תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

לג בעומר מה נלמד מדרגתו של רבי שמעון ב"ר יוחאי
ל"ג בעומר

מראה מקומות: ומומלץ בחום לעיין בספר שם עולם חלק א' פרק ג' שכותב החפץ חיים ששמע מזקן איש אמונים ששמע בעצמו מהרה"ג ר' יעקב משה ז"ל שאמר בשם זקנו הגר"א ז"ל

'בר יוחאי מושב טוב ישבת יום נסת יום אשר ברחת במערות צורים שעמדת שם קנית הודך והדרך'. רבי שמעון בר יוחאי מסר את נפשו וקיבל עליו גלות ע"מ להנצל וגם במקום שהוא ברח הוא התייסר יסורי גוף, אבל דווקא מתוך הייסורים זכה ללמוד ולגלות רזי תורה.

כיצד הוא זכה לכך ואיך אדם אפ' בעל יסוריים יכולים ללמוד ממעשיו?     

כתוב בילקוט שמעוני רות (תקצ"ו א') 'ומה ענין רות אצל עצרת שנקראת בעצרת בזמן מתן תורה, ללמדך שלא נתנה תורה אלא ע"י ייסורים וכו"

וכן כתוב בתהילים (צד, יב) "אשרי הגבר אשר תייסרנו י-ה ובתורתך תלמדנו"

רואים שיש מעלה גדולה מאד של ייסורים בתורה, ובימים אלו בהכנה למתן תורה אנו צריכים לדעת את מעלת הייסורים שזה אחד מקניני התורה.

במסכת ברכות ה. כתוב תניא רבי שמעון בר יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא ניתנו אלא ע"י ייסורין. אלו הן: תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. תורה מנין שנאמר: "אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה ובתורתך תלמדנו" ידוע הבריתא שכתוב 'כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במסורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן- אשריך וטוב לך. אשריך- בעוה"ז וטוב לך בעוה"ב.

ודאי שאין הכוונה שדווקא בצורה הזאת אז זה נקרא צער אלא אפ' אם אדם ישן בארמון מלכים ובחדר המיוחד ביותר אבל יהיו לו נידודי שינה או שאדם ישן על הארץ על קוצים ודרדרים ושנתו תהיה על מי מנוחות. לא המקום מחייב אלא המטרה שהיא הייסורים, ומסביר המהרש"א שהטעם בזה הוא כי תענוגי עוה"ז הם ביטול התורה, והוא מדייק מלשון הבריתא כך היא דרכה של תורה וכו'.

רואים את מעלתם של הייסורים המגיעים לאדם, אסור לאדם להרפות עצמו מלימוד התורה בגלל היסורים אלא זה הזמן המסוגל ביותר להשגת התורה ולהצליח בה.

דור המדבר למרות שהיו במדבר במקום שומם ומפחיד אבל היה להם הנהגה ניסית. עמוד הענן שמר עליהם מפני מזיקים בארץ ומפני חום היום. לחמם ירד מן השמים והנוזלים הוציאו מן הסלעים אבל גם הם למרות שחיו כך קבלו את התורה מתוך ייסורים שהרי ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה "אח"כ יצאו ברכוש גדול" הרבה מבארים שזה לא רק על הרכוש הגשמי אלא על הרכוש הרוחני- מתן תורה. א"כ ודאי שגם לבני ישראל שחיו במדבר בצורה ניסית קבלו את התורה אחרי סבל אדיר של שעבוד מצרים, וגם מתי שהקב"ה ירד על ההר קדמו לו בקולות וברקים וקול שופר חזק מאד וכפי שמבואר למה נבראו רעמים- כדי ליישר עקמומיות שבלב.

עוד פן נוסף שיש אפשרות לקבל את הייסורים רק בתורה ולא שום דבר אחר. כותב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ד' אות יא) "כי ישית עמלו בתורה וטרחו בה, ואשר תדר שנתו מעיניו יעלה במקום יסורין כמו שאמרו רבותינו ז"ל סנהדרין (צט:) כל הגופים לעמל ילדו אשרי מי שהיגיעה שלו בתורה" עכ"ל.

רואים לכל אורך הדרך שאין תורה בלא ייסורים ועוד יותר הדרך לקנית התורה היא מתוך יסורים ואפשר ג"כ להחליף את הייסורים שיש לאדם ע"י ייסורים של עמל התורה.

הגמ' בברכות (ה.) דנה לגבי המקבל ייסורים באהבה וכותבת הגמרא: 'מה שכרו יראה זרע ויאריך ימים' הרי לפנינו סוד לזכות לזרע של קיימא ואריכות ימים דבר שאנו כ"כ מחפשים ומשקיעים הרבה עמל וממון להשיגו והנה בצרות של האדם הקב"ה כבר הזמין לו כמעט בלי טורח.

כך העיד על עצמו האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל מתי שהוא השיא את בנו האחרון אחרי  שהקים משפחה מחדש (של"ע הנאצים ימ"ש הרגו את כל משפחתו הי"ד) אז הוא דיבר בפני רבים ואמר בהתרגשות: 'הרבה פעמים התבוננתי הנה עזרני השי"ת ואחרי כל התלאות, הייסורים והצרות שעברו עלי, זכיתי להבנות מחדש, זכיתי לזרע ברך ה', בנים וחתנים תלמידי חכמים, זכיתי להקים ישיבה מפוארת שצומחים ממנה גדולי תורה ויראה וזכיתי לעוד ועוד. והנני עומד ומשתאה איזה דבר טוב עשיתי אי פעם לנחת רוח לפניו ית"ש, שגמלני כל זה והגעתי למסקנה שהדבר הטוב היחיד  שיכול אני לזקוף לזכותי הוא שגם בזמנים הקשים ביותר שעברו עלי לא באתי אף פעם בטרוניא כלפי שמיא כל גל וגל שעבר עלי קבלתי באהבה…'

למדנו באבות (ו, ה) אחד ממ"ח קניני התורה הוא 'קבלת ייסורים' ומבאר רש"י שמקבל הייסורים באהבה, וכפי שהבאנו את הגמרא בברכות (ה.) ואם קבלם (את הייסורים) באהבה מה שכרו… תלמודו מתקיים בידו, שנאמר (ישעיה נג, י) "וחפץ ה' בידו יצליח" ומבאר הבן איש חי וז"ל: 'נ"ל בס"ד …אע"פ שמצד הטבע יהיה עלול לשכחה מאחר שהוא מבולבל בייסורין וכוחו חלוש, עכ"ז הקב"ה יתנהג עימו הפך הטבע, שיתקיים תלמודו בידו ולא ישכחנו. והנה יש להבין מה ענין תלמודו בידו ונ"ל בס"ד, כלומר שיזכה לקיים הלימוד שלו בפועל, נאה דורש ונאה מקיים וכל מעשה יתיחס לידים, או יובן שלא יחטא אח"כ ויקחו אחרים את חלקו בגן עדן אלא ישאר תלמודו בידו…' עכ"ל.

כשיצא רבי שמעון בר יוחאי מהמערה אחרי י"ג שנים והיה בשרו מלא בקעים וסדקים מחמת חול המערה שהיה מוטמן בו נכנס לבית המרחץ, וראהו רבי פנחס בן יאיר. אמר לו : "אוי לי שראיתיך בכך" השיב רבי שמעון בר יוחאי "אשריך שראיתני בכך שאלמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך, שבהתחלה מתי רבי שמעון בר יוחאי היה מקשה קושיה היה מתרץ רבי פנחס בן יאיר 12 תירוצים עכשיו מתי שהקשה רבי פנחס בן יאיר קושיה מתרץ  רבי שמעון בר יוחאי 24 תירוצים".

ולכאורה תשובת רבי שמעון בר יוחאי טעונה ביאור למה אמר לו "אלמלא לא ראיתני בכך" היה צריך לומר "אלמלא לא נכנסתי למערה לא מצאת אותי בכך", אלא הכוונה שבגלל שהוא סבל ייסורים נוראים במערה והסדקים והבקעים בבשרו היו עדות לכך בזה הזדכך גופו ונפשו במידה יוצאת מן הכלל ונעשה בית קיבול עצום לתורה וכמו שכתוב בהמשך הגמ', וזה מה שהוא השיב לו "אלמלא לא ראיתני בכך" הכוונה באלו הסדקים וכו' לא קשור כלל למערה אלא לסדקים שבי "לא מצאת בי כך" דהיינו לא הייתי כ"כ גדול בתורה.

א"כ ראוי לכל אדם להודות על הייסורים שלו שע"י זה חוץ מהמעלות של קבלת ייסורים באהבה אלא עצם הייסורים גורמים להבנת התורה לאמיתה וכפי שכתב רבינו יונה בשערי תשובה (שער ב' אות ד')"ראוי לו שישמח בייסוריו לפי שהועילוהו תועלות נשגבות ויש לו להודות לשם יתעלה עליהם כמו כל שאר ההצלחות".

צד נוסף יש בקבלת ייסורים לא רק מתי שהייסורים כבר נמצאים לקבל אותם באהבה אלא מצינו שיש שבקשו ייסורים שבלי זה א"א לקבל עוה"ב, כך מצינו בבראשית רבה פרשה ס"ה וז"ל: "יצחק תבע ייסורין, אמר לפניו ריבון כל העולמים, אדם מת בלא ייסורים, מידת הדין מתוחה כנגדו. מתוך שאתה מביא עליו ייסורים אין מידת הדין מתוחה כנגדו, אמר לו הקב"ה, חייך – דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל מתחילת הספר ועד כאן אין כתוב ייסורין, וכיון שעמד יצחק נתן לו יסורים, "ויהי כי זקן יצחק ותכהין…" ע"כ.

וכן מבואר בילקוט שמעוני במשלי (רמז תתקנ) '…הקב"ה מביא ייסורין על הצדיקים בעוה"ז כדי שירשו עוה"ב שנאמר: "ויהי ראשיתך מצער, ואחריתך ישגה מאד".

(ועיין שם בארוכה דבריו הנפלאים.)

יה"ר שנזכה לדברי ה'חזון איש' שחביבין יסורין לזה שרואה אותם כשלוחי דרחמנא, ומהדקים את הקשר בין יצור ליוצרו יתברך, ומעלים אותו לעולם שכולו אור מורם מנטיות גופניות וזה כל האדם ואשרי חלקו.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים