תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

יראת שא מים
שמות
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם. הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה" (שמות ט, יז- יח)

אומנם כעת תקופת החורף והכפור, ואנו מתים לעשות כבר איזה איש משלג צחור, עם אף מגזר ועיניים מכפתור, אך תאמינו לי אחרי שתקראו על הברד שירד על פרעה ששיחק אותה גיבור, תעדיפו שהקיץ כבר יגיע ובמקום זה להסתפק בקרחון של פרימור.

אז הנה הגיעה תורה של המכה השביעת לרדת על מצרים- מכת ברד.
אז נכון האדם חטא, אבל בהמה מה חטאה?!
לכן משה מזהיר את פרעה לפני שתבוא מכת הברד, להכניס את כל הבהמות אל הבתים כדי שלא יפגעו, שנאמר "ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו" (בהמשך- יט,)

ואכן, ששת המכות הראשונות, החלו לגרום למצרים סוף סוף להתחיל לירא מה'. אז "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים" (בהמשך- כ,)

אך עדיין היו כאלו שהמשיכו לשחק אותה גיבורים והתנהגו כמו מלכם בחוסר יראה מה' ולא התייחסו למה שמשה אמר- "ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה" (בהמשך- כא,)

ע"פ זה מובן אולי, מדוע-  "וה' נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטר ה' ברד על ארץ מצרים. ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמוהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי" (בהמשך- כג- כד)

ואני שואל- מדוע ה' הוסיף לברד את אפקט האש?

ובכן, אחד התארים ליהודי כשר שומר תורה ומצוות, הוא- "ירא שמיים". ולמה הוא נקרא דווקא כך, על שם השמיים?

מכיוון שהוא נוהג כמו השמיים. שכן, השמיים אומנם נבראו ביום השני, שנאמר "ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים…..ויקרא אלוקים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בוקר יום שני", אך אם נעיין מקרוב ונביט לאחור, נגלה שהם נבראו בעצם עוד קודם לכן, כבר ביום הראשון, שנאמר "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ….ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (לפני כן- א,).
אז מה היה העניין אם כן לברוא אותם שוב פעם ביום השני?

אלא מה- ביום הראשון שהם נבראו, הם היו עוד רופפים, שנאמר "עמודי שמים ירפופו" (איוב כו, יא,), ואז ביום השני, ע"מ שהם יתקשו, הקב"ה היה צריך לגעור בהם.

ומאז אותו היום השני של הבריאה, השמים מתוחים מגערתו, כבר יותר מחמשת אלפים שנה, שנאמר "וימתחו מגערתו" (בסיום הפסוק באיוב).

וזהו שנאמר- "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם". מה זה צבאם? אחד הפירושים הוא- יציבות.
הכוונה שאחרי שה' גער בשמים, ואמר לעולם די, אז הכול קיים ושריר ועומד בצביונו כפי שהקב"ה קבע, זרע וטבע בבריאה.

ולמה השמים היו רופפים בהתחלה?
בשביל לענות על כך, קודם נשאל למה הם נקראים שמים?

כי זה בא מהשילוב של: אש + מים.
הכוונה שהשמים נעשו מאש ומים יחד.

אז אפשר אולי לומר, שמכיוון שהמים והאש, לא מתחברים יחד, לכן השמים בהתחלה היו רופפים.
אך לאחר שה' גער בהם, אז הם נאלצו להתחבר יחד, ומאז השמים עומדים בצביונם.

לכן, בשביל שנקיים מצוות, מה ה' מצווה אותנו?
"ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצית וראיתם אותו" (במדבר טו, לח-לט). מה הרעיון של הפתיל תכלת?
אומרים חז"ל- כי תכלת דומה לים, וים דומה לשמיים. ומתוך כך שנראה את הפתיל תכלת ונזכר בשמיים, אז נזכר בכיסא הכבוד שעליו יושב הקב"ה בשמים, ומתוך כך, נתמלא ביראה מפניו.

אך ע"פ דברינו, אני רוצה לומר משהו קצת אחר- המטרה של הפתיל תכלת, זה כדי שנזכר בשמים, ואולי מתוך כך, ניקח מהם דוגמא.
כמו שהשמים יראים מדבר ה' ועד מתוחים מגערתו, כי זהו רצונו, כך גם אנו צריכים להיות. ולהימתח להקשב כדי לעשות את רצונו.

וזה מה שנאמר בהמשך- "וראיתם אותו". ע"פ הפשט, הכוונה היא לראות את הפתיל תכלת ולהיזכר בה'. אך ע"פ דברנו, הכוונה היא אולי- שתהפוך לירא שמיים- וראיתם (מלשון יראה) אותו (את הקב"ה).

ואולי לכך מתכוון דוד המלך כשאמר "עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה" (תהילים קד, ב,)
אנו מסתכלים על השמים ולומדים מיהם איך לירא את ה'.
ומה מביא אותנו לידי כך שנסתכל על השמים?
הייתי אומר- יריעת הבד שנקראת ציצית, והפתיל תכלת שיוצא מהשמלה הזו.

כמו כן הייתי אומר שאולי כאן רמוז שהשמים יראו מה', ונמתחו כיריעה מגערתו. שהרי "יריעה", נשמע כמו "יראה".

ולכן זה מה שאנו מאחלים לכול אחד- שתהיה בו "יראת שמים", הכוונה שיעשה את רצון בוראו כמו שהשמים עושים באימה וביראה את רצון קוניהם.

ע"פ זה מובן אולי, מדוע במכת הברד, הקב"ה הוסיף את האש, שנאמר "ואש מתלקחת בתוך הברד".

עד עכשיו הכתי אתכם בשש מכות כדי לטעת בכם יראת שמים מפני.
ואכן יש כאלו שהתחילו ליראה ממני, שנאמר *"הירא את דבר ה'* מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים"

אך ישנם כאלו שעדיין לא מפחדים, שנאמר "ואשר *לא שם לבו אל דבר ה'* ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה"

אז מה צריך לעשות כדי להטיל עליכם יראת שמים?
להראות לכם איך האש והמים משתלבים יחד, כפי שנעשו השמים.

ולמה השילוב הזה יחד גורם ליראת שמים?

חשבתי להסביר ע"פ משל:
כאשר ילד קטן מבלגן את החדר ואמו כועסת עליו שיסדר, הוא לא ירא ממנה, כי יש לו את אבא שיגונן עליו.
וכאשר הילד לא קם לתפילה, הוא לא ירא מאביו, כי אמו תגונן עליו.

אבל מה יקרה אם אביו ואמו ישלבו ידיים ויגבו זה את זה?
אז לא יהיה מי שיגונן עליו וזה מה שיגרום לו ליראה מההורים.

כך אני חושב שכאן.
מי שחושב שאלוקים שולט על המים, אז לא ירא מפניו, כי האש תאדה את המים.
ומי שחושב שאלוקים שולט על האש, אז לא ירא מאלוקים, כי המים יכבו אותה.

אך כאשר הוא רואה שאלוקים שולט גם על המים וגם על האש בכך שיכול לשלב יחד, אז כבר אין מי שיגונן עליו מפני אלוקים, וזה יגרום לו כעת לקבל יראה מאלוקים.

ע"פ זה מובן אולי, מדוע הפעם בשונה משאר המכות, סוף סוף פרעה מגיב אחרת ואומר- "חטאתי הפעם ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים"

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים