תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

חילוק בין קריאת המגילה לארבע כוסות
פסח
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: ר"ן במגילה

כתב הר"ן פ"ק דמגילה וז"ל "ולענין עיירות המסופקות אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון או לא הורו הגאונים ז"ל שהולכין בהן אחר רוב עיירות שרובן אינן מוקפות חומה מימות יהושע וקורין בהן בי"ד ועוד שאפילו תאמר שהוא ספק שקול ה"ל ספק של דבריהם ולקולא ונמצא פטורות בשניהם ומבטל ממנו בודאי מקרא מגילה לפיכך קורא בראשון ופטור בשני" וכו'.

ובמל"מ (הל' מגילה פ"א הי"א) הביא דברי הר"ן וכתב שם "וכוונת דבריו נראה דכיון דמן הדין הוי ספק של דבריהם ולקולא אלא דלא אפשר למיזל לקולא דא"כ נמצא אתה פוטרו בשניהם דבכל יומא ויומא איכא למימר שמא אינו חייב ביום זה מש"ה אמרינן דיקרא בראשון ופטור בשני משום דהוי ספק של דבריהם דשמא נפטר במה שקרא בראשון ומאי דאמרינן דיקרא בראשון הוא משום דכיון דעכ"פ צריך לקרות יום אחד או בי"ד או בט"ו צריך לקרות בי"ד דתיכף שבאה המצוה לידו צריך שיקיימנה".

ובהמשך דבריו שם הקשה על דברי הר"ן סתירה מדבריו גבי ד' כוסות וז"ל "אך מה שיש לי לדקדק בדברי הר"ן הללו הוא דכיון דלא מצינא למימר דהו"ל ספק של דבריהם ולקולא משום דא"כ אתה פוטרו בשניהם ומבטל ממנו מקרא מגילה א"כ נחייב אותו שיקרא בי"ד ובט"ו דמאי חזית דנקיל בט"ו טפי מי"ד והר"ן עצמו בפרק ערבי פסחים עלה דההיא דאמרינן והשתא דאתמר הכי ואתמר הכי כולהו צריכי היסבה כתב דאע"ג דבעלמא קיי"ל איפכא דכל ספיקא דרבנן לקולא מ"מ הכא בעו למעבד היסבה בכולהו דאי ניזול לקולא אמאי נקל בהני טפי מהני ואי ניקל בתרוייהו הא מעיקרא מצות היסבה לגמרי ע"כ ולפי מ"ש הר"ן במגילה ה"נ גבי היסבה הול"ל שיעשה היסבה בתרי קמאי דוקא".

ותירץ שם המל"מ וז"ל "ונראה דיש לחלק בין כשהספק הוא בתקנת חכמים דאז כדי שלא תיעקר תקנתם צריך לקיים בכל מאי דאפשר שתקנו כגון במצות היסבה דאי אמרת דדוקא קמאי צריכי את"ל דתקנת חכמים היתה בכסי בתראי נמצא שנתבטלה תקנת חכמים מכל וכל וכן איפכא אבל גבי מגילה דתקנת חכמים במקומה עומדת אלא דיש קצת עיירות שמסופקות באיזה יום יקראו נהי דלא מהני טעמא דספק של דבריהם לפוטרם מכל וכל מ"מ היכא דקרא בי"ד מהני טעמא דספק של דבריהם לפוטרו מקריאה בט"ו".

אמנם לכאורה נראה דיישב המל"מ דינא דהר"ן אבל לא מטעמיה, דהר"ן ביאר הטעם למה מחוייב להסב בכולם משום סברה דהי מינייהו מפקת, ולא מטעם דיש חשש דיתעקר התקנת חכמים לגמרי, וא"כ לפי טעם הר"ן הדרא קושיא לדוכתה, דכמו כן נאמר בעיירות המסופקות דהי מינייהו מפקת ויהיה מחוייב לקרות בשניהם.

ב. ונראה לתרץ, דגבי ד' כוסות יש עליו בזמן אחד דהיינו ליל פסח ודאי חיוב של ד' כוסות, אלא הספק הוא איך לקיים החיוב אם לשתות תרי קמאי בהסיבה או תרי בתראי בהסיבה, וכיה"ג שייך הסברא דהי מייניהו מפקת, שהרי איכא ספק אחד בזמן אחד על כל הד' כוסות איזה מהם מחויבים בד' כוסות, ואמרינן הי מייניהו מפקת ומתחייב להיסב בכולם, משא"כ בעיירות המסופקות איכא ב' ספיקות נפרדים בב' זמנים נפרדים, דבי"ד יש כאן ספק אם דינו כעיר שאינו מוקף חומה ומחוייב בי"ד, ובט"ו יש כאן ספק אחר דאולי דינו כמוקף חומה ומחוייב בט"ו, וא"כ ל"ש הי מייניהו מפקת, דבזמן ספק חיוב דכל אחד אזלינן לקולא, ואין שום זמן דאזלינן בתרוויהו לקולא, דחיוב די"ד וחיוב דט"ו חלים בימים שונים, ואין שום זמן שאנו מסתפקים בתרוויהו בב"א, [דזהו יסוד הסברא דהי מייניהו מפקת, דכיון שמסתפקים על שניהם בב"א, לא שייך פסק של ספק דרבנן לקולא, דלהקל בזה ולהחמיר באידך ל"ש דמה"ת להקל בזה ולהחמיר באידך, ולהקל בשניהם ג"כ ל"ש דזה בודאי אינו אמת, ואין צד שיפטר לגמרי בשניהם]. אלא שא"כ נמצא שאתה מבטל החיוב לגמרי, ולכך כתב הר"ן שיקרא בי"ד משום סברת המל"מ הנ"ל דתכף שבא המצוה לידו יקיימנה, ובט"ו כשבא לפנינו ספיקת ט"ו נאמר ספק דרבנן לקולא.                          

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים