תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מדוע ישראל לא רצו תורה שבע"פ
ויקרא
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי….. וספרתם לכם ממחורת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג')

פרשת אמור, מזכירה לנו שאומנם חג המצות הסתיים, אך המועד לא. אלא ממשיך ברצף של 49 יום עד חג הקציר.
מה שאומר בעצם, שמפסח עד שבועות, זהו חג אחד ארוך. (חגא דאריכתא).
כביכול- פסח נחשב יום טוב ראשון. ושבועות נחשב יום טוב שני. (ולכן הוא נקרא גם- עצרת, כמו שמיני עצרת).

ואם כך, אז זה אומר שימי ספירת העומר שבין פסח לשבועות, נחשבים למעין ימי חול המועד (שמחברים בין חג ראשון לחג שני).

כמו כן, אם התורה הכניסה את מצוות ספירת העומר, אל תוך מערכת המועדים, אז למדים מכאן שימי ספירת העומר, הם בגדר ימי מועד.

ואם כך, אז יש לשמוח בהם, ואולי אפילו לא לומר בהם תחנון.

אך אעפ"כ, ימי העומר לצערנו הרב, הפכו לימי צער ואבל, על מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו בתקופה זו במגפה.

ונשאלת השאלה למה מתאבלים דווקא עליהם? וכי לא היו עוד גדולי דור שמתו במיתות משונות?
מה עם עשרת הרוגי מלכות- למה עליהם לא מתאבלים?
במה שונים תלמידיו של רבי עקיבא, משאר תלמידי החכמים?

ובכן, 49 ימי הספירה, מביאים אותנו היישר למעמד הר סיני שבו נקבל את התורה.
אך לא היה די בלצאת מ- 49 שערי טומאה, ולהיכנס ל- 49 שערי קדושה, שנעשה בימי הספירה.
אלא יש גם את הצורך שכול עם ישראל יהיו נוכחים במעמד הזה ("את אשר ישנו פה עמנו היום ואת אשר איננו פה עמנו עומד היום"), ושכולם יחד יהיו באחדות בלב אחד כאיש אחד, כדי לקבל את התורה.

ולמה זה היה תנאי הכרחי לקבלת התורה?

כי לכל יהודי ויהודי, ישנה אות בתורה.
"ישראל", ר"ת- יש שישים ריבוא אותיות לתורה.

במילים אחרות, התורה מורכבת מכל נשמותיהם של ישראל. וברגע שיהודי לומד תורה, אז הוא מאיר את החלק שלו בתורה.

אז ע"מ שכל חלקי התורה יוארו מהכוח אל הפועל, אז היה צריך שכל ישראל יהיו נוכחים במעמד קבלת התורה.

ואולי בגלל זה, ע"מ שלא יהיה חסר בספר תורה שום אות, (אחרת הוא יהיה פסול), אז אומר לנו הנביא- "ולא ידח ממנו נדח" (מעם ישראל).

כמו כן, סיבה נוספת מדוע יש לכל יהודי אות בתורה, זה ע"מ שכאשר אותו יהודי יבוא ללמוד תורה, אז הוא ירגיש מחובר אליה וכך היא תוכל להיקלט בנשמתו.

אך כאשר משה רבנו עלה להר סיני לקבל את התורה, אז הקב"ה לא מיד נתן לו אותה, אלא נתן לו להמתין ולחכות. למה?
כי באותו הזמן, היה הקב"ה עסוק בלקשור כתרים לאותיות. הכוונה שהקב"ה עשה תגים (קוצים) לאותיות.

שאל אותו משה רבנו- למה אתה חייב לעשות את זה? מי מעכב אותך מלתת לי את התורה?

השיב לו הקב"ה- עתיד לקום אדם בישראל ועקיבא בן יוסף שמו, שידרוש על כל קוץ וקוץ שאני כעת עושה לאותיות, תילי תילים של הלכות.

ביקש משה רבנו לראות במי מדובר, והקב"ה לקח את משה בזמן אל בית מדרשו של רבי עקיבא. שם ראה משה איך רבי עקיבא מלמד את 24 אלף תלמידיו תורה והתפעל מחוכמתו.
אמר משה לקב"ה- כזה אדם גדול יש לך בעולמך, ואתה נותן את התורה על ידי?!
אמר לו הקב"ה- שתוק, כך עלה במחשבה לפני.

אך עדיין נשאלת השאלה- למה צריך את אותם תגים לאותיות?

אז אמרנו קודם, שלכל יהודי יש אות בתורה, ע"מ שכאשר אותו יהודי יבוא ללמוד תורה, אז הוא ירגיש מחובר אליה וכך היא תוכל להיקלט בנשמתו.

אך מה יקרה כאשר יבוא גוי להתגייר? מה יחבר אותו לתורה? הרי כל אותיות התורה כבר תפוסות ע"י ישראל.

אז ע"מ שיהיה חיבור בין התורה, גם לגויים שיתגיירו, לכן הקב"ה בנוסף לאותיות, גם קשר כתרים. הכוונה שהקב"ה עשה תגים (קוצים) לאותיות. ודרך אותם תגים, גם הגרים ירגישו מחוברים לתורה.

ולכאורה, אם התורה כבר מוארת מנשמות ישראל, אז למה צריך שהגויים יתגיירו? מה הם מוסיפים לתורה?

אלא מה- אחרי שהקב"ה שאל את ישראל אם הם רוצים את התורה והם ענו "נעשה ונשמע", אז הקב"ה כפה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם- "אם אינכם מקבלים את התורה, אז כאן תהיה קבורתכם".

ולכאורה, אם הם כבר הסכימו לקבל את התורה מרצונם, אז מה הצורך בלכפות אותה עליהם?

עונים חז"ל- כאשר ישראל הסכימו לקבל אותה, אז הם התכוונו לתורה שבכתב. אבל את התורה שבעל פה, הם לא הסכימו לקבלה, ולכן היה צורך בלכפות אותה עליהם. (במילים אחרות- מה שהקב"ה כפה על ישראל, זו לא היתה התורה שבכתב שכבר הסכימו לקבלה, אלא התורה שבעל פה).

ולמה ישראל לא רצו לקבל את התורה שבעל פה?

אני חושב שזה משום שהיא בנויה משאלות. למה כך ולמה כך….
ז"א שבשביל שהתורה הזו תואר מהכוח אל הפועל, צריך על כל דבר קטן שבה לשאול שאלות.

ואילו המהות של עם ישראל זה לקים את התורה מבלי לשאול שאלות.

ולראיה- לפני שהקב"ה נתן לישראל את התורה, הוא עבר בין כל העמים והציע להם את התורה. אך לכל אחד מהעמים, היה תנאי ושאל לפני כן- "מה כתוב בה".
ואחרי ששמעו מה כתוב בה, אז הם סירבו לקבלה.

לעומתם- עם ישראל לא שאל מה כתוב בה, אלא ישר הסכים לקבלה.

ואני חושב שמכאן אפשר להביא ראיות לשני דברים:
א'- כאשר עם ישראל אמרו "נעשה ונשמע" בלי לשאול שאלות (מה כתוב בה), אז מוכרח לומר שהם התכוונו לתורה שבכתב. כי בתורה שבכתב אין שאלות. אלא כזה ראה וקדש. (השאלות נמצאות בתורה שבעל פה).
ב'- מכך שכל אחד מהגויים שאל את ה' לגבי התורה- "מה כתוב בה?", אז למדים שמי ששואל שאלות, (זה לא עם ישראל שהם ביישנים ועושים הכול בלי לשאול. אלא) זה הגויים, שנאמר "למה יאמרו הגויים". למה כך ולמה כך….

ע"פ זה מובן כעת, מדוע צריכים שהגויים יתגיירו.
כי הם לא כמו עם ישראל שמקבלים הכול בהסכמה ישר, אלא על כל דבר שואלים למה כך ולמה כך.
ומכיוון שהתורה שבעל פה בנויה משאלות, אז צריך שהגויים יתגיירו ועל ידם התורה שבעל פה תתפתח.

לכן יצחק אבינו אהב את עשיו- "כי ציד בפיו".
עשיו נמשל לחזיר שמעלה גרה. וזה בא לרמוז שיצאו ממנו המון גרים, שיחזרו בתשובה ושעל ידם התפתחה התורה שבעל פה (ציד בפיו), כגון- רבי מאיר בעל הנס, שמעיה ואבטליון, אונקלוס הגר ועוד ועוד….

ומכל אלו, מיהו הגר הראשי שעל ידו התפתחה התורה שבעל פה הכי הרבה?
רבי עקיבא = בגימטריה- משנה.

וזה מה שאמר הקב"ה למשה- שרבי עקיבא ידרוש על כל קוץ וקוץ, תילי תילים של הלכות.

ע"פ זה מובן אולי מדוע כאשר משה רבנו אמר לקב"ה- כזה אדם גדול יש לך בעולמך (הכוונה לרבי עקיבא), ואתה נותן את התורה על ידי?!
אמר לו הקב"ה- שתוק, כך עלה במחשבה לפני.

למה הקב"ה אמר לו- שתוק? וכי כך נוהג הקב"ה לדבר עם בריותיו, ועוד עם משה רבנו?

אלא מה- נכון שרבי עקיבא הוא אדם גדול. אבל אל תדאג. כי זה שאני נותן כעת את התורה על ידך ולא על ידו, זה משום שעל ידו אני אתן את התורה שבעל פה שמורכבת משאלות.
ואילו מה שאני נותן לך כעת, זו התורה שבכתב, שאותה לומדים בשתיקה ובלי לשאול שאלות. ולכן אני אומר לך- שתוק. כי לפתוח את הפה ולשאול שאלות, זהו תפקידו של רבי עקיבא, לא שלך.

ואת כל התורה הזו שבעל פה, הנחיל רבי עקיבא ל24 אלף תלמידיו.
הבעיה היא, שהם השתמשו בה לרעה.
(שכן, אמרנו שהתורה שבעל פה בנויה משאלות. אבל כל המטרה בשאלות זה לקבל תשובות. והם לא קיבלו אחד מהשני, אלא כל אחד רצה רק לשאול ולשאול מבלי לתת לשני לענות)

ואני חושב שאפשר להביא ראיה מאדם וחוה, איך אפשר להשתמש בתורה שבעל פה, לא רק לטובה אלא גם לרעה.

ה' אמר לאדם הראשון- "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל". זהו ציווי שהוא בגדר תורה שבכתב.

בא אדם הראשון ואמר לחוה גם לא לגעת בעץ. ז"א שהוא הוסיף על הציווי שנאמר מה', וזהו כבר בגדר תורה שבעל פה.

באה חוה ואמרה- גם אני יודעת לעשות לימוד בתורה שבעל פה.
מה עשתה?
לקחת מפרי העץ (גפן) וסחטה מזה יין ונתנה לאדם לשתות ואמרה לו- מזה שה' אסר לאכול, אז זה אומר שרק לאכול זה אסור, אבל לשתות מותר.
ז"א שהיא החסירה מהציווי של ה', וגם זה בגדר תורה שבעל פה.

ומכיוון שאדם נשמע לה, אז הם נענשו.

מה למדים מכאן?
שהתורה שבעל פה, באה להוסיף על התורה שבכתב. אבל אם לא לומדים אותה נכון, אז זה גורם להחסיר מהתורה ובכך לגרוע ממנה.

וזה מה שאני אומר, שעשו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא.
הם למדו מרבם את התורה שבעל פה, אך השתמשו בה לרעה. ולכן הם מתו במגפה.
וכאשר הם מתו, אז יחד איתם הלך לנו נתח מאד מאד גדול מהתורה שבעל פה, ולכן אנו מצטערים על מותם בימים אלו.

אז מה התיקון לכך?
שבימים אלו, נלמד את מסכת אבות ומתוך כך נכין את עצמנו לקבלת התורה שבכתב, וללימוד נכון של התורה שבעל פה.

שבת שלום ומבורך, ממני שחר שמואל.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים