהב מישהו ונותן לו, ואתה רואה שהוא מקבל ממך באהבה ושמח בכך, אז אתה מרגיש שגם אתה קיבלת. מה? סיפוק.

ע"פ זה מובן אולי, מדוע "עוז וחדוה במקומו".
למה אצל הקב"ה יש תמיד שמחה?
אולי כי הוא נותן ומקבל סיפוק. ואין שמחה גדולה יותר מלקבל סיפוק.
יוצא אם כך, שמה שמאפיין את אלוקים, זה העובדה שהוא נותן, אבל מרגיש שהוא מקבל.

אז אם נתת, ולא הרגשת חוסר אלא להיפך. הרגשת שאתה מתמלא בשמחה מהסיפוק שקיבלת, הרי שאתה הופך להיות כמו אלוקים, שנאמר "אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם", וחוזר למצב שבו היינו לפני חטא העגל.

אז ע"מ לחזור להיות כמו אלוקים, כפי שהיינו לפני חטא העגל, בא הקב"ה ומצווה שבני ישראל יתנו לו תרומה לבניין המשכן, אך אומר- "ויקחו לי תרומה".
ולכאורה זה ההיפך מלתת.

אלא זה בדיוק התיקון לחטא העגל- שתיתן ותרגיש שלקחת.
ברגע שתרגיש כך, אז תחזור להיות בדרגה של אלוקים, כפי שהיה במעמד הר סיני, שנאמר "אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם".

וכעת אני רוצה לחבר את דברי לדברי המדרש שאמרנו בהתחלה, ולומר- כשם שמי שנותן ושמח בכך, כי הוא מרגיש שהוא קיבל, ובכך הוא הופך להיות כמו אלוקים שחי לעולם, כך הכסף היחיד שחי איתך לעולם, זה הכסף שאתה תורם לצדקה.

ע"פ זה מובן אולי מדוע בפורים יש עניין לתת מתנות לעניים. למה?
כי אם אמרנו שלתת זה לקבל סיפוק, ואין שמחה גדולה יותר מלקבל סיפוק, אז בשביל שנוכל לשמוח בפורים, עלינו לעשות את מה שהכי יכול לשמח אותנו וזה- לתת.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים