תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

לכבוד חג השבועות
שבועות
כותב החידוש: אריה ברדא

מראה מקומות: שמות

הקב"ה בחר בנו ורומם אותנו מכל העמים כנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" אולם הבחירה הזו איננה אומרת שאנחנו יכולים להתפאר ביחוסנו, שהרי כולנו מיוחסים אחר צדיקים וקדושים, אילנות משפחתיים משתרגים כלפי מעלה, הרבה פעמים אנו מוצאים אנשים שמתהדרים ביחוס מפואר, אבל כשמתבוננים לראות מי הם בעצמם, מתברר כי הם עדיין רחוקים מרחק של שנות אור ממעשי אבותיהם, אמנם אין ספק שיש משמעות ליחוס, ויש ער לרקע המשפחתי, אבל מה שיקבע את מעמדו של האדם הוא רק מעשיו ועבודתו האישית בעולם, כמו שמספרים על יהודי אחד שלא הלך בדרכי אבותיו אבל תמיד היה מתרברב ואומר אני נכד לצדיק הזה ונין לצדיק ההוא, ענה לו הרב שידע רק דבר אחד "יחוס הוא כמו הספרה אפס", על כל סבא צדיק מתוסף ל עוד אפס ולכן אפס לבד לא שוה כלום, שהרי גם אם תעמיד אפסים הרבה זה לצד זה עד סוף כל הדורות, לא תוסיף ולא תגרע, אלא אם כן בסוף השורה יהיה מספר. דהיינו אם אתה בעצמך תהיה שוה משהו ולא אפס במעשים, אז תהיה כמו הספרה אחת לפני האפסים ואז יהפוך כל המספר למליונים רבים.

אם נתבונן נראה בסיום פרשת במדבר ובתחילת פרשת נשא התורה עוסקת במנית שלש משפחות בני לוי, גרשון קהת ומררי, והתפקידים המוטלין עליהם בנשיאת המשכן. ובידוע הוא שגרשון היה הבכור באחים כנאמר בפסוק ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי, ובכל זאת התורה מקדימה את בני קהת ראשונים, והסיבה היא מובא במדרש רבה כי בני קהת הקדמו בשל תפקידם החשוב שהוא נשיאת כלי הקדש ובראשם ארון הקודש, לעמת בני גרשון ובני מררי שנשאו רק את הקרשים והיריעות, וודאי שלקיחת ארון הקודש הנושא את נושאיו (סוטה לה) מזכה את נושאיו להיות במנין ראשון. אך על זה עצמו יש לשאול מפני מה לא נתנה העבושה החשובה לכתחילה לבני גרשון שהרי להם משפט הבכורה? אלא מסבירים שהתורה בקשה ללמד אותנו שקנין התורה בשונה משאר קנינים אין בו עניני ירשה ובכורה, אלא תורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה לטל יבא ויטול, לכן ארון הקדש שבו מונחת התורה עצמה לא נתן לבכור דוקא אלא למי שראוי יותר לשאתו כפי ערכו. וכידוע הוא שאחת הסיבות לחולי הגאוה הוא היחוס המשפחתי אדם ממשפחה רמת מעלה או מבית של אמידים ונדבני לב ירום לבו באומרו מי ישוה לי. והרפואה לזה היא שיתן אל לבו שאם הוא לא הולך בדרכי אבותיו ומעשים טובים אזי  חא בלבד שלא יועיל לו היחוס אלא אף מזיק למשפחתו וגורם להחשכת זהר מעלתם. גרשון קהת ומררי יצאו מאב אחד, שהוא לוי. ובכל זאת כל אחד משלשתם נתמנה ונבחר כפי ערך מעשיו ושלמות עצמו. ולכן הפסוק הדגיש באומרו נשא את ראש בני גרשון בתנאי שגם הם דהיינו נמשכים ומתיחסים לבית אבתם למשפחתם, כאשר הולכים בדרך אבותיהם ועושים כמעשיהם רק אז יהיה להם היחוס לשוה מעלה וכבוד, וכמו שכתב כם גדול מחכמי ספרד רבי אברהם אבן חסדאי "מי שאין לו יחוס עצמי לא יועיל לו היחוס של אביו ואמו". שהרי יחוס משפחתי כשלעצמו הוא משג די נח וקל, אדם נולד לתוך היחוס בלי שבחר בו או השקיע בו מאמץ, וכבר הוא זוכה לתהלה, מצד שני ישנם כאלה שהיו מעדיפים לחיות בלעדיו כי זה מחייב ובוחנים אותם כזכוכית מגדלת, ועם כל זה היחוס עצמו לא יכול להועיל אלא אם כן היתה תוספת של עבודה אישית מצד במעמד עצמו, כיון שברגע שאדם מרגיש שיש לו ייחוס הוא מרשה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו ולא להשקיע ולא להתאמץ ובכך הם מגיעים בסופו של דבר שפל המדרגה וגורמים שם לא טוב ליחוס המשפחה. וכעת לאחר הברים הללו נגיע למעמד חג מתן תורה שהשאלה מתבקשת האם התורה היא בגדר ירושה או שהיא דורשת עבודה עצמית, לכאורה יש שני מקורות שסותרים בענין, מצד אחד כתוב תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב, ומצד שני כתוב התקן עמך ללמד תורה שאינה ירשה לך, אז לפי הנאמר האם התורה ירושה או לא, ונסביר את הדברים אכן התורה נתנה מורשה לכל עם ישראל בשוה, אבל הדבר מחייב כל אחד להשקיע מאמך בהכנה עצמית לקבל אותה, ולהיות ראוי לרשת אותה, שהרי מי שלא יכין את עצמו להיות כלי קבול בעבורה אזי היא עלולה לדלג עליו. פעם שאלו את רבי חיים מוולז'ין  יש גמרא בבא מציעא דף פה, אמר ר' יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם שוב תורה אינה פוסקת מזרעו לעולם, אמר ר' ירמיה מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה, אם כן תמוה שהרי יש בעם ישראל אנשים שהם בורים ועמי ארצות ואי זה הרי כולנו צאצאים של אברהם יצחק ויעקב שבודאי היו תלמידי חכמים מופלגים ואם כן התורה היתה צריכה להשתרש לדורות , ענה רבי חיים אמנם התורה מחזרת על אכסניה שלה, נוקשת בדלת ומבקשת הכנס פנימה אבל אם בעל האכסניא מתנכר ומחמיץ פנים אזי האורח המאוכזב הול ומחפש לעצמו אכנסיא אחרת. אם כן, יוצא שהיחוס אכן יכול לשמש בסיס התחלתי מחמיא ומעודד, אבל להסתמך עליו בלבד אינו נכון, והתוצאה בדרך כלל תלויה רק בהשקעה העצמית של האדם אם ההשקעה גבוה אזי היא מצוינת גם אם אין לו יחוס וכנראה שהיחוס יתחיל ממנו, אם כן יוצא מדברים אלו שהתורה נתנה לעם ישראל כמתנה גמורה וכל הרוצה ליטול יבא ויטול וכנגד זה צריך להבין שאדם לעמל יולד וככל שהעמל גדול יותר אזי הוא ממלא את הסל שלו בתורה יותר ויותר אבל לא כירושה כי הכל לפי הנהגתו ודרכו של האדם מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך ועל ידי שאדם משתדל ומתקרב יותר לתורה אזי הוא יכול להגיע לגבהים גדולים ואדרבה להשריש את התורה לבאים אחריו ובכך הוא יזכה למה שאמר רבי יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו ובן בנו אזי התורה איה פוסקת מזרעו לעולם ו' יזכה אותנו להנחיל את התורה לנו ולזרענו ולזרע זרענו עד סוף כל הדורות והכל במידות ודרך ארץ ובענוה גדולה אמן.  

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים