תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מדוע אין אומרים הלל שלם בפסח?
פסח
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים…..אז ישיר משה ובני ישראל את השירה זאת לה'".

מאז שניצלנו ממצרים ויצאנו מגלות הדיבור, אנו חוגגים כל שנה את חג הפסח, שבו אנו מודים ומהללים את הבורא.

ואכן, למרות שלא אומרים הלל בלילה אלא רק ביום, שנאמר "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'", אעפ"כ, בליל הסדר, זהו הלילה היחיד בשנה שכן אומרים בו הלל. למה?

שאלה יפה- הפשט הוא, כי על ליל הסדר נאמר "לילה כיום יאיר". אז מכיוון שהלילה הזה הוא בבחינת יום, אז כן אפשר לומר בו הלל.

אך אני חושב לומר שזה גם משום שבלילה הזה, יצא הדיבור שלנו מהגלות. ולכן בלילה הזה מוכרחים לפתוח את הפה ולומר הלל. וזאת כדי להביע שהנה סוף סוף יש לנו את היכולת, לשאול ולהלל.

ומכאן והלאה, ממשיכים לומר הלל בכל אחד מימי הפסח, אבל- לא הלל שלם. למה?

שאלה יפה- ואומרים חז"ל, שזה משום שביום השביעי של פסח, היתה קריעת ים סוף. עם ישראל עברו ביבשה, ואז המצרים שרדפו אחרי ישראל, נכנסו גם הם בעקבותם. בינתיים עם ישראל כבר הספיקו לצאת מהים ואז הים נסגר חזרה על המצרים שנשארו בתוכו וטבעו וכך הם מתו.

באותה שעה, החלו מלאכי השרת לומר שירה. מיד גער בהם הקב"ה ואמר להם- מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?!

ואם כן, אז נשאלת השאלה- אז למה ישראל כן אמרו שירה? למה להם ה' כן התיר לומר?
מה עוד שנאמר- "בנפול אויבך אל תשמח", אז איך ישראל שמחו שאויביהם המצרים נפלו?

שאלה יפה- עונים חז"ל ע"פ פסוק אחר שאומר- "באבוד רשעים רינה".
כאשר הרשעים נאבדים מן העולם, אז זו בהחלט סיבה לרנן.

ואם כך, אז חוזרת השאלה- אם יש עניין לשמוח על כך שהמצרים הרשעים מתו, אז למה נאמר בנפול אויבך אל תשמח?

שאלה יפה- חשבתי לענות ע"פ פסוק אחר שאומר- "מאתו לא תצא הרעות והטוב". ואם כך, אז מאיפה באו המצרים הרשעים הללו עלינו?

שאלה יפה- והתשובה שנראה לי היא, מהחטאים שלנו (וע"פ האר"י, הכוונה לאדם הראשון).
כאשר אנו חוטאים, אנו בוראים משחיתים, שמתלבשים בכל מיני ברואים שכבר קיימים (כמו דיבוק), והם אלו שבאים לפגוע בנו. בבחינת "מגלגלין חובה על ידי חייב".

כך שאני בא לומר, שאם מאתו יתברך לא יורד שום רע לעולם, אז כנראה שגם המצרים, השורש שלהם הוא לא רע. אלא להיפך- הם נבראו כדי לעשות לנו טוב.
לשמש לנו אכסניא ומבצר, בזמן שבכל העולם היה רעב. לשמש למשה חיי שלווה בארמון המפואר, בזמן שכל ישראל עבדו בכאב רב.
ואם כך, אז מה הפלא שהתורה אומרת- "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו".

אלא שאנו אלו שחטאנו ובכך אנו אלו שגרמנו למצרים להתהפך מטובה לרעתנו.

אז מה עלינו לעשות?
לחזור בתשובה על החטאים, ובכך להחזיר אותם לשורשם, ולהפוך אותם חזרה מרעים לטובתנו.
וזה אולי עוד הסבר לדברי חז"ל שאמרו- "כל מי שחוזר בתשובה מאהבה, אז זדונותיו נהפכים לו לזכויות". ולכאורה איך אפשר להפוך זדונות לזכויות?

שאלה יפה- והכוונה אולי, שהאנשים מלכתחילה נבראו ע"מ שיטיבו לך (זכויות). אך אתה בעוונותיך הפכת אותם לרעתך (זדונות).
כך שע"י זה שתחזור בתשובה מאהבה, אז הם יחזרו חזרה לשורשם להיות טובים (לזכויות) אליך.

ע"פ זה מובן אולי, מדוע בנפול אויבך אל תשמח.
למה?

שאלה טובה- עליך להיות בצער מכך שאותם אויבים מתו ולא הצלחת להחזיר אותם לשורשם ולהפוך אותם חזרה לטובים.

ואם כך, אז למה נאמר "באבוד רשעים רינה"?

שאלה יפה- אלא מה, כידוע, לא כל דבר רע, הוא בשורשו טוב. שכן, יש שלוש קליפות רעות שהן כן רעות מהיסוד. כך שאי אפשר להופכם לטוב אלא- שבירתם הוא טהרתם. כך שאולי עליהם מכוןן הכתוב- "באבוד רשעים רינה"- שימו לב שהפסוק מדבר על רשעים, והכוונה כנראה לרשעים גמורים מהשורש.

אך לגבי האוייבים, אין לנו לייחל לנפילתם, כמו הרשעים, אלא לטהרתם ולחזרתם לשורשם הטוב, שיהפכו מאויב לאוהב. שנאמר "יתמו חטאים מן הארץ", ולא- "חוטאים". איך?

שאלה יפה- ע"י כך שנחזור בתשובה מאהבה, אז באמת יתמו חטאים והזדונות יהפכו לזכויות, והאוייבים יהפכו לאוהבים. וכשזה יקרה, אז באמת תהיה לנו סיבה לשמוח ולהלל…..

וכעת נסיים בשאלה שאיתה פתחנו- אז אם היה עניין לחזור בתשובה מאהבה, ובכך להפוך את הזדונות לזכויות ולהחזיר את המצרים לשורשם ולהפוך אותם לטובים, אך במקום זה הם מתו, אז למה בכול זאת אמרנו שירה?

שאלה יפה- אומרים חז"ל, שהשירה היא על כך שיצאנו ממצרים ולא על כך שהמצרים מתו.

ע"פ זה מובן אולי, מדוע ביציאת מצרים, עם ישראל אמרו שירה ולא שיר. כי שירה שהיא לשון נקבה, זוהי תודה על דבר טוב שקרה באופן חלקי.

אך לעתיד לבוא, כשכול התהליך יסתיים, אז נאמר לה' שיר חדש, שהוא לשון זכר. וזו כבר תהיה תודה, על כך שכל הרע התהפך לטוב, כפי שאפשר אולי לרמוז מדברי חז"ל שאמרו- "לעתיד לבוא יברך אדם על הרעה כשם שמברך כעת על הטובה". איך יתכן כדבר הזה?

שאלה יפה- ע"פ דברינו אפשר לומר שהכוונה היא, שלעתיד לבוא, כשנחזור בתשובה מאהבה והזדונות יהפכו לזכויות, אז גם כל הרע יחזור לשורשו ויהפוך לטוב. ועל כך נברך ונהלל….. שנזכה בקרוב אמן.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים