תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

לבישת ציצית
בראשית

מראה מקומות: ציצית

כתב רש"י למה נסמכה פרשת מקושש עצים בשבת לפרשת ע"ז (חולין ה) לומר שהמחלל את השבת כעובד ע"ז, שאף היא שקולה ככל המצות, וכן הוא אומר (נחמי' ט) "ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם", וגם פרשת ציצית נסמכה לאלו, לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות שנאמר "ועשיתם את כל מצותי".

ומקשה מרן ראש הישיבה זצ"ל שאם שבת שקולה כנגד כל המצוות, וכן מילה שקולה כנגד כל המצוות נדרים לב', וכן צדקה ב"ב ט', ואם כן איך אומרת הגמרא בשבועות כט' שציצית שקולה כנגד כל המצוות כאשר בכלל כל המצוות יש את מצוות שבת ומילה וצדקה שהם לבד שקולים כנגד כל המצוות?

ותירץ מרן זצ"ל שהקב"ה ברחמיו מחשיב בקיום מצוות ציצית לבדה כאילו קיים את כל המצוות כולל שבת ומילה וצדקה, למרות ששבת ומילה וצדקה לבד שקולים ככל המצוות, ובסוף דן מרן האם ציצית בלי תכלת גם שקולה כנגד כל המצוות.

ולענ"ד נראה לתרץ על פי מה שכתוב בגמרא ברכות לא' רבי יוחנן אמר ששמואל הוא שקול כמשה ואהרן שנאמר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו", ולכאורה תמוה שהרי כתוב "ממשה עד משה לא קם כמשה"?? ומשה מכונה "איש האלוקים".
וכתבתי לפרש כוונת הגמרא בדרך אפשר, והתשובה היא ששמואל שקול רק בכוח התפילה כמשה ואהרן, כי הפסוק "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, קוראים אל ה' והוא יענם", דהיינו בכוח הקריאה אל ה' שזה כוח התפילה בזה כוח שמואל שקול כמשה ואהרן, והראיה לכך, מנביא יואל ששם אביו פתואל, ומפרש רש"י שזה שמואל, המכונה "פתואל" כי פיתה לה' בתפילתו.

וטוען תלמידי היקר א.ל. ני"ו, שמשה רבינו התפלל המון תפילות כגון כמניין "ואתחנן" על כניסתו לארץ ישראל, וגם "ויחל" שנחלה מאוד בעת שהתפלל על עם ישראל לאחר העגל, אבל יתכן שכוח תפילת שמואל מיוחד בעיקר בכוח הפיתוי והשכנוע בתפילה, ובעצם יתכן שקיבל כוחו זה מאמו חנה הצדקנית שבזכותה התחדשו הרבה מהלכות תפילה, וכביכול בתפילתה ניהלה כמין משא ומתן וכל מיני צורות של שכנוע, כגון "ראה תראה", עיין בגמרא משמעות הכפילות, או כשאמרה וחידשה את השבח "ה' צבקות", כפי שהגמרא המשילה על העני שביקש פרוסת לחם מהמלך, וכשהתחננה "אל הנער הזה התפללתי" שלא ימות בקפידת עלי על ששמואל הורה הלכה בפני רבו.

כמו כן, כל מצוה שכתוב עליה שהיא שקולה כנגד כל המצוות, הכוונה במובן ובחינה מסוימת, ולא בכל המובנים, כמו ששמואל שקול כמשה ואהרן לא בכל המובנים רק בעניין כוח התפילה, ובהמשך בדרך אפשר אני מפרט את המעלה והבחינה המיוחדת שבכל מצוות שכתוב עליה שהיא שקולה כנגד כל המצוות.

כי הנה צדקה ששקולה כנגד כל התורה, ההסבר הוא כדברי המהרש"א, שכל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד ע"ז שהיא שקולה כנגד כל המצות, והטעם לכך שהנותן צדקה ה' משלם לו ככתוב "מלוה ה' חונן דל", והמעלים מלתת צדקה יש לו לב בליעל שלא מאמין בה' שישלם לו והרי הוא ככופר בה' ומודה באלהי זהב וכסף:

ואכן מצוות צדקה שקולה כנגד כל התורה, בכך שמצווה זו מבטאת את האמונה בהשגחת ה' והבטחותיו, שזה היפך הכפירה, ולמרות ששמיטה גם מבטאת אמונה בהשגחת ה' והבטחתו, אבל צדקה היא בכל יום ובכל שנה ובכל אדם ויל"ע, וכמו כן צדקה היא סמל החסד שעולם חסד יבנה.

ומצוות שבת ששקולה כנגד כל המצוות, כי זה מבטא את הסיבה והמחייב לקיום התורה והמצוות, כדברי רבנו בחיי בראשית כו' ה' שהיא מוכיחה את האמונה בחידוש העולם, וברגע שאדם מאמין שהעולם לא היה מאז ומעולם אלא נברא על פי מאמר ה', ממילא הוא מבין שהוא חייב לקיים את מצוות הבורא.

ומילה השקולה כנגד כל המצוות, כי זה אות וברית בגופו ותזכורת בגופו שהוא יהודי המחוייב להיות עבד ה', ושמירת הברית מקיים את העולם כולו, ובלי המילה אין גופו מושלם אפילו אצל אברהם אבינו עד שלא נימול לא היה שלם.

וציצית השקולה כנגד כל התורה כולה, כי היא המזכירה תמיד לקיים את כל מצוות ה', ולא לשכוח את הקב"ה בכל עת, וכדברי הגמרא מנחות מג' "וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם" ראיה מביאה לידי זכירה, וזכירה מביאה לידי עשייה.

ולמרות שגם מילה מזכרת לנו שאנחנו כרותים בברית עם הקב"ה, ומזכירה לנו ומחזקת אותנו ביראת שמים לקיים את כל מצוות ה', בכל זאת ציצית מעלתה שמזכרת גם ללובש וגם לכל הרואים, ויש כאן פרסום וקידוש ה' וחיזוק ליראת שמים גם לציבור לזכור שכולנו עבדי ה'.

ולפי זה מובן המעשה שמובא בגמרא מנחות מג' תנו רבנן חביבים ישראל שסיבבן הקב"ה במצות, תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן, ועליהן אמר דוד "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" ופרש"י 7 ביום – תפילין בראש ובזרוע הרי 2, וארבע ציציות, ומזוזה, הרי 7: ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו, לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר "למנצח על השמינית", על מילה שניתנה בשמיני, ויתכן שהיות וספר 7 מצוות שמסובבות את האדם לכן הוסיף את המילה כשמינית, ויצא לו כן בס"ד מיוחדת כי מילה ניתנה ביום השמיני.

ולכאורה לא מובן מה חשב דוד בתחילה שספר ועשה והילל את ה' שיש 7 מצוות שמסובבות את האדם, ומה חשב בסוף שהוסיף את המילה שמצטרפת כשמינית?

אלא יתכן שכאשר נכנס לבית מרחץ שבה אין מזוזה וכמובן הוא פשט את התפילין קודם, וגם הוריד ממנו את הציצית אז כאב לבו שאין לו תזכורות של המצוות שמכריזות לו ולציבור לקיים מצוות ה', אבל כנזכר בברית מילה, כביכול נרגע שלפחות הוא עצמו יזכר שעליו לקיים מצוות ה' מכוח הברית החתומה בבשרו, למרות שזה לא תזכורת לאחרים, ובפרט ששמירת הברית בקדושה היא מחייב עצום והמשמרה כראוי מעלתו עצומה עד למאוד, וקדושתו עצומה ביותר.

ויתכן עוד שמי שמשמר בריתו כראוי בקדושה, הרי שכל חזותו שיראתו על פניו, מחזקת יהודים אחרים, וכדברי חז"ל כל מי שיש לו נשיאות חן בידוע שהוא ירא שמים, ודוד המלך נזכר שקדושת הברית שהוא שומר כראוי היא מכרזת ומחזקת ומזכרת ליהודים להתקדש ולקיים כל מצוות ה', ממילא שמח שאינו ערום ממצוות, לא כלפי עצמו וגם לא כלפי אחרים.

ויתכן עוד שדוד בענוותו לא חישב תחילה את ברית המילה, כי סבר אין היראת שמים שלו כל כך חזקה שתקרין על פניו חן ויראת ה', אבל כשהבין שיש בכוח זה לחזק יהודים מיד התיישב בדעתו וצירף זאת לשמינית ועשה עליה מזמור מיוחד, לעודד יהודים להתקדש בשמירה וקדושת הברית למען תהיה יראתם על פניהם לבלתי יחטאו.

אגב בלילה שאין תפילין וציצית, בכל זאת יש מזוזה שגם היא מזכרת ומחזקת ליראת שמים, כדברי הגמרא במנחות שם, ולכן דוד נבהל רק במרחץ ולא בכל לילה ולילה.

אמת ונכון שלא כתוב בתורה שבכתב מפורש חובה לשים כיפה, אבל בגמרא קידושין לא' כתבו שאמוראים הקפידו לשים כיפה כי שכינה מעל ראשם, והיא מביאה לידי יראת שמים, והגמרא מספרת על רב נחמן בר יצחק כשנפלה הכיפה מראשו מיד רץ לגנוב כי זה היה בטבעו והכיפה עזרה לו להתגבר על טבעו הרע – שבת קנו', והשולחן ערוך אור"ח ב' ו' ובט"ז שם ח' ג' קבעו לחובה כי היא מביאה לידי יראת שמים, שנדע שיש מעלינו את הקב"ה, ונכנע מפניו לבל נחטא חלילה, וממילא היום שעיקר מהות יהודי דתי זה בכיפה, שהרי החילונים כשמשמיצים דתי שחוטא הם אומרים איך הוא לא מתבייש עם כיפה על הראש ככה לעשות?? כי היום זה מסמל יותר יראת שמים ומהות יהודי דתי, ואולי בדרך אפשר בדורות האחרונים וגם היום לרוב היהודים אין מסורת של פתיל תכלת בציצית שמזכירה יראת שמים בצבעה התכלת שמזכיר את כיסא הכבוד, לכן הקב"ה ברחמיו גלגל שנשלים את החסר בכיפה שעל ראשנו.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים