תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

להתפלל על אחינו הטועים שיחזרו בתשובה, והאם יש איסור לא תיקום להתפלל על רשעים המציקים לנו שימותו. והאם על נפילתו של רשע יש לשמוח או אסור לשמוח.
ברכות
כותב החידוש: בנימין תמיר

מראה מקומות: ברכות י' ע"א ומסכת מגילה ועוד.

א' הגמ' בברכות (י' ע"א) מספרת על בריונים פריצים שציערו מאד את ר' מאיר עד שר' מאיר התפלל עליהם שימותו, אמרה לו ברוריא אשתו מדוע אתה מתפלל עליהם שימותו משום דכתיב יתמו חטאים, הרי לא כתוב חוטאים אלא חטאים, ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם, כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם, אלא בעי אחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם, ובאמת כך עשה ר' מאיר התפלל שיחזרו בתשובה וחזרו בתשובה.

ויש לעיין מדוע מתחילה לא יתפלל עליהם ר' מאיר שיחזרו בתשובה הרי זה ימנע שלא יצערוהו ולא ליתפלל עליהם שימותו, ועוד יש לעיין מדוע במה שמתפלל עליהם שימותו אינו עובר בזה איסור לא תיקום, הרי מתפלל שימותו מחמת שציערוהו.

עוד הקשה הצל"ח מהגמ' לעיל ז' ע"א דאמרינן שהיה צדוקי בשכונתו של ר' יהושע בן לוי והיה מצערו הרבה בפסוקים, ויום אחד לקח ר' יהושע תרנגול והמתין לרגע שבו הקרבולת של התרנגול מאבדת את הצבע האדום שלה כדי לקללו שאז זה בדיוק הזמן שהקב"ה כועס, וכשהגיע אותה שעה נרדם, וכשקם אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי ורחמיו על כל מעשיו כתיב, וכתיב גם ענוש לצדיק לא טוב עכ"ד, וא"כ איך ר"מ כן יתפלל שימותו.

ומה שאין בכך איסור לא תיקום דקדקו הצל"ח והבן יהוידע בלשון הגמ' שביקש ר"מ רחמים עליהו שימותו, ולכאורה לא היה לומר רחמים עליהם אלא רק רחמים שימותו שהרי אין זה רחמים להם אלא מידת הדין, ולכך ביאר הצל"ח שראה ר"מ שלאותם רשעים יש הרבה ממון והבין שהקב"ה משלם להם בעולם הזה כדי לאבדם מן העולם הבא ולכך הוי טובה בשבילם שימותו כדי שלא ימשיכו לאכולם שכרם בעולם הזה ולא יקבלו כלום לעולם הבא, ועפ"ז מיושב גם הקושיא מהגמ' בדף ז' דשם ר' יהושע בן לוי קיללו לא בשביל אותו צדוקי אלא בשביל ר' יהושע, ועיין ביאור מחודש בבן יהוידע, ובמהרש"א ביאר פשוט שמות הרשע טוב לו וטוב לעולם כמו שהגמ' בסנהדרין אומרת משום שמפסיק לחטוא.

א"נ יש לומר שכל איסור לא תיקום זה דווקא שמטרתך היא לפגוע בשני, אבל כאן ר"מ יתפלל עליהם שימותו לא בשביל לפגוע בהם אלא בשביל שיפסיקו לצערו ולטובתו שלו, ולכן אינו עובר בכך על לא תיקום, ואולי יש לדקדק כן גם מהגמ' בנדרים (דף מ' ע"א) דאמרינן שכשרבא חלה ביום הראשון לחוליו אמר לסובבים אותו שלא יגלו לאף אחד כדי שלא ירע מזלו, ואחר היום הראשון אמר להם ללכת ולהכריז בשוק על כך שהוא חולה כדי שכל השונאים שלו ישמחו וכתיב (משלי פרק כ"ד פסוקים י"ז י"ח) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו, וכדי שהאוהבים שלי יתפללו עלי עכ"ד, וביארו המצודת דוד וברלב"ג על הפסוק שלא רק שה' יקח את החולי מהחולה אלא יעביר אותו לשמח בנפילתו, וא"כ חזינן שאף שהשונאים של רבא יפגעו בכל זאת אין בזה איסור לא תנקום משום שאינו עושה זאת בשביל שהם יפגעו אלא בשביל שהוא יבריא [ולעיל באיסור לפני עור הארכתי מדוע במה שעשה רבא אין איסור לפני עור עיי"ש], ועפ"ז מיושב גם מדוע אין איסור לא תיקום במה שרצה לקלל ר' יהושע בן לוי את אותו צדוקי, דלא עשה כן כדי שהצדוקי יפגע אלא כדי שיפסיק לצערו, ועוד אפשר ששם אין כלל איסור לא תיקום משום שהצדוקי הוא כופר ויצא מכלל עמיתך לגמרי.

ומה שלא ביקש מתחילה שיחזרו בתשובה אפשר לומר שסבר הלעיטהו לרשע וימות ואין אנו צריכים להתפלל עליהם על הרשעים שימותו, ובמות הרשעים רינה לצדיק ומתקדש שם שמים שרואים כולם שנעשה דין ברשע, ולכן מוטב ליתפלל עליהם שימותו, ועוד שיותר קל מבחינה טבעית שימותו מאשר שיחזרו בתשובה ולכן העדיף ליתפלל על כך.

ובבן יהוידע ביאר ע"פ דברי המהרש"א שהתקשה איך מועילה תפילה שאחרים יחזרו בתשובה הרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ובשלמא אדם שמתפלל על עצמו שיחזור בתשובה מהני תפילתו משום שהבא להטהר מסייעין בידו, וסיים יש ליישב עכ"ד, ועפ"ז ביאר הבן יהוידע שר"מ סבר שלא מועילה תפילה שאחרים יחזרו בתשובה דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, וברוריא חידשה לו שמועילה תפילה על אחרים שיחזרו בתשובה.

ב' והביא הבן יהוידע קושיית הרי"ף שהתקשה מדוע דוד המלך בפרק ק"ט בתהילים יתפלל שימותו הרשעים ולא יתפלל שיחזרו בתשובה, ותירץ הבן יהוידע ששם מדובר ברשעים שמחטיאים את הרבים, ועל מחטיאי הרבים אין מועילה תפילה שיחזרו בתשובה משום שאין מספקין בידם לעשות תשובה ולכן רק אם הם מתעוררים מעצמם ומתגברים על יצרם יכולים לעשות תשובה.

אלא שעוד יש לעיין שדוד המלך לא יתפלל רק על מותם של הרשעים וצערם בלבד, אלא יתפלל גם (פסוקים ט-ט"ו) יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה, ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם, ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו, אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו, יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם, יזכר עון אבתיו אל ה' וחטאת אמו אל תמח, יהיו נגד ה' תמיד, ויכרת מארץ זכרם עכ"ל, ויש לעיין מדוע הוסיף לבקש שתהא אשתו אלמנה ולא תדע אם בעלה מת או לא וכן הילדים יחפשו את אביהם ויצטערו הרבה הרי מה הם אשמים בכך שאביהם רשע כזה כדי שדוד המלך ע"ה יתפלל שיצטערו, ועוד קשה לי על תירוץ הבן יהוידע שלא מפורש שם כלל בפסוקים שמדובר במחטיאי הרבים, אלא מבואר שביקש דוד שימותו ויצטערו נשותיהם ובניהם מחמת שהם כפויי טובה כמו שדוד המלך אומר (פסוקים ג-ה) ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם, תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה, ישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי, וכן אחר בקשותיו מסיים דוד המלך (פסוק ט"ז) יען אשר לא זכר עשות חסד וירדוף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת, ולכך נ"ל שהסיבה שדוד המלך לא יתפלל שיחזרו בתשובה אלא שיפגעו וגם נשותיהם ובניהם יצטערו [צריך לומר שהלכו בדרכי האב ולכן יש להם ג"כ להענש וכן מבואר במפרשים על התהילים שם] היה משום שהם כפויי טובה ועל כפויי טובה אין ליתפלל שיחזרו בתשובה, כמו שאין מקבלים גרים מעמון ומואב מחמת שהיו כפויי טובה כך גם לא מתפללים על יהודים כפויי טובה שיחזרו בתשובה.

ג' וליישב קושיית המהרש"א שסיים ביש ליישב, נ"ל שאפשר שרש"י הקדוש התקשה בקושיא זו איך מועילה תפילה שאחרים יחזרו בתשובה הרי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ולכך פרש"י בד"ה חטאים שיכלה יצר הרע, ולכאורה תמוה דהיה לרש"י לבאר שיחזרו בתשובה על ידי שהתעוררו לתשובה ולא שיכלה היצר אלא שיתגברו עליו, ונ"ל שרש"י התקשה כנ"ל ולכך ביאר שבאמת אה"נ אין ליתפלל על אחרים שיתעוררו לעשות תשובה דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, אבל כן אפשר ליתפלל שיכלה מהם יצר הרע.

וממחטיאי הרבים אין כלה יצר הרע דאמרינן אין מספקין בידם לעשות תשובה וממילא לא מועיל ליתפלל עליהם שיחזרו בתשובה כמו שכתב הבן יהוידע.

ד' ובהמשך הגמ' שם אומרת שדוד המלך אמר שירה על חמישה דברים שראה ואחד מהם הוא כשראה מפלתן של רשעים אמר שינה שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה, וקשה שהרי ביארה הגמ' לפני כן שכוונת הפסוק שלא ימותו אלא יחזרו בתשובה, וכאן מבואר שדוד המלך אמר את השירה על נפילתן של הרשעים וא"כ מוכח שכוונתו כן שימותו ויפלו, ונ"ל שאת הפסוק אפשר לבאר לשני הצדדים העיקר הוא שיתמו חטאים ורשעים עוד אינם ולהגיע לכך יש שני אפשרויות או על ידי שיחזרו בתשובה ויתמו חטאים או על ידי שימותו החוטאים, ומתחילה בזמן שהם חיים יש לבקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה כדי לקיים את הפסוק בצורה הטובה שלו שחוזרים בתשובה וממילא רשעים עוד אינם, אבל אם רואים את הרשע נופל יש לשבח על כך לקב"ה שבפועל עתה תמו חטאים ורשעים עוד אינם, ואחרי כן ראיתי שכך ביאר המהרש"א בדברי ברוריא לר"מ, וכן כתב הצל"ח שהפשט הפשוט בפסוק הוא יתמו חטאים על ידי שימותו אלא יש שנכנס בפסוק גם על ידי שיחזרו בתשובה.

ה' ויש לעיין איך דוד המלך אמר שירה ושמח על נפילתן של רשעים, הרי כתיב בנפול אויבך אל תשמח וכו', וצ"ל שדוד המלך שמח בנפילתן לא מחמת שנאה אישית שהיה לו כלפיהם, אלא מחמת שהם עושים נגד רצונו יתברך, ולכך דוד המלך שנאה אותם תכלית שנאה שנאתים ולאויבים היו לי, ושמחה כזאת מותר לשמוח בנפילתן של רשעים, כמבואר בר' יונה על הפסוק במשלי שם שביאר שמדובר באויב שהוא אויב מחמת שעושה נגד רצון ה' ואעפ"כ אומר שלמה המלך לא לשמוח בנפילתו אם יש לך שנאה אישית כלפיו חוץ ממה שהוא אויב שלך מחמת שעושה נגד רצונו של מקום, ומבואר שאם אתה שמח אך ורק מחמת שהוא עושה נגד רצונו של מקום הדבר מותר ואף מצוה כמו שמצוה לשנוא אותו ולכך דוד המלך אמר שירה[1].

והגמ' במגילה (ט"ז ע"א) מספרת שהמן קיבל הוראה להלביש את מרדכי בגדי מלכות ולהרכיבו על הסוס, וכשבא מרדכי לעלות על הסוס אמר להמן שהוא חלש מחמת תעניות ואינו יכול לעלות לבדו על הסוס, התכופף המן ועלה עליו מרדכי כדי לעלות לסוס וכאשר עלה עליו אומרת הגמ' שמרדכי בעט בו, ואמר לו המן כתוב להם בנפל אויבך אל תשמח, ענה לו מרדכי זה בישראל, אבל בדידכו כתיב ואתה על במותימו תדרוך עכ"ד.

ויש לדקדק דמשמע שאם המן היה ישראל ח"ו היה אסור למרדכי לעשות זאת ולשמוח בנפילתו, ויש לעיין מדוע הרי הוא רשע גדול, ונראה שכוונת מרדכי לומר לו שישראל שנפל אין לשמוח בנפילתו אם יש שנאה אישית בינינו, אבל בגויים אף שיש לי שנאה אישית כלפיך מחמת שאתה הייתי עבד שלי וכו' בכל זאת יש לי מצוה לשמוח בנפילתך מחמת רשעותך כדכתיב ואתה על במותימו תדרוך.

[1] ועיין במצודת דוד על הפסוק יתמו חטאים וכו', ולכאורה דבריו נסתרים מדברי הגמ' כאן וצ"ע.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים