תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

לברך ברכת הלבנה כאשר היא מכוסה בענן
כללי
כותב החידוש: יוסף מולסון

מראה מקומות: שו"ת הרדב"ז חלק א' סימן שמא

שנינו במשנה (ברכות נא:): "אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו" ופירש רש"י בד"ה שיאותו- שיהיו נהנים ממנו. ושאלו בגמרא (ברכות נג:) וכמה? [יהיו נהנים מאורו] אמר עולא כדי שיכיר בין איסר לפונדיון, והנה ראה ראיתי בדברי הרמ"א שכתב (סימן תכו) שאין לקדש החודש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה. וביאר המגן אברהם (שם) שמה שכתב הרמ"א שאפשר לברך על הלבנה רק בשעה שהלבנה זורחת ונהנין מאורה, הכוונה היא שתהא זריחתה ניכרת ע"ג הקרקע. וכך כתב גם הבאר היטב (שם) ועוד אחרונים.

ובהביטי באמתחות הפוסקים וראיתי לרב כף החיים (סימן תכו סעיף טז-יז) שחילק בין מתי הוא ודאי זמן לילה לבין מתי יוכל לברך ברכת הלבנה, וכתב שלענין מתי הוא ודאי זמן לילה זה כאשר הלבנה זורחת וזריחתה ניכרת ע"ג קרקע. ולענין ברכת הלבנה כתב שכאשר הלבנה תהא מאירה טוב אפשר לברך ברכת הלבנה ולא צריך שיהנה מאורה ממש, אלא כל שהוא צופה ומביט בזריחתה יכול לברך. והביא כל זאת מדברי הברכי יוסף (אות ד'), וכתב שם שכך כתבו גם ר' יהודה עייאש בספרו מטה יהודה (בסוף הספר דף לה ע"ב) וכן בשלמי צבור (דף רל"א ע"א).

ואשובה ואראה למה שכתב בשו"ת הרדב"ז (חלק א' סימן שמא) שהשווה את הדין המובא בגמרא שיכול לברך על הנר בזמן שיכול להבדיל בין איסר לפונדיו לדין ברכת הלבנה, וכתב שם שאם המסך המפריד בינו לבין הלבנה דק ולקוש שעובר ממנו או הלבנה עד שהוא נהנה ממנו ויוכל להכיר בין סלע לפונדיון, אז ודאי יכול לברך עליה, אמנם אם המסך הוא גס ואין נהנה מאור הלבנה אין לו לברך דהוי ברכה לבטלה. וכך כתב גם המגן אברהם שלא יהיה מסך המבדיל בינו לבין הלבנה אא"כ הוא דבר זך שהלבנה נראית ממנו שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה, ואם נתכסתה בענן דק וקלוש מברך. כך כתבו גם הבאר היטב (סימן תכו) והמשנה ברורה (סימן תכו סעיף ח') והאליה רבה (סימן תכו אות ו') וכן כתב בכף החיים (סימן תכו סעיף ח') וכן בקיצור שלחן ערוך לרב גאנצפריד (סימן צז סעיף ז') וכן כתב בחזון עובדיה (חנוכה עמוד שכב) ובשלחן ערוך המקוצר (סימן עט סעיף א') ובעוד אחרונים.

ברם דא עקא החיד"א כתב בספרו מורה באצבע (אות קפד) שאפילו אם יש ענן דק עליה לא יברך, וכך כתב גם הרב יוסף חיים בספרו בן איש חי (שנה שניה פרשת ויקרא אות כג) ובמאמר מרדכי (לימות החול פרק כז סעיף ז') לר' מרדכי אליהו כתב אפילו אם יש ענן דק ביותר לא יברך אלא ימתין שיעבור. ע"כ. אבל דבר ברור הוא שאין זה מן הדין אלא ממידת חסידות, והיינו היכא דאפשר טוב להחמיר. כמו שמבואר מדברי הרדב"ז (חלק א סימן שמא) שאם המסך הוא דק וקלוש ונהנה מאור הלבנה יכול לברך עליה. ועיין בחזון עובדיה (חנוכה עמוד שכב) שפלפל בזה.

ותבט עיני במה שכתב בילקוט יוסף (שבת חלק ה' סימן תכו סעיף ה') שכאשר יש ענן דק, למרות שהלבנה נראית דרך הענן, מנהגינו להמתין עד שהענן ילך אא"כ יש חשש שיפסיד את הברכה לאותו חודש, והאשכנזים נוהגים לברך, אך בענן עב לכולי עלמא אין מברכים. לכן טוב לחכות שהענן ילך ורק לאחר מכן יברך.

ואחרי הודיע אלקים אותנו כל זאת הבא נבוא לדון בדין אדם שהתחיל את ברכתו ובאמצע הברכה התכסתה הלבנה בעננים, האם יש לו להפסיק מברכתו וימתין שהעננים ילכו או ימשיך לברך?

וחזיתיה לגאון הרדב"ז (חלק א' סימן שמא) שכתב וזה לשונו: "ואם התחיל לברך ונתכסתה בענן גומר הברכה" וכך פסקו גם כל האחרונים ומהם: המגן אברהם (סימן תכו סק"א) והבאר היטב (שם) והכף החיים (שם סעיף חי') והאליה רבה (סימן תכו אות ו') וכן בקיצור שלחן ערוך לרב גאנצפריד (סימן צז סעיף ז') וכן כתב ביביע אומר (חלק י' אורח חיים סימן נה ח"ג אות ז') וכן בשלחן ערוך המקוצר (סימן עט סעיף א').

עוד רגע אדבר ואדון בדבר אדם היודע שבעוד רגע תתכסה הלבנה, האם יוכל להתחיל לברך ובאמצע ברכתו תתכסה הלבנה או אין לו לברך עד שיודע שיש זמן מה שיוכל להתחיל הברכה לסיימה קודם שתתכסה הלבנה?

והנה כיוצא בזה דנו הפוסקים האם מותר להתחיל להתפלל מנחה כאשר יודע מראש שלא יוכל לסיים תפילתו קודם בין השמשות, אי אמרינן כיון שהתחיל להתפלל בהיתר אע"ג שמסיים אחר זמנה שרי, או דלמא צריך שיתפלל כל התפלה בזמנה.

ואנוכי הרואה לשר בית הזוהר רבי יוסף חיים שנשאל (בשו"ת רב פעלים חלק א' סימן ה') בדין זה וכתב שכאשר יודע שאינו יכול לגמור התפלה קודם שיעבור הזמן לא יתפלל. לך נא ראה למה שכתב בשו"ת יביע אומר  (חלק ז' סימן לד) שדחה את דבריו של הגאון וכתב שכיון שהתחיל בהיתר הולך אפילו בלילה, ויש עוד לסלסל ולפלפל בדבריו, ואין כאן המקום להאריך, וכתב המגן אברהם שכאשר יודע שתתכסה תכף לא יתחיל לברך, וכך כתב גם הבאר היטב והאליה רבה (סימן תכו אות ו') ובכף החיים (שם סעיף חי') וכן תכב בקיצור שלחן ערוך לרב גאנצפריד (סימן צז סעיף ז') וכן כתב בשלחן ערוך המקוצר (סימן עט סעיף א').

אמנם ראיתי שכתב בשו"ת יביע אומר (חלק י' אורח חיים סימן נה ח"ג אות ז') שאם יודע שתתכסה וזה היו האחרון לזמן ברכת הלבנה אז יכול לברך, והביא ראיה לכך מזה שיש להסתכל על הלבנה רק בתחילת הברכה ולאחר מכן אין להסתכל עליה, כמו שכתבו המגן אברהם (סימן תכו סק"ח) והחיד"א (מורה באצבע סימן ו' אות קפו) ולכן איכה דאפשר טוב לחוש לדעת המחמירים הסוברים שיחכה עד שיזוזו העננים  מהלבנה ולאחר מכן יברך. וכתב בילקוט יוסף שלכתחלה אין לברך ברכת הלבנה באופן שיודע בבירור שתוך כדי ברכתו תתכסה הלבנה בעננים, ולכן צריך להתחיל לברך כשמשער שהלבנה לא תתכסה בעננים באמצע הברכה, דספק ברכות להקל. אמנם אם הוא נמצא ביום האחרון לזמן ברכת הלבנה, יחפס רגע שהעננים יזוזו מעליה ויברך ולא יחוש לכך שהעננים יחזרו שעלול הוא להפסיד מצוה חשובה זו, ולכן במקרה הנ"ל יסמוך על דעת המקלים ויברך. וכך פסק בחזון עובדיה (חנוכה עמוד שכד).

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים