תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ירושלים שחוברה חה יחדיו
שבועות
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".

את מה בדיוק ירושלים מחברת?

אני חושב שהיא מחברת בין השמים לארץ, בכך שגם הצינור שממנו יורד השפע מהשמים לארץ, וגם הצינור שדרכו עולה התפילה מהארץ לשמים, שניהם נמצאים בירושלים.

וכשאני אומר שהשפע יורד מהשמים לארץ, דרך ירושלים, אני לא מתכוון כרגע לשפע הגשמי, אלא לשפע הרוחני, והכוונה היא- לתורה.

ואיך אפשר לומר שהתורה יורדת מהשמים לארץ, דרך ירושלים? הרי התורה ירדה על הר סיני שנמצא בכלל בחוץ לארץ אי שם במדבר….

אלא מה, נראה לי להביא לכאן את המדרש שאומר, שלפני שהקב"ה הוריד את התורה על הר סיני, הוא קודם עקר את הר המוריה, והביאו על הר סיני, ועל שני הרים אלו, הוא הוריד את התורה.
ומהיכן הוא הביא את הר המוריה? מירושלים.
אם כך, אז אפשר אולי לומר, שהתורה אכן ירדה מהשמים לארץ, דרך ירושלים.
וזהו שנאמר- "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

כמו כן, התפילה שלנו עולה מהשמים לארץ, דרך ירושלים. ולכן כשמתפללים, אז עומדים עם הפנים לכיוון ירושלים, שנאמר "והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך".

ע"פ זה אפשר לומר, שזו עוד סיבה למה העיר הזו נקראת- "ירושלים"

כי מי שמציין את דגל התורה, זהו משה רבנו.
ומי שמסמל את דגל התפילה, אפשר לומר שזהו אהרון הכהן. שהרי תפקידו הוא, להקריב קורבנות בבית המקדש. ומאחר ואין לנו כרגע לא בית מקדש ולא קורבן התמיד, אז במקום בית מקדש, יש לנו בתי כנסת, שנקראים "מקדש מעט". ובמקום עבודת הקורבנות, יש לנו תפילה, שנקראת "עבודה שבלב".

((( סתם כדאי לשים לב, שגם המושג "עבודה שבלב", מזכיר לנו את אהרון הכהן. שהרי הוא זה שנשא את חושן המשפט, היכן? על ליבו תמיד. )))

ועלה לי רמז נחמד, שמראה איך שמותם, רמוזים במילה ירושלימה.
ירושלימה = ירולי + שמה.
ירולי = אהרן.
שמה = משה.

מה עוד, שהשם- ירושלים, מורכב משני שמות- יראה ושלום.
אז אפשר אולי לומר, שהמושג- יראה, רומז למשה רבנו.
ואילו המושג- שלום, רומז לאהרון הכהן.

כך שירושלים הבנויה, מחברת בין משה לאהרון. ובתאריך זה (כח' אייר), שבו שוחררה העיר, נפטר שמואל הנביא. כך שגם הוא קשור לירושלים.

ואומרים חז"ל, שהוא היה שקול כמשה ואהרון. במה?
אז כשם שנאמר "ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם", כך שמואל אמר לעם- "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כופר ואעלים עיני בו ואשיב לכם".
וכשם שלאהרון היה מעיל, שנאמר "ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת", כך גם לשמואל שנאמר "ומעיל קטן תעשה לו אמו".
אז כשם שמשה לימד את ישראל תורה, כך שמואל לימד את ישראל תורה. וכשם שאהרון התפלל על ישראל כך גם שמואל התפלל על ישראל.

((( אגב, כשם שמשה נולד לאמו יוכבד, כשהיתה בת 130, כך גם שמואל נולד לאמו חנה, כשהיתה בת 130. )))

ועל זה התפללה אמו חנה הנביאה- "ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו"
מה זה- "זרע אנשים"? = בגימטריה – 678 = "כמו משה ואהרון"
וזהו שנאמר "משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו".

ואולי אפשר לרמוז זאת גם בכך שהיא קראה לה' בשם- "צבאות", שמצטרף לשאר שמותיו של ה', שמקבילים לשבעת הספירות.
והשם- "צבאות", הוא כנגד- נצח והוד.
ואם כך, אז גם זה רומז למשה ואהרון.

ואומר על כך הרב חשין, רמז נפלא:
על הפסוק- "צו את בני ישראל" = "צו את ב + ני ישראל".
"צו את ב" = צבאות.
"ני ישראל" = משה אהרן.

חנה = בגימטריה – 63 = "כבוד אל"
חנה = סג. שזהו שם ה' במילוי י'- = יוד הי ואו הי.
בשם זה- יוד הי ואו הי, יש 3 פעמים י' + א' = אל.
השם "אל", מופיע גם אצל משה וגם אצל אהרון.
משה = אל שדי.
אהרון הכהן הוא חסד, שנאמר "תומיך ואוריך לאיש חסידיך". ומידת החסד קשורה לשם- "אל", שנאמר "חסד אל כל היום". ("והוא כהן לאל עליון").
לכן, בנה ששקול למשה ואהרון, נקרא- שמואל.

אז אם ירושלים שחוברה לה יחדיו, מחברת בין משה ואהרון, אז מובן אולי, מדוע לפני שהקב"ה הוריד את התורה על הר סיני, הוא קודם ביקש שלא רק משה, אלא גם אהרון, יעלה איתו יחדיו אל הר סיני, שנאמר "ויאמר אליו ה' לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל ה' פן יפרוץ בם".

למה?

מכיוון שלפני שהוא הוריד את התורה על הר סיני, הוא קודם עקר את הר המוריה מירושלים, והביאו על הר סיני, ועל שני הרים אלו, הוא הוריד את התורה. כך שהר סיני, מסמל כעת את ירושלים. 

ומכיוון שירושלים היא שילוב של משה ואהרון, לכן ה' ציווה על שניהם לעלות אל ההר. 

 

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים