תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

חג לאילן ולפרי הגן
טו בשבט
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בתשרי.
באחד בתשרי ראש השנה לשנים  ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו"

חז"ל שואלים, מדוע כל דבר נאמר ברבים- למלכים, לרגלים, שנים, שמיטין, יובלות ונטיעת ירקות, ואילו האילן נאמר ביחיד?

אז האר"י הקדוש עונה- כדי לרמוז לאותו אילן, הכוונה לעץ הדעת.
וזה בא לומר, שבטו' בשבט, אנו עושים תיקון לחטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת.
איך?
ע"י כך שנרבה באכילה מפירות העץ.

אך אני חושב שיש כאן מקום לחידוד הדברים.
הרי מה התאריך הזה אומר?

ובכן, התורה אומרת "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל".

במילים אחרות, מרגע שנטעת את העץ, שלוש שנים אסור לאכול את פירותיו, כי הם נחשבים עורלה.

אך כפי שאומרת המשנה- אם נטעת עץ, ועד אחד בתשרי, הוא כבר התקבע באדמה (שזה אומר שהעץ ניטע לפני טו' באב), אז נחשב שכבר עברה עליו שנה שלמה לנטיעתו.
ואז באחד בתשרי הבא, יחשב שעברו כבר שתי שנים לנטיעתו.
ובאחד בתשרי שאחרי, יחשב שעברו שלוש שנים לנטיעתו.
(וכפי שהמשנה אומרת- באחד בתשרי, ראש השנה לנטיעה)

אך מכיוון שהפירות שהתחילו לגדול בעץ בשנה השלישית, ממשיכים לצאת ממנו גם בשנה הרביעית, לכן לא מיד בתום השנה השלישית, כבר מותר לאכול מהעץ, אלא רק כעבור כמה חודשים. מתי?
בטו' בשבט.
(וכפי שהמשנה אומרת- בחמישה עשר בשבט, ראש השנה לאילן)

יוצא אם כך, שבטו' בשבט, העצים מפסיקים להוציא פירות עורלה.

ומה גרם מלכתחילה לעץ להיות עורלה?
האכילה של האדם מעץ הדעת.

יוצא אם כך, שבטו' בשבט, כאשר העץ מפסיק להיות עורלה, אז זה מבטא את התיקון של חטא עץ הדעת.

אז מה שייך להרבות באכילת פירות ביום זה?

א'- ע"פ דברינו אפשר לומר שעד כה, הפירות היו עורלה ואסורים לאכילה. אז ריבוי האכילת פירות בטו' בשבט, מבטא אולי שכעת פירות העץ מותרים לאכילה וכבר אינם עורלה.

ב'- אולי משום שמה שגרם לחטאו של האדם, שה' אמר לו "מכל עץ הגן אכול תאכל", אך הוא נמנע מכך, וישר הלך לאכול מפרי עץ הדעת.
במילים אחרות, אם הוא היה קודם ממלא את כרסו בפירות משאר העצים, אז לא היה לו מקום לאכול גם מעץ הדעת.

אז כדי שלא יהיה לנו מקום בבטן לאכילת דברים אסורים (ופירות ערלים), לכן יש עניין למלא את כרסנו בטו' בשבט, מפירות מותרים, ובכך אנו מתקנים את חטאו של אדם הראשון.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים