תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מאי חנוכה?
חנוכה
כותב החידוש: שפר בנימין סטולמן

מראה מקומות: בתוך המאמר

מאי חנוכה?

בחנוכה קוראים את ההַלֵל אבל לא בפורים. ממה נובע הבדל זה? האם מפני שבחנוכה אירע נס גלוי – השמן שדלק שמונה ימים – ובפורים אירע נס נסתר? על שאלה זו עונה הגמרא בערכין (יע"ב):

אמר רבי יצחק: לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ. מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: הרי יציאת מצרים, דנס שבחוצה לארץ הוא, ואמרינן הלל! כדתניא: עד שלא נכנסו ישראל לארץ – הוכשרו כל הארצות לומר שירה, משנכנסו לארץ – לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה.

הסיבה להבדל, אם כן, איננה סוג הנס אלא מקום התרחשותו. את ההסבר להבדל בין ניסים המתרחשים בארץ לבין ניסים המתרחשים בחוץ לארץלמדתי מאבי מורי הרב יצחק סטולמן ז"ל, ודבריו ראויים להיזכר כאן. וכךהיה אומר: "אין אומרים הלל על נס בחוצה לארץ, כי ניסים בחוצה לארץמאריכים את הגלות". נמצא אפוא כי קריעת ים סוף שונה מניסים אחרים שהתרחשו בחוץ לארץ, כי הרי מגמת הנס הייתה לגאול את עם ישראלו להביאו לארץ ישראל.

ובחזרה לחנוכה: מפני מה היה צורך בנס הגלוי של השמן שבער שמונה ימים? הרי מבחינה הלכתית, טומאה הותרה בציבור, ואם כך יכלו החשמונאים להשתמש בכל שמן, גם כזה שלא נשמר מטומאה. זאת ועוד, מדוע היה צורך בנס נוסף וגלוי לאחר כל הניסים הנסתרים  של "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים"? הרי מטרת הנס הגלוי, כפי שרואים בנס קריעת ים סוף, היא כדי להתמודד עם מצב קיצוני שיצא משליטה, וכאן הלא היה פתרון פשוט שלא הצריך נס נוסף וודאי לא נס גלוי! הרי נס גלוי מנוגד, לכאורה, לסדר הקבוע שקבע הקב"ה מששת ימי בראשית. חז"ל קבעו בברכת הלבנה: "חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם", דהיינו,
יש סדר קבוע בעולם שנברא במאמרו של הקב"ה, ובעולם כזה אין, לכאורה, מקום לניסים.

חז"ל התמודדו עם שאלה זו בהקשר לנס קריעת ים סוף, והם דרשו את הפסוק "וַיָשָב הַיָם לִפְּנֹות בֹקֶר לְּאֵיתָנֹו" 0שמות יד, כזׂ) במשחק מילים: "לאיתנו: לתנאו שהתנה עמו" (בראשית רבה, פרשה ה).

לתפיסתם, כל מאורע ניסי בהיסטוריה התבסס על התניה מששת ימי בראשית, וכפי
שהמשיך המדרש:
אמר רבי ירמיה בן אלעזר: לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הדא הוא דכתיב: "אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי" (ישעיהו מה, יב): צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל; צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה, שנאמר "האזינו השמים" וגו'; צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע, שנאמר "שמש בגבעון דום"; צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו, שנאמר "והעורבים מביאים לו"וגו'; צויתי את האור שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה; צויתי את האריות שלא יזיקו את דניאל; צויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל, שנאמר "נפתחו השמים" וגו'; צויתי את הדג שיקיא את יונה, שנא' "ויאמר ה' לדג ויקא את יונה".

הניסים אינם משנים את חוקי הטבע, כי הם כבר נכללים במסגרתם. לכן, מעשים כמו קריעת ים סוף יכולים להתרחש. ואף הנביאים והצדיקים יכולים לגרום לניסים להתרחש, וכך אנו מוצאים דוגמה לכך בתלמוד הבבלי (חולין דף ז ע"א): 

רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין [=היה הולך לפדות שבויים. פגע ביה בגינאי נהרא ]=פגע בו הנהר גינאי [. אמר ליה:] "גינאי, חלוק לי מימך ואעבור בך!" אמר ליה: "אתה הולך לעשות רצון קונך, ואני הולך לעשות רצון קוני. אתה ספק עושה, ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה!" אמר ליה: "אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם". חלק ליה.

לנהר גינאי הייתה טענה מוצדקת: הוא עשה את רצון ה' בצייתו לחוקי הטבע – "חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם". אבל ר' פנחס בן יאיר ידע שהתנה הקב"ה עם כוחות הטבע במעשה בראשית, ופתח את הדרך לשינוי לצורך פדיון שבויים.

גם נס ריבוי השמן, מיום אחד לשמונה, אינו חד־פעמי. הרי כבר אלישע הנביא עזר לאשה "אחַת מִנְּשֵי בְּנֵי-הַנְּבִיאִים" (מלכים ב ד, א), על ידי שימוש בשמן. באופן עקרוני, נס פך השמן שבימי חשמונאים אינו שונה מנס השמן שנעשה על ידי אלישע. כך גם בנוגע לתחיית המתים, שהתנסה בה אלישע כאשר החזיר לחיים את הילד (מלכים ב ד), כי גם תחיית המתים היא חלק מחוקי הטבע. וכך אנו מוציאים שחז"ל, ולא רק הנביאים, היו מסוגלים להחיות את המתים, כפי שמופיע בסיפור משעשע בתלמוד בבלי מגילה (ז ע"ב):

לשנה הבאה אמר לו, יבוא אדוני ונערוך סעודת פורים יחד. אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא [=אמר לו: לא בכל ושעה ושעה מתרחש נס].

זו היא, כנראה, כוונת חז"ל בפרקי אבות: "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות" (אבות ה, ו), שאחד מהם הוא מטה משה, שאיתו עשה את הניסים במצרים.

עתה מתברר מאליו מדוע לאחר כל הניסים הנסתרים שנעשו לחשמונאים במלחמתם ביוונים היה צורך בנס הגלוי של פהשמן. הרי המלחמה לא הייתה רק עם היוונים, אלא גם עם המתייוונים שהיו סכנה להמשכיות היהדות.

מי הם היוונים ומי הם המתייוונים? היוונים היו חלוצי הגישה המדעית הדוגלת בכך שהעולם מתנהל על פי חוקיות סדורה ושיטתית, שאין בה מקום לחריגות. לכן, יש להניח, כי מתייוון טיפוסי סבר שניצחונות החשמונאים על היוונים, "גיבורים בידי חלשים, ורבים בידי מעטים", לא היו ניסיים. בוודאי מצאו הסברים המתקבלים על הדעת, כגון "לחשמונאים היו מפקדים טובים יותר" וכן הלאה. גם לאחר מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים היו שהסבירו את הניצחון הניסי על צבאות ערב באמצעות
הסברים טבעיים. בא פך השמן, על מנת להוציא מליבם של המתייוונים ולהנכיח את הנס. בכך הוא אינו משנה את התפיסה הבסיסית שהעולם מונע על ידי חוקי הטבע, אלא מוסיף עליה רובד נוסף: "הִתנה הקדוש ברוך".

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים