מדוע נענש פרעה?
שמות
כותב החידוש: שפר בנימין סטולמן

מראה מקומות: בא

 

                                                                                                    וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה (שמות ז, ג) 

מדוע נענש פרעה? 

לאחר ארבעים שנה במדיין, במצוות ה', חזר משה למצרים. הייתה זו משימה בלתי אפשרית, שהרי כבר הודיע  ה' שאין לצפות שפרעה יסכים לה: 

           "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה. וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכֹל נִפְלְאֹתַי                אֲשֶׁר אֶעֶשֶׂה בְּקִרְבּוֹ וְאַחֲרֵי כֵן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם" (שמות ז, יט). 

אין פלא, אפוא, שגם לאחר שהוכה בתשע מכות לא נענה פרעה לדרישותיו של משה. ואולי משום כך סיכם בעל ההגדה של פסח את היציאה ממצרים בלי להזכיר את משה: 

            "לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח. אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. שנאמר "ועברתי                בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה, ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים,                  אני ה'". 

מדוע, אם כן, נענש פרעה? הרי ה' נטל ממנו את חופש הבחירה: 

             "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת יָדִי                 בְּמִצְרָיִם, וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים "(שם, ז, ג-ד). : 

נראה שרש"י ביקש להשיב על שאלה זו, בכך שהצביע על כך ש"בחמש מכות הראשונות לא נאמר 'ויחזק ה' את לב פרעה', אלא 'ויחזק לב פרעה'". כלומר שגם ללא התערבות ה' והקשיית לבבו – לא היה פרעה מוכן להיענות למשה, ולכן היה ראוי להיענש. 

הרשב"ם הוסיף על דברי רש"י, בהראותו שפרעה הקשה את לבבו מיוזמתו, ללא התערבות אלוהית. הרשב"ם ביאר את הפסוק "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אַל הָאֱלֹהִים, מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ג, יא) באופן הבא: 

                ואפילו ראוי אני ליכנס לפני פרעה, שישא פני לשאר דברים, איזה דבר המתקבל לפרעה אומר לו? וכי שוטה                    פרעה לשמוע לי לשלוח עם רב שהם עבדיו חפשים מארצו? ואיזה דבר המתקבל אומר לו, שעל ידי אותו                        הדיבור אוציאם ממצרים ברשות פרעה? 

ומפאת טענה זו של משה באה תשובת ה': 

             אני מצוה לך עכשיו שתעבדו את האלהים על ההר הזה – ותקריבו עולות. וטענה זו תוכל לומר, כי לזבוח                         לאלהים יניחם ללכת. ואף על פי שכאן לא פירש, לבסוף מפרש: "ושמעו לקולך ובאת אתה וזקני ישראל אל                  מלך מצרים וגו' ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה". וכן בכל פעם ופעם היה משה אומר כך                      לפרעה. 

לדברי הרשב"ם, דרישת משה, על פי ה', לדרוש מפרעה לזבוח "רק" שלושה ימים, נועדה להוכיח כי לב פרעה קשה מעצמו. לכן כאשר ה' אומר למשה: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעה", כוונתו היא "לא שאני מקשה את ליבו אלא שאני מציג אותו כפי שהוא באמת". 

אולם כדי שבקשת משה לצאת למרחק של שלושה ימים במדבר, על מנת לזבוח שם – לא תיתקל בחשדנות — אסור היה שייוודע שמדובר בתרמית ובתכסיס. אם פרעה היה מגלה את האמת, חייו של משה היו בסכנה. משום כך, אין ספק שגם בני ישראל האמינו שבקשה זו של משה הייתה כנה. אם משה לא היה דואג ליצור את הרושם הזה, היו סוכני פרעה  מגלים את האמת ומדווחים על כך לפרעה. 

 המסר שמשה העביר לפרעה מפי הגבורה, שיקף אפוא נאמנה את מצב רוחם של בני ישראל שהיו משועבדים ברוחם ובגופם למצרים. פרעה אכן לא העלה על דעתו שמשה התכונן להוליך את בני ישראל לארץ המובטחת, אבל גם בני ישראל – לא סברו כן. בני ישראל, עבדים קשי יום, לא העלו על הדעת שיזכו לחופשה ארוכה מעבר לאותם ימים במדבר שנועדו לזבח.. לב פרעה הקשה, שיקף את ליבם של בני ישראל.. הם לא האמינו ביכולתם להגיע לארץ המובטחת ולעזוב את מצרים לצמיתות. כדי להאמין בעצמה היה עליהם להיטלטל במשך ארבעים שנה במדבר. התורה, שנזהרה בכבודם, האשימה את פרעה ולא אותם.. 

 אם כן, עבור מי נועדו האותות והמופתים? אנו נוטים להסתכל על המכות מנקודת מבטם של פרעה ועבדיו. רואים אנו במכות אמצעי להכנעתו של פרעה ואיננו מתייחסים לעבד העברי הצופה מן הצד, נוכח בפגיעה הרבה, ברכוש, בכלכלה ובנפש המצרים. אולם על רקע המשא והמתן שניהלו משה ואהרון עם פרעה, נראה שהאותות היו מיועדים גם לבני ישראל! הנה, כאשר משה מדבר בתחילת דרכו על בני ישראל ואומר: "והן לא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי…" (שמות ד, א) ה' עונה: "וְהָיָה אִם לא יאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן" (שם, ח). מהו אותו אות אחרון? ר' אברהם אבן עזרא הציע: 

 וזה האות השלישי, שהוא "והיו לדם ביבשת" הוא גם המכה הראשונה בעשר המכות, שפרעה ועמו קבלו. 

על פי פרשנות זו, בין האותות שהראה משה לבני ישראל כדי שיאמינו בו ובשליחותו – כלולה הייתה גם המכה הראשונה מעשר המכות. עשר המכות לא נועדו רק כדי לשכנע את פרעה ואת המצרים, אלא אף את בני ישראל. ונראה שגם לשאר המכות הייתה תכלית כפולה – לשכנע את פרעה ולהטביע בעם ישראל את האמונה במשה ובשליחותו.

דברים אלה מתבררים בפירושו של ר' חיים בן עטר, בעל "אור החיים", לתחילת פרשת בא שם נאמר "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שתי אתתִי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפַּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי במצרַיִם וְאֶת אֹתתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" (שם, י, א-ב): 

               "ולמען תספר" וגו': צריך לדעת לאיזה עניין הוצרך לטעם זה, ולא הספיק בטעם הראשון אכן כוונת הכתוב                      היא, כי בא ה' להודיע כי אין תכלית הכוונה בהבאת האותות בקרבו לעשות נקמה בפרעה אלא לחזק                            האותות, שהם עיקר האמונה בלב ישראל, כי די שיהיה רשום בל ישכח לנצח, כי כשיהיה בקרבו של פרעה                    בזכרון בני ישראל לעולם ועד… 

המכות הללו באו לא רק כדי לשכנע את פרעה ומצרים, אלא כדי לשכנע את בני ישראל. ככל שהתרחקו בני ישראל ממצרים וככל שהתחננו לשוב למצרים, כך התרבו המכות, כפי שמצוטט ר' עקיבא בהגדה של פסח: "אמור מעתה במצרים לקו חמישים מכות ועל הים לקו חמישים ומאתים מכות". 

 רק בהגיעם להר חורב, עם קבלת התורה, התברר לבני ישראל כי אין דרך חזרה למצרים. וזה מה שמרמז הכתוב במעמד הסנה: "וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךְ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שם, ג, יב). דהיינו, מכל ה"אותות" והמופתים שראו במצרים, ה"אות" של מעמד הר סיני הוא שנותן את הכוח לעם להשתחרר סופית ממצרים ולהיות מוכנים לדרך שתוביל אותם לארץ ישראל. 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

פאר והדר – מאמר הכנה לקראת בין הזמנים

פרשת שמות – גימטריה מהתורה

לשם שמים

שמע ישראל – גימטריה מהתורה

חמץ ומצה

פן ינחם העם

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים