תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

לשמוע בקול אשתו??
במדבר

מראה מקומות: פרשת קרח

הנה בגמ' סנהדרין קי. "דרשו חכמת נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת ואוולת בידיו תהרסנה זו אשתו של קרח", ומבואר שם בגמ' המעשה שאשתו של און בן פלת התווכחה איתו שהרי בלאו הכי הוא לא יקבל שום כבוד וגדולה, דאם משה הרב הוא התלמיד, ואם קרח הרב הוא התלמיד, ומה ירוויח מזה, והוא ענה לה שהוא בעיצה אחת עם קורח ונשבע להם, והיא אמרה לו אני יציל אותך, אני יודעת שכל העדה כולם קדושים, ולא יסתכלו באשה פרועה, והשקתה אותו והרדימה אותו וישבה על פתח ביתה פרועת ראש וכל מי שראה אותה התרחק.

לעומת זאת אשתו של קורח התווכחה איתו בדיוק להיפך היא הסיתה אותו כנגד משה שהוא לקח גדולה לעצמו ולאחיו ומחייב את העם ליתן מעשרות, ואומר לכם לגלח את כל השערות לצחוק עליכם, ומבואר שם שקרח התווכח איתה שהרי גם משה גילח שערותיו וכו' והיא ענתה לו שמשה מוכן להתבזות גם הוא כיון שהוא מרוויח מזה כבוד בסוף. ועוד אמרה לו על טלית שכולה תכלת וכו'.

ונשאלת השאלה, סו"ס היאך ידע האדם אם אשתו היא כאשת קורח או כאשת און בן פלת, דהלא לפי המבואר שם נראה שקרח פחות התנגד למשה מאון בן פלת אלא שאשתו שכנעה אותו, ולעומת זאת אשתו של און הצילה אותו למרות שהוא יותר רצה להשאר במחלוקת. וא"כ נמצא שאין החילוק ביניהם מצד הבעל אלא בכח האשה דוקא, והיאך ידע האדם אם עצת אשתו חכמה היא או אוולת.

ועוד יל"ע באמת מה גרם לאון בן פלת וכל השאר להצטרף למחלוקת, והרי באמת לא היו מרוויחים מזה כלום כמו שטענה לו אשתו של און.

והנראה בזה דהנה איתא בגמרא ב"מ נט. "ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שנאמר רק לא היה כאחאב וגו' אמר ליה רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא ".והיינו שבענייני גשמיות יש לשמוע לאשה, אבל בענייני רוחניות אין לשמוע לה.

מסופר על אחד הרבנים שהיה מתווכח עם אשתו על כל דבר, בסוף אשתו אמרה לו בא נחליט שאתה קובע בבית בענייני רוחניות ואני בענייני גשמיות, אתה לא מתערב בהחלטות שלי ואני לא יתערב לך, אמר לה הרב אין בעיה, אבל מי מחליט מה נקרא גשמיות ומה רוחניות, זה אני מחליט….

והנה כל דבר בחיים שצריך להחליט בו, יש בו שיקולים רוחניים ושיקולים גשמיים, החכמה היא לדעת להבדיל ביניהם, ולהבין מה מצריך החלטה רוחנית שזה תלוי בבעל ומה מצריך החלטה גשמית, שזה תלוי באשה, ולא להתערב אחד בחלקו של השני, וברגע שכל אחד ידע את מקומו, ממילא הכל ילך טוב.

וזה ההבדל בין אשתו של קרח לאשתו של און בן פלת, לקרח דוקא היתה הסתכלות נכונה שאם משה רבינו גם גילח שערו וכו', בהכרח שאין הוא דואג לעצמו, וממילא על אף שהיה לו לקורח פיתוי לחלוק על משה מצד הגשמי דהיינו כבוד ושררה שיקבל מ"מ מבחינה רוחנית הוא הבין שמשה צודק, ולא היתה לו עילה אמיתית לחלוק על משה, ואז אשתו באה וסיפקה לו את אותם טענות רוחניות כביכול, שמשה נטל מעצמו את ההנהגה, וממציא מצוות, ואמרה לו מה ההבדל בין טלית עם ציצית תכלת לטלית שכולה תכלת, שהכל הם עניינים רוחניים שאין לה הבנה בהם, ובזה היא הרסה גם את בעלה שהקשיב לה.

לעומת זאת אשתו של און בן פלת היתה בדיוק להיפך, הוא הגיע עם טענות אמיתיות כנראה על משה, כי הלא באמת הוא לא היה מרוויח מזה שום כבוד, וע"כ שהצטרף למחלוקת באמת מכח השקפה רוחנית אמיתית שכך הבין, וזה מה שאמר לה שהוא איתם בעיצה אחת ונשבע להם, אבל בזה אשתו אמרה לו, אני אמנם לא מתערבת ברוחניות שלך, אבל בגשמיות אני יודעת שאתה טועה, אתה הרי לא תרוויח מזה כלום, והלכה והאכילה והשקתה אותו (גשמיות), עד שנרדם, והלכה ופרעה ראשה, דהיינו שלמרות שמבחינה רוחנית זה לא מתאים, אבל הבינה שכדי לשמור על בעלה זה מה שהיא צריכה לעשות, ובעיניים הגשמיות שלה, זה הפתרון.

וע"ז חז"ל משבחים אותה, שהיא ידעה לפעול בדיוק מה שצריך, מכיון שהיא הסתכלה בעיניים שלה, בשטח שלה, בחכמת חיים שלה בענייני העולם, ולא נסתה להתחכם ולהחליט בענייני רוחניות שאין לה הבנה בהם.

ושמעתי ביאור על הפסוק "גמלתהו טוב ולא רע", דלכאו' ודאי שלא תגמול רע, ומה השבח בזה, וביארו דלפעמים מרוב טוב שהאשה נותנת לבעל, זה מגיע לידי רע, כגון שמפנקת אותו ואומרת לו היום אתה חלש אל תלך לכולל, אתה צריך לנוח, אתה עובד קשה מידי, וכן הרבה ע"ז הדרך. וזה השבח שנאמר על אשה כשרה שהיא יודעת לגמול טוב, אבל לעצור, שזה לא יגיע לידי רע, דהיינו שהיא יכולה לדאוג ולפנק את בעלה בכל מה שצריך, אבל לעולם לא לפגוע לו ברוחניות בגלל זה. וכשזה מגיע לידי החלטה של רוחניות, לתת לבעל להחליט מה טוב.

ודוקא כשהאשה יודעת לשמוע בקול בעלה בענייני רוחניות, והוא ישמע בקולה בענייני גשמיות, ממילא הכל מתנהל כשורה, אך כמו שכבר נתבאר, הגבול בזה הוא מאוד דק, והמעלה האמיתית היא שידעו להבחין מה הוא רוחניות ומה הוא גשמיות ולדעת כל אחד את מקומו.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים