תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

לברר אי דבר הנלמד מסברא הוי דאוריתא או דרבנן
בבא קמא
כותב החידוש: שלמה יאיר יאיר

מראה מקומות: מפורט בחידוש

לברר אי דבר הנלמד מסברא הוי דאוריתא או דרבנן

א.

הנה איתא בש"ס ב-ג' מקומות (כתובות כב ע"א, בב"ק מו ע"ב, נדה כה ע"א) גבי דין הנלמד מסברא, "דלמה לי קרא סברא הוא" ובפשוטו ש"מ דסברא דאוריתא הוי, דאל"כ שפיר בעינן קרא, למימר דדאוריתא הוי, ומדהוציא הש"ס בלשון "דלמה לי קרא", ש"מ דס"ל דבברא דאוריתא, וכמש"כ המהרי"ף חיות בספר מביא התלמוד (פ"ד) וז"ל וכוחן של הלכות אלו, ג"כ דין תורה ממש להם דדברים הנטבעים בשכל אנושי, ובהקש הדעת, שוים בדרכי הלמד והמתלמד, כאילו נלמדו מקראי".

נראה בש"ס (ברכות לה ע"א (דמסיק דברכה שלפניה מסברא נפקא, "דאסור לו לאדם שיהנה מהעולם הזה בלא ברכה" ובתוס' שם (ד"ה אלא) ביארו דקראי שהביאה הגמ' הוו אסמכתא ובפנ"י שם הק' דמלשון כל הפוסקים עולה לדינא דכל הברכות מדרבנן לבר מברהמ"ז, ותמה בזה דהא בכל הש"ס משמע דמידי דאתיא מסברא הוי דאוריתא, ואדרבה מקשה הש"ס הא למה לי קרא סברא הוא, ופי' דאפלו את"ל דסברא זו הוי נמי מדאוריתא אפ"ה אתי שפיר הא דקייל דספק ברכות להקל[1] משום דלא שייך להחמיר דכיון דאסור לברך ברכה שאינה צריכה מש"ה ממילא אזלה הך סברא[2] ומה"ט גופא נמי א"ש דבעל קרי על המזון אינו מברך לפניו דכיון דלא מחייב אלא מסברא והוא מונע עצמו משום כבוד השם אינו שייך הך סברא, ועוד דעל המזון מברך מיהו לאחריו א"כ אינו נהנה מן העולם הזה בלא ברכה כנ"ל, ועדיין צ"ע. ע"כ.

והנה גם בפועלים מצינו בש"ס (ברכות טז.) חלוקה בין ברכות שלפניה, לברהמ"ז דפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעה"ב אוכלים פתם ואין מברכים לפניה אבל מברכים לאחריה, הא קמן דברכות שלפניה ע"כ מדרבנן הוו, דלכן שפיר נפיק דינא דאין מברכים לפניה, דהם אמרו והם אמרו, משא"כ אי נימא דדאוריתא הוי, היאך הפקיעו חז"ל לברכה, דמדאוריתא מחויב בה. ובפנ"י לא עמד בד"ז, ומ"מ יש לדחות עפ"י מש"כ התוס' (שם ד"ה וחותם) דאפשר והברכות מדאוריתא הוו, ומ"מ יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה וכמבו' בש"ס (יבמות צ ע"ב), ע"ש.

ב.

בשו"ת בית אפרים (אהע"ז סי' נח) ביאר דדוקא סברא אלימתא אמרי' בש"ס למה לי קרא סברא הוא, וכמש"כ התוס' (שבועות כב ע"א) משא"כ בנידו"ד, דסברא לברך אינה סברא חזקה כ"כ, דמי יימר דבעי דוקא לברך בשם ומלכות, וברכה ללא שם ומלכות אינה ברכה כמבו' בש"ס (ברכות יב. דף מ ע"ב) דאפשר וסגי בהודאה גרידא, וע"כ עיקר ההודאה מסברא, אך נוסח הברכה בשם ומלכות, הוי מתקנת רבנן, דע"כ שפיר אמרי' סב"ל.

ג.

בספר הצל"ח להגאון הנודב"י כתב, דעיקר המבו' בש"ס כלפי סברא דלמה לי קרא, היינו לסברלא השייכת בדין מן הדינים, כמו בב"ק לענין דין המע"ה, ובכתובות לענין דין הפה שאסר, לאפוקי דודאי לא שייך לומר דסברא דאוריתא לענין מצות דיחשב מ"ע דאוריתא, ובהכרח שכ"ה, דאל"כ למה לי לכל הכתוב בקרא, כה"ג דהוי מצות שכליות, ועוד קסברא דאסור לו לאדם שאסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה, הוי שייכא בכל באי עולם וא"כ יהיה חיוב בזה נמי על בנ"ח, אתמהה.

ע"כ, דדוקא בדינים המסורים לדיינים להכריע, והם תלויים בסברא ובשכל אנושי, בהם בלחוד מחשבינן לסברא לדאוריתא, אך בשאר מצוות אין לומר כן (שאל"כ לא היתה התורה כותבת לכל המצוות השכליות). וכמשנ"ת.

֍֍֍

[1] דע דהא דהוציאו הפוסקים בל' סב"ל ולא סגי להו בהאי כללא דספק דרבנן לקולא, ביארו דבריהם האחרונים (ראה בספר מכתם לדוד פארדו (חאו"ח סי' ג) ובספר זרע יעקב (בכללי הספיקות אות כ), הו"ד בשו"ת יבי"א ח"י חאו"ח סי' נד אות ד) דאתא האי כללא דספק ברכות להקל, לאשמועינן דאסור להחמיר בזה, ולאפוקי משאר ספיקא דרבנן דהמחמיר תבא עליו ברכה, וה"ט דחיישינן שמא פגע באיסור תורה דלא תשא, וכמבו' בש"ע (סי' רטו ס"ד) ובתשו' הרמב"ם (סי' קה) ובפרט דהוי איסור חמור, דהעולם נזדעזע, וכמבו' בש"ס (שבועות לט.) וראה עוד משנ"ת בתוספתא בסוטה (פ"ו ה"ב) והוא בש"ס (שבועות לח- לט ע"א) ובש"ע (יו"ד סי' שלד-לז), (ואף לדעת התוס' ר"ה לג ע"א וכ"כ הר"ן (ר"ה ט ע"ב מדפי הרי"ף) והרשב"א (בתשובה ח"א סי' תתעח), והראו"ש (פ"ק דקידושין סי' מט) וכ"כ החינוך (פר' עקב מצוה תל), דהוי דרבנן מ"מ כיון דהסמיכו האיסור על קרא דלא תשא, הוי חמיר טפי, וכמשנ"ת בריטב"א (ר"ה טז) בגדר אסמכתא, וכ"כ בשער הציון בסי' רטו, ע"ש.
[2] והנה יש לדון לדבריו מ"ט דבברהמ"ז, המסופק חוזר, וכמבו' בש"ע או"ח (סי' רט וסי' קפד) והא יש לו לחוש לאיסור ברכה שאינה צריכה, וכבר הק' כן הפוסקים. והניחא לדעת התוס' והר"ן (ר"ה לג.) דס"ל דהא דאמרינן (בברכות לג.) כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא את שם ה"א לשוא, אסמכתא בעלמא הוא, שאיסור ברכה שאינה צריכה אינו אלא מדרבנן, וקרא מיירי שמזכיר ה' בלא ברכה, וכדמוכח בברכות (כא.) ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר חוזר ומברך, משום דאמת ויציב מדאוריתא, ואם איתא דאיסור ברכה שאינה צריכה מדאוריתא, אמאי לא אסרינן מספק משום לא תשא, ע"ש.

אך לדעת הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סי' קה שאיסור ברכה שא"צ הוא מן התורה, וכ"כ המג"א (סי' רטו ס"ק ו), וכ"כ מרן החיד"א בברכ"י (סי' מו ס"ק ו) ושכן דעת מרן הש"ע, וא"כ האיך פסקו הרמב"ם (הל' ברכות פ"ב הי"ד) ומרן הש"ע (סי' רט וסי' קפד ס"ד) דספק בירך בהמ"ז ספק לא בירך חוזר ומברך והרי איסור ברכה שא"צ לדעתם הוי מן התורה, ואיך יברך בהמ"ז מספק והרי שמא כבר בירך, ועביד איסורא דאוריתא, והוה לן למימר שב ואל תעשה עדיף. ובמנח"ח (מצוה תל) כתב ליישב, שבספק אם בירך אם לאו, צריך לחזור ולברך ול"ה ספק לא תשא, שכיון דקייל סד"א לחומרא, אינו עובר בלא תשא, משום דל"ה לשוא. ולפי תירוצו יש לדחות מש"כ בפנ"י, הואיל וכל כה"ג לח' לשוא וכמשנ"ת, וא"כ מ"ט אינו חוזר מספק, הואיל ומחויב בברכה שלפניה לדעת הפנ"י מדאוריתא (שהרי ס"ל דאף שהחיוב בא מכח סברא הוי דאוריתא), וספיקו לחומרא.

עוד תירץ הגאון ר' דוד פארדו בשו"ת מכתם לדוד (חאו"ח סי' ג) דה"ט משום דגברא ודאי בר חיובא דאוריתא הוא, לאחר שאכל ושבע, אלא דמספקא ליה אם כבר בירך ויצא י"ח, בכה"ג הוא דאמרינן כיון דהוי ספיקא דאוריתא חייב לחזור ולברך, אבל היכא דאיכא ספקא דאוריתא אם נתחייב בברכה זו אם לאו, בהא אמרינן בודאי דבחד ספיקא לא שרינן ליה לברוכי. ע"ש. וכ"כ בספר זכרון יוסף, ובספר נחל איתן (פ"ב מהל' ברכות) ובספר חזו"ע (ט"ו בשבט עמ' ריח) סייע דבריהם מד' דקי"ל ספק אם בירך בהמ"ז חוזר ומברך. היינו משום שהוא ודיא חייב בברכה וספק אם בירך משא"כ בספק חייב או לא שאינו חוזר ומברך. ע"ש. ולפי"ז שפיר מבואר מש"כ הפנ"י, הואיל ולגבי ברכה ראשונה לית ליה חזקת חיוב, דעל כן אינו חוזר ומברך היכא דמספקא ליה, ודו"ק.

עוד תירץ בספר חזו"ע שם עפ"י מש"כ החוות דעת (יו"ד סי' קי) דהא דס"ל לרמב"ם (סוף פ"ט מהל' טומאת מת) דספקא דאוריתא לחומרא אינו אלא מדרבנן, הני מילי באיסורי ל"ת, אבל במ"ע סד"א לחומרא מה"ת, וקילסו בשו"ת אבני נזר (חיו"ד סי' שלד אות יט), וכ"כ העונג יו"ט (סוף סי' עא) וכ'כ בשו"ת בית אפרים (חכאהע"ז סי' ב), ולפי"ז י"ל שמ"ע של בהמ"ז ואכלת ושבעת "וברכת", ספקה לחומרא מן התור,ה שכל עוד לא קיים בודאי "וברכת", בעמוד הוחזר קאי, משא"כ איסור לא תשא את שם ה"א לשוא, דילפינן מניה איסור ברכה שא"צ, מה"ת ספקו לקולא, כמו בשאר ל"ת דספקא דאוריתא לחומרא רק מדרבנן, וה"נ כתיב "לשוא", כשהוא לשואב ודאי, הא בספק אינו אסור אלא מדרבנן, ולכן בספק בירך בהמ"ז, שספקו לומרא מדאוריתא, דחי ספק איסור לא תשא דהוי מדרבנן, וכ' שמצא שכן כתב בשו"ת כתב סופר (חאו"ח סי' ל) בד"ה שבתי וראיתי ע"ש. ולפי"ז יש לדון בדברי הפנ"י דפירש דמחויב מדאוריתא בברכה שלפניה והוא משום הסברא המבו' בש"ס, דיש מקום עיון אי כל כה"ג חשיב למ"ע.

דא"כ תיקשי לדבריו מ"ט אינו חוזר ומברך דספיקא, דהא מחויב מדאוריתא שהרי ספיקו לחומרא מה"ת, ומה חששא איכא לכנגדו, והיינו איסור לא תשא שהרי למשנ"ת אינו אלא מדרבנן, וככל ספק ל"ת דחומרא מדרבנן והי.

איברא דמ"מ הך תירוצא אינו מוסכם, דדעת הפמ"ג (סי' יז א"א ס"ק ב) הוא היפך מש"כ החוות דעת הנ"ל, ואלו תו"ד שדוקא באיסור ל"ת ס"ל להרשב"א והר"ן דספקא דאוריתא לחומרא מן התורה, אבל במ"ע לדברי הכל ספקא לחומרא מדרבנן, כיון דהוי שב ואל תעשה, ע"ש. וכ"כ הפנ"י גופיה בברכות (יב ע"א) וע"ע בשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' מ אות ו). ע"ש.

וראה עוד מש"כ בספר ערך השלחן חו"מ בקונטרס ספר הזכרון (מערכת ס אות כו) דהוכיח במישור מדברי הרב מהרימ"ט ומדברי הרב דברי אמת שאין חילוק בין ל"ת לעשה דבכולהו ס"ל להרמב"ם דסד"א לחומרא רק מדרבנן, ע"ש. והו"ד בחזו"ע שם. ע"ש.

אהבת? שתף את החידוש

תגובה אחת

  1. מה שכתבתה בהערה ג' בשם הנודב"י דסברא נאמרה רק בסיטואציות מסוימות ולא על כל דבר דא"כ כל באי עולם יהיו חייבים בכך עיין בספרו של הרב מיכאל אברהם מהלכים בין העומדים ששם מבאר שיהודי בנוי על שני קומות א. כל הדברים השכליים הוא ובן נוח מחוייבים בשווה ב. יש ליהודי את מצוות ה' וגם מה שהנודב"י שאל דא"כ למה לי קרא אם מצוות שכליות לא קשיא מידי כמבואר בספר הנ"ל בשם הר"ן שהמצוות נועדו לענינים רוחניים ולא לתיקון העולם ואלו הם מצוות ושאר הדברים השכליים כל בני האדם חייבים עליהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים