תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

כן מבול / לא מבול
בראשית
כותב החידוש: שלמה כובאני

מראה מקומות: בראשית ו, ה. בראשית ח, כ"א. רש"י על אתר.

ממש בקיצור (שכן, תמיד ניתן להאריך…)

נאמר בפר' בראשית: "וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ה)

התוצאה ידועה: "וינחם" אשר על כן – הביא ה' את המבול.

והנה בפר' נח, מיד אחרי המבול, אומר ה'

"לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי" (בראשית ח, כ"א).

הסתירה ברורה. איך יתכן שאותה סיבה תשמש פעם אחת להבאת המבול ופעם אחרת – למניעת מבול נוסף… (כמעט בבחינת קטגור שנעשה סניגור…)

תירוץ:

לפני המבול כתוב "יצר מחשבות ליבו". אבל אנו יודעים שיש לבב! (ומזכירים הדבר בק"ש). מה ההבדל בין לב לבין לבב? לבב זה שני היצרים שבלב. יצר הטוב ויצר הרע (תרי בתי ליבא. שמאלי וימני ואכמ"ל). אתם מבינים? אין להם לבב! יש לב. רק אחד. הם השליטו את היצר הרע על הטוב ונהיה להם לב. רק יצר הרע… במצב כזה, הפתרון הוא: חרס. ר"ל שבירתו הוא תקנתו ולכן – מבול.

ואילו אחרי המבול, "יצר לב האדם רע מנעוריו". רש"י: מנעוריו: משנינער לצאת ממעי אמו. או! כאן יש תקוה… וכ"כ למה? כי בגיל י"ג שנים נכנס לאדם יצר הטוב שהופך אותו לבעל-בחירה! וזוהי בדיוק הסיבה לא להביא יותר את המבול

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים