תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

זריקת סוכריות בבית הכנסת, מותר או אסור?
שבת
כותב החידוש: יוסף מולסון

מראה מקומות: מסכת שבת דף קמג ע"ב

שנינו בגמרא במסכת שבת (דף קמג:) ת"ר נתפזרו לו פירות בחצר מלקט יד על יד ואוכל אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ע"כ לשון הגמרא. וכתבו שם התוס' (ד"ה- מלקט יד על יד ואוכל) שלא ילקט לתוך הסל ולא לתוך הקופה משום עובדא דחול, אמנם לתוך כפו מותר. וכך כתב גם הרא"ש (דף קמג: סעיף א'). ובהביטי באמתחות הפוסקים ראיתי את דבריו של הרמב"ן (על הגמרא שבת קמג:) וז"ל: כשנתפזרו במקום עפר וצרורות עסקינן, ואסור ללקטן ולתתן בתוך הסל משום דמיחזי כבורר, ואפילו בפירות גסין, ולהכי קתני שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, אבל לאכול מותר, והיינו דקתני בגמרא בחצירו לא קתני בבית, מפני שסתם חצר יש בו עפרוריות וצרורות רמנם בבית שהוא מקום ללא עפר וצרורות מותר ללקט פירות. ע"כ. והעולה מדבריו שבחצר אסור, ובבית מותר. וכך כתב גם המאיר (דף קמג:) ותבט עיני בתוספות רי"ד (דף קמג:) ששאל האם כאשר נתפזרו לו פירות בחצרו או בשדה וילקטן יתחייב משום מעמר או לאו? והשיב שאין מלאכת מעמר אלא בשעת תלישתו מן הקרקע שזה הוא תחילת ליקוטו אבל פירות שנלקטו כבר ועכשיו נתפזרו אין זה מעמר. וכך כתב גם הכסף משנה (פרק ח' מהלכות שבת הלכה ו'), והביא את דברי הרמ"ך שדווקא כשקבצם ממקום שנפלו שם מן האילן אסור, אמנם בתוך הבית שרי. וע"ע בבית יוסף (סוף סימן שלה) שהרחיב שם. ובפרישה (שם). וכן כתב גם בשלחן ערוך (סימן שמ סעיף ט') שאסור לקבץ כל דבר ממקום גדולו. וביאר המשנה ברורה (שם ד"ה כל דבר) וז"ל: היינו פירות וירקות ועצים ועשבים וכל הגדל מן הקרקע, ובזה חיובא נמי איכא כשמקבצן במקום גדולן, דזהו מלאכת מעמר גופא, והאי דנקט המחבר בלשון "אסור", להורות לנו דשלא במקום גדולן, כגון, שנתפזרו פירות בבית, אפילו איסור אנמי ליכא כשמקבצן יחד. ע"כ. ומדבריו נראה שגם לפי דעת מרן השלחן ערוך לקבץ בבית שרי. וכך כתב גם הבנין משה (דיני מלאכת מעמר) וחילק שם בין אם יש טורח שאז לא יאסוף לבין אם אין טורח ויכול לאסוף.

פסק מרן בשלחנו הטהור (סימן שלה סעיף ה') ואעתיק דבריו ככתבם וכלשונם: נתפזרו לו פירות בחצר אחד הנה ואחד הנה, מלקט מעט מעט ואוכל, לא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה ואם נפלו במקום אחד נותן אפילו לתוך הסל, אלא אם כן נפלו לתוך צרורות ועפרוריות שבחצר, שאז מלקט אחד אחד ואוכל, ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה. ע"כ לשונו. וכתב על זה המשנה ברורה (ס"ק יז) שהאיסור ליתנם לתוך הסל הוא משום עובדין דחול. וגם אם בדעתו לאכל לאלתר אסור משום בורר, והוסיף שגם לתוך חיקו וכסותו אסור. ועיין בביאור הלכה (שם). וכתב כך גם הכף החיים (סימן שלה ס"ק כח) שלתוך הסל והקופה אסור משום עובדין דחול אבל לתוך חיקו או כסותו שרי. כך כתבו גם בערוך השלחן (סימן שלה ס"ק ט') ובפסקי תשובות (סימן שלה) וכן בחזון עובדיה (שבת כרך ד' עמוד קד) והוסיף בבנין משה שלדחפם ברגלו למקום אחד בלא ליתנם בתוך הסל מותר בכל ענין.

פש גבן לברורי לענין זריקת סוכריות על חתן בבית הכנסת, ולי נראה בפשטות לומר שמותר, שהרי ראינו את כל הגאונים הנ"ל שכתבו שבביתו שרי כיון שהוא עשוי להתכבד בכל יום.

ותבט עיני במה שכתב הכף החיים (ס"ק לא) שבשמחת תורה שנוהגים לפזר פירות והבנים מלקטים ונותנים לסלים ולקופות, כיון שמשום שמחה עושים, לא הקפידו. וכתב בחזון עובדיה (שבת ח"ד מלהכות מעמר סעיף ו') שמה שנוהגים בשבת לזרוק סוכריות בבית הכנסת על החתן ועל אבי הבן כשעולים לקרות בתורה, ואחר שנתפזרו הילדים מלקטים אותם, אין בזה בית מיחוש, אפילו אם נותנים אותם בסל או בקופה. וכך כתב גם בבנין משה שכיון שעושים כך משום שמחה אין בכך משום טירחא ומשום עובדין דחול.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים