תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מדוע הדג לא מופיע בכסא הכבוד
במדבר
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם" (במדבר א, נב,) "איש על דגלו יחנו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו" (בהמשך- ב, ב,)

על פי פשוטי המקראות, נראה שקביעת סדר חניית ישראל סביב המשכן- 3 שבטים מכל צד, הוא הליך פרוצדורלי ולוגיסטי, שמטרתו ליצור סדר במחנה גדול זה.
כך מסביר רש"י את הפסוק: "איש על דגלו באותות"- הכוונה שלכול שבט יש דגל עם צבע משלו, כאותו צבע של האבן שלו הקבועה בחושן האפוד. וברקע של הצבע, הסמל של אותו שבט.
וכל שלושת השבטים שחנו באותו צד, היו למחנה אחד הנקרא על שם השבט היושב באמצע. ויכול להיות גם, שהדגל של השבט האמצעי, היה גבוה יותר משל השניים שחנו בצדדיו.
ז"א שהמטרה של הדגלים היתה- מתוך מטרה לסימן זיהוי המסייע לאדם למצוא את מקום חנייתו במדבר.

אך המדרש במדבר רבה, אומר לנו אחרת- בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני, ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים, שנאמר "רכב אלוקים רבותים אלפי שנאן" (תהילים סח, יח,). והיו כולם עשויים דגלים דגלים, שנאמר "דגול מרבבה" (שיר השירים ה, י,). כיוון שראו ישראל את אותם דגלים דגלים, התחילו מתאווים לדגלים. אמרו, הלוואי כך אנו נעשים דגלים כמותן…
אמר להם הקב"ה: מה נתאוויתם לעשות דגלים, חייכם שאני ממלא משאלותיכם, שנאמר "נרננה בישועתך ובשם אלוקינו נדגול ימלא ה' כל משאלותיך" (תהילים כ, ו,). ועוד הייתי מוסיף את הפסוק שאומר- "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" (שיר השירים ב, ד,) במדרש רבה נאמר- "בית היין", זהו הר סיני. "ודגלו" = בגימטריה- 49. והכוונה כאן לתורה שניתנה על הר סיני ונדרשת ב- 49 פנים טהור, ו- 49 פנים טמא. ואני אומר שהכוונה אולי לדגלים שעם ישראל התאוו אליהם במעמד הר סיני, אחרי 49 ימי ספירת העומר.
מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל, ואמר למשה: לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו.

ועל זה מדברת פרשתנו- על כך שבכל אחד מארבעת צדדי המשכן, יחנו שלושה שבטים. כשלכול שלושה שבטים, יש דגל שנקרא על שם השבט האמצעי שיושב באותו צד.
צד מזרח- דגל מחנה יהודה, כשלצדדיו חונים יששכר וזבולון.
צד דרום- דגל מחנה ראובן, כשלצדדיו חונים שמעון וגד.
צד מערב- דגל מחנה אפרים, כשלצדדיו חונים בנימין מנשה.
צד צפון- דגל מחנה דן, כשלצדדיו חונים אשר ונפתלי.

ואני שואל, מה התאווה הכל כך גדולה הזו לדגלים? ואם ישראל התאוו לכך, מדוע הם ביקשו זאת מהקב"ה ולא עשו זאת בעצמם? ומדוע הקב"ה כל כך שמח שהם התאוו לכך?

אלא מה, את התשובה לכך, אני חושב שאפשר להוציא מהמדרש הבא שעונה, מדוע 40 יום אחרי מעמד הר סיני, כאשר עם ישראל ראו שמשה עדיין לא יורד מהר סיני (ולכן חשבו שהוא מת), אז כתחליף לכך, הם החליטו לעשות דווקא פסל בצורת עגל. למה?

כי במעמד הר סיני, נפתחו השמים כדי שיראו שאין עוד אלוקים חוץ מהקב"ה. ושם הם ראו בשמים את כיסא הכבוד, שמסביבו 4 חיות, שנאמר "ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים….וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. מתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה. וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחושת קלל. וידו אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם….ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן" (יחזקאל א, א- יא)

הנביא יחזקאל מתאר איך השמים נפתחו מעליו, והוא ראה בתוכם את כיסא הכבוד ש(כשם שיש לו ארבע רגלים, כך )יש לו ארבעה צדדים, ובכל צד חקוקה דמות חיה אחת. מצד אחד פני אדם. ומהצד שלימינו, דמות אריה. ומהצד שלימינו דמות שור, ומהצד שלימינו דמות נשר.

וזהו שנאמר- "רכב אלוקים רבותים אלפי שנאן".
שנאן, ר"ת – שור, נשר, אריה, בר נש
("בר נש", הכוונה לבן אדם, בתרגום מארמית. אם כי אני חושב שבמקום "נש", אפשר להוסיף את האות פ' ולכתוב גם "נפש", שהרי לאדם, בניגוד לשאר החיות, יש גם פה, שבו הוא יכול לדבר. נש + פ = נפש).

אומר על כך "האמרי נועם", רמז נחמד:
מרכבה = מרבה + כ
כ – ר"ת- כסא
מרבה, ס"ת- אדם נשר כרוב אריה.
ז"א שמצד ימין של הכיסא, יש את הדמויות- אדם ונשר- מר,
באמצע יושב כיסא הכבוד- כ',
ומצד שמאל של הכיסא, יש את הדמותיות- כרוב ואריה- בה.
מר + כ + בה = מרכבה.

עם ישראל ראו במשה, כחוט המחבר בינם לאלוקים. אז כאשר הם ראו שמשה כבר איננו וחשבו שהחוט נקרע, אז חיפשו סממן אלוקי אחר שיחליף אותו. שם במעמד הר סיני, הם ראו את 4 החיות שהיו סביב כיסא הכבוד, וחשבו שאולי אחת מהן, תהיה תחליף הולם וראוי למשה, שתחבר בינם לבין אלוקים. אז אדם, נשר ואריה, הן חיות אסורות לאכילה ופסולות להקרבה. מה נשאר? שור. לכן עשו עגל.

זה מסביר, מדוע בהמשך, הכתוב אומר אחרת, שנאמר- "וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר" (בהמשך- י, יד,)
כאן פתאום במקום שור, מופיע כרוב. למה?
הנביא יחזקאל פנה לקב"ה ואמר לו- מכיוון שאין שיכחה לפני כיסא כבודך, והשור שעל כיסא הכבוד, מזכיר את חטא העגל, לכן אני מבקש ממך שתחליף אותו. הקב"ה נענה לבקשתו והחליף את השור, בדמות מלאך.

אז כאן אני בא לומר, שכשהמדרש אומר, שבשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני, אז הכוונה היא שהקב"ה פתח את השמים והראה לישראל מה יש בתוכם.

וכשהמדרש אומר, שירדו עם הקב"ה כב' רבבות של מלאכים, והיו כולם עשויים דגלים דגלים, אז הכוונה כאן שהקב"ה גילה לישראל את מראה כיסא הכבוד ואת ארבעת החיות שהיו סביבו ונשאו אותו.
ז"א שלא מדובר באלפי דגלים, אלא רק בארבעת חיות הקודש. כך שמדובר בארבעה דגלים. מניין לי לומר זאת?
מכך שהמדרש מדבר ברבים ואומר את זה פעמיים- "דגלים דגלים". מיעוט רבים זה 2 כפול פעמיים = 4.

וכשהמדרש אומר, שישראל ראו את הדגלים הללו והתאוו להם, אז הכוונה היא, שהם ראו איך ארבעת החיות נושאות את כיסא הכבוד, והתאוו הם לשאת אותו.

וכשהמדרש אומר, שהקב"ה הסכים למלא את משאלתם, אז הכוונה היא, שהוא ציווה עלינו לבנות לו משכן ושהם יחנו מארבעת צדדיו, שנאמר "איש על דגלו יחנו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו".

ואני חושב שניתן לחזק את דברי ממדרש אחר שאומר- ברגע שאמרו ישראל במעמד הר סיני- "נעשה ונשמע", מיד ציווה הקב"ה את משה "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". מה הקשר?
אז לענייננו, הקשר הוא, שבמעמד הר סיני כשעם ישראל אמרו נעשה ונשמע, אז הם ראו את כיסא הכבוד ואת המלאכים הנושאים אותו, והתאוו גם הם להיות נושאיו. לכן באותו מעמד, ציווה הקב"ה את משה לאסוף תרומות למשכן, כדי שישראל יוכלו לשאת אותו.

ועל זה אמר השל"ה הקדוש את הפסוק "ה' אדוננו מה אדיר שמך בכול הארץ" (תהילים ח, י,) המילה "אדיר" היא ר"ת של ארבעת הדגלים: אפרים, דן, יהודה, ראובן, שירדו כאן לארץ.
ועל זה הייתי מוסיף ואומר, שאולי לזה רומז הפסוק "אדיר במרום ה'" (לפני כן- צג, ד,) הכוונה שלפני כן, הדגלים היו במרום.

מקודם הבאנו את דברי "האמרי נועם", שהביא רמז לארבעת הדמויות שסובבות את כיסא הכבוד למעלה, מהמילה- "מרכבה", ואמר:
מרכבה = מרבה + כ
כ – ר"ת- כסא
מרבה, ס"ת- אדם נשר כרוב אריה.
ז"א שמצד ימין של הכיסא, יש את הדמויות- אדם ונשר- מר,
באמצע יושב כיסא הכבוד- כ',
ומצד שמאל של הכיסא, יש את הדמותיות- כרוב ואריה- בה.
מר + כ + בה = מרכבה.

אך אחרי שישראל התאוו לדגלים, אז הקב"ה ציווה אותנו לבנות לו את המשכן, כך שארבע מחנות ישראל שסביב המשכן, משמשים כעת במקומן של ארבת החיות שהיו סביב כיסא הכבוד. ואני רוצה להביא לכך רמז מהכתוב- "דגול מרבבה".
מרבבה = מרבה + ב'
ב' – ר"ת- בית המקדש.
מרבה, ס"ת- אדם נשר כרוב אריה.
ז"א שמצד ימין של המשכן, יש את הדמויות- אדם ונשר- מר,
באמצע יושב המשכן / בית המקדש – ב'.
ומצד שמאל של המשכן, יש את הדמותיות- כרוב ואריה- בה.
מר + ב + בה = מרבבה.

במקום דמות האריה שבכיסא הכבוד, קיבלנו מצד מזרח את דגל מחנה יהודה, שבירכתו "גור אריה יהודה".
ובמקום דמות השור שבכיסא הכבוד, קיבלנו מצד מערב, את דגל מחנה אפרים, הבן של יוסף, שברכתו "בכור שורו הדר לו".
ובמקום דמות האדם שבכיסא הכבוד, קיבלנו מצד דרום, את דגל מחנה ראובן, שבירכתו "כוחי וראשית אוני", ושסימלו הם הדודאים המסוגלים לפריון והריון. (דודאים = כאדם)
ובמקום דמות הנשר שבכיסא הכבוד, קיבלנו מצד צפון, את דגל מחנה דן, שבירכתו "יהי דן נחש עלי דרך". וכאן אני חושב שיש קשר בין הנשר לנחש. שכן, כאשר איוב מתלונן לפני ריבונו של עולם על כל הצרות שלו, ואומר שנראה לו שהקב"ה התבלבל בינו לבין אויב, אז הקב"ה עונה לו- "הידעת עת לדת יעלי סלע" (איוב לט, א,) ומסבירה הגמרא במסכת בבא בתרא דף טז', את דבריו של הקב"ה. יעלה (אילה) זו, אכזרית על בניה. כי בשעה שכורעת ללדת את בניה, אז מרוב כאב הלידה, היא מואסת בוולד ועולה לראש ההר כדי שהוא יפול ממנה למטה וימות. ואני מזמין לה נשר שמקבל את הוולד בכנפיו ומניחו לפניה בחזרה. ואלמלי הנשר מקדים רגע אחד או מתאחר רגע אחד, אז הוולד כבר יכול להגיע למטה ולמות.
"חולל אילות תשמור" (בסיום הפסוק). וממשיכה שם הגמרא להסביר, את דבריו של הקב"ה. אילה זו, רחמה צר וקשה לוולד שלה לצאת ממנו. אז בשעה שכורעת ללדת, אני מזמין לה דרקון (נחש) שמכישה בבית הרחם, ורחמה מתרחב והוולד יוצא. ואלמלי הנשר מקדים רגע אחד או מאחר רגע אחד, אז האילה מיד מתה.
כמו כן, אומר שלמה המלך- "וארבעה לא ידעתים. דרך הנשר בשמים ודרך נחש עלי צור" (משלי ל, יח- יט). אז אולי הכוונה היא, לנשר בכיסא הכבוד שבשמים. ומנגד לנחש על הצור, שהוא סמלו של דגל מחנה דן, שחונה במדבר.

וכעת אני רוצה לשאול- ארבעת הדמויות שעל כיסא הכבוד, לא נבחרו כך סתם. אלא כל אחת היא המלך בממלכת החי שאותה היא מייצגת:
אריה- מלך החיות.
שור- מלך הבהמות.
נשר- מלך העופות.
אדם- מלך היצורים.
ואם כן, אז מדוע אין יצוג גם של חיות הים?

אני חושב שזה משום שחיות הים מתוקנות. שהרי הן היחידות שלא חטאו בתקופתו של נח. לכן לא היה צורך להכניסם אל התיבה, בזמן המבול.
ומי באמת היה אמור לייצג את חיות הים?
לדעתי הליויתן, שעליו נאמר "ליויתן זה יצרת לשחק בו".

ואם כך, אז אולי אפשר לומר, שכשם שארבעת השבטים שמסביב למשכן- יהודה, ראובן, אפרים ודן, מייצגים את ארבעת החיות שמסביב לכיסא הכבוד- אריה, אדם, שור ונשר, כך שבט לוי שחנה באמצע, מייצג את הליויתן שלא מופיע בכיסא.

שכן, כשם שהדגים, היו היחידים שלא חטאו בדורו של נח, כך שבט לוי, היחידים שלא חטאו בחטא העגל.

אז כמו שמכל שבטי ישראל, ה' לקח את שבט לוי, שישרתו אצלו במקדש, כך אפשר אולי לומר, שמכל חיות הכיסא, ה' לקח את הליויתן לשחק בו.

ואכן בוודאי כבר שמתם לב, שהשם לוי, רמוז כבר במילה- ליויתן. האם זה מקרה? הלוואי שלא!

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים