תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

לימוד הליכות מלחמה מאברהם אבינו
בראשית

מראה מקומות: פרשת לך לך

בס"ד

בשעה זו שרגשו גויים רבים לבוא על ישראל למלחמה 'כי הנה אויבך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש… פלשת עם יושבי צור', נביט אל הצור ממנו חוצבנו – אל אברהם אבינו, בסדר מלחמתו, לשאוב ממנו עידוד ורוח רעננה של בטחון ותקווה. 'מעשה אבות סימן לבנים' זה לא סימן בעלמא אלא קביעת מציאות ומתווה דרך לבנים ולפיכך צריכים אנו ללמוד ביתר שאת ממלחמתו של אברהם אבינו בפרשת לך-לך ולדלות ממנה כמה נקודות אור בענייני מלחמה.

1. מלחמת אברהם אבינו בארבעת המלכים מוזכרת מיד לאחר הציווי של הקב"ה לאברהם להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. המלחמה שייכת ליישוב הארץ ולתהליך הגאולה. 'מלחמה – אתחלתא דגאולה היא' (מגילה יז:). על הפסוק 'ויחלק עליהם לילה' אומרים חז"ל שאת חציו השני של ליל מלחמתו של אברהם אבינו שמר הקב"ה לגאולת עמ"י במצרים, המלחמה הכנה לגאולה. ניצחון אברהם אבינו על ארבעת המלכים כנגד ארבע מלכויות שישעבדו את בניו ולבסוף כולן יכלו בגאולתן של ישראל.

2. המלחמה מרוממת את העם למעלה עליונה. כך מובא במדרש בפרשת לך-לך על מלחמתו של אברהם אבינו בארבעת המלכים: 'אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגליו של משיח, תדע לך שכן מצינו בימי אברהם על ידי שנתגרו מלכויות אלו באלו באת גדולה לאברהם' (ילקוט שמעוני, יד. במדרש רבה הגרסה 'באת גאולה לאברהם'). מלחמת ארבעת המלכים היא אחד מעשרת הנסיונות שנתנסה אברהם אבינו – מלשון נס והתרוממות. גם בגאולת מצרים, עמלק נלחם בישראל ברפידים ומיד לאחר מכן אנו מקבלים את התורה 'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני וכו' ויחן שם ישראל נגד ההר', כאיש אחד בלב אחד. המלחמה מחזקת את האחדות, מפילה מחיצות.

כך בכל בוקר, לפני קבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע, תקנו לנו חז"ל שתי ברכות: ברכת יוצר המאורות על טבע הבריאה והיצירה, בה מופיעה המלחמה כחלק מהעשייה של הקב"ה לקראת הגאולה – 'מלחמות אני עשיתי' (ע"ז ב:). ומתוך 'בעל מלחמות, מצמיח ישועות' שבברכה זו – באים לברכת התורה ב'אהבה רבה/ אהבת עולם', מהמלחמתיות של 'בעל מלחמות' מתעלים לקבלתה של תורה באופן נשגב יותר.

3. אברהם אבינו יוצא למלחמה מתוך נפילת לוט בשבי, 'וישמע אברם כי נשבה אחיו'. מלחמה מוסרית ממדרגה ראשונה. כך עמ"י לפני כניסתם לארץ נלחם באומה שלקחה בשבי שפחה אחת, ומכלה אותם (במדבר כא' א-ג).. כשדוד המלך ואנשיו מגלים שהעמלקים שבו את משפחותיהם בצקלג, יש בכי גדול, אך מתוך כך דוד המלך מתרומם 'ויתחזק דוד בה' אלוקיו' (ש"א ל,ו). נלחמים, מנצחים ומחזירים את השבויים. כמובן, המלחמה היא מלחמת ה' לעשות נקמה בשונאיו כדברי אביגיל לדוד 'כי מלחמות ה' אדני נלחם' (שמואל א כה, כח), אך הקב"ה מסובב את המלחמות באופנים שונים.  

4. 'וירק את חניכיו' – הוריקן בתורה (נדרים דף לב.) 'פירוש שהיה לו החזוק מכח התורה שניתנה מימינו שלהקב"ה שנאמר (דברים לג, ב) 'מימינו אש דת למו', ובזה היה עושה אברהם מלחמה' (מהר"ל חידושי אגדות שם). התורה היא יסוד הנצחון במלחמה. כמו כן התפילה משמעותית ביותר בעת מלחמה, כמו שאומר יצחק אבינו על יעקב בנו 'הקול קול יעקב והידים ידי עשיו' – גם כאשר עם ישראל נזקק לפעמים להשתמש בידי עשיו כדי לכלות את הרשעה צריך שזה יהיה על בסיס 'הקול קול יעקב' – קול התפילה והתורה הבוקע מבתי כנסיות ובתי מדרשות שבישראל. חז"ל אומרים שהאומה שבאה להלחם בישראל לאחר פטירת אהרן הכהן (ולקחו בשבי שפחה אחת, כנ"ל) היו העמלקים ששינו לשונם ללשון כנען כדי שישראל יתפללו שיימסר הכנעני בידיהם והם הרי לא כנענים ותפילתם לא תועיל עבור נצחון העמלקים, אך עמ"י התפלל 'אם נתן תתן את העם הזה בידי' ללא יחוס  מסויים, והקב"ה שמע תפילתם ונצחום. למדנו מכך שאף הגויים יודעים שכוחם של ישראל בפיהם.

5. מוסר מלחמה: 'נמצא כשהרג את המלכים נתירא שמא נתמעטו זכיותיו אמר לו יתברך בערת קוצים מן הכרם אל תירא אנכי מגן לך ולכך אומרים מגן אברהם'. כרם בית ישראל זקוק לביעור הרשעה. העולם נעשה כך יותר מבושם וראוי לגאולה. וכפי שמובא בשיר השירים (ב, יב): 'עת הזמיר הגיע (כריתת זמורות הרשעה מן הכרם) וקול התור נשמע בארצנו'. 'יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוי-ה' (תהילים קד').

6. אברהם אבינו שם מבטחו בקב"ה וראה את ה'מקרה' כמקור לתנופה וזכה לנס, כך מפרש רבנו יונה (אבות פ"ה משנה ג): 'שבשלוש מאות ושמונה עשר איש נתחזק ובטח בהקדוש ברוך הוא ונעשה לו נס, שניצל והציל אחיו וכל רכוש סדום ועמורה, והיה סובל המקרים לטובתו ולזכותו'. עפר הארץ נעשה חרבות וחיצים במלחמת ארבעת המלכים (רש"י תענית דף כא.). נחום איש גם זו שתפס באומנות זו של 'גם זו לטובה' זכה גם הוא לנס זה מכוחו של אברהם אבינו (תענית שם).

7. חיזוק העורף: 'ענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור, אפילו הכי הם יקחו חלקם' – אברהם אבינו מחדש  שיש שכר למחזקים מאחור, כמובן גם שכר מן השמים. דוד המלך לומד מאברהם אבינו ומיישם זאת בחילותיו. התורה בפרשת שופטים מייעדת כהן נשוא פנים וגדול בדורו, 'כהן משוח מלחמה', לחזק את העם לקראת צאתו למלחמה. יש לתת את הדעת לכך שאת דברי החיזוק ליוצאים למלחמה אומר הכהן משוח המלחמה לפני ש'משחררים' את אלו שילכו למשימות ה'עורף' לספק מים ומזון ליוצאים לקרב – לומדים מכך שגם הם צריכים לשמוע את דברי החיזוק של הכהן ולפעול מכוחם.

8. לאחר הבטחת השכר והזרע לאברהם אבינו מכוחה של מלחמתו בארבעת המלכים, מופיעה בתורה פרשיית ברית בין הבתרים. הקב"ה אומר לאברהם אבינו 'קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכו" – מפרש רש"י שהוא רמז לכל סוגי הקרבנות שעתידים בני ישראל להקריב על גבי המזבח. זו פסגת שאיפת ישראל מכוחה של המלחמה – לחזות בבניין המקדש והקרבת הקרבנות. והנה, העיט יורד על בתרי הבהמות, 'וישב אותם אברם' – הפריח את העיט. אומר הרמב"ן העיט רומז לגויים שרוצים לעכב את גאולתן של ישראל ועבודת הקרבנות והפרחת אברהם את העיט מעידה על בני אברהם שיבריחום לשונאיהם. לשם מכוונות תפילותנו מתוך מלחמת ה' – להקים את בית המקדש ולתקן עולם במלכות שד-י, במהירה בימינו. אמן.   

'חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו'!

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים