תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מדוע רש"י הוסיף- "בלב אחד"?
ל"ג בעומר
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

ב 33 הימים הראשונים של העומר, נהוג להתאבל על 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, שמתו בימים אלו במגיפה, על כך שלא נהגו כבוד זה לזה.

כבוד = בגימטריה – 33.

לאחר שראה רבי עקיבא, כי תלמידיו מתו מחוסר אהבה אחד לשני, אז הוא קם והצהיר שהמצווה- "ואהבת לרעך כמוך", זה כלל גדול בתורה.

עלינו להבין שבניגוד לגויים, שכל אחד מהם הוא איש בפני עצמו, אנו עם ישראל נחשבים כמו איש אחד.
אז כמו שאם יד ימין תפגע ביד שמאל בטעות, אז יד שמאל לא תפגע בה חזרה, שהרי אם ליד ימין יכאב, אז גם ליד שמאל יכאב, כך גם כאן. אם יהודי פגע בך, לא שייך לפגוע בו חזרה. כי פגיעה בו, זו בעצם פגיעה גם בעצמך. (אז כשם שהמתפלל על חברו, נענה תחילה, כך אפשר אולי לומר- שהפוגע בחברו, נפגע תחילה).

וזהו שנאמר "ואהבת לרעך- כמוך"
תתייחס אל חברך, כאילו זה אתה בעצמך.

אז אחרי שמתו כל 24 אלף תלמידיו, אז הקים רבי עקיבא חמישה תלמידים חדשים במקומם.

אך לא רק לו היו חמישה תלמידים. אלא אומרת המשנה במסכת אבות- "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.

אמר להם: צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.
רבי אליעזר אומר- עין טובה.
רבי יהושע אומר- חבר טוב.
רבי יוסי אומר- שכן טוב.
רבי שמעון אומר- הרואה את הנולד.
רבי אלעזר אומר- לב טוב.
אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם".

הביטוי "לב טוב", רומז ל49 ימי ספירת העומר, שמתחלקים לשניים:

חצי ראשון, אלו הימים שמתחילים מפסח ועד לג' בעומר. ושבהם מתאבלים על מותם של 24 אלף תלמיד רבי עקיבא, שמתו בימים אלו.
והחצי השני, אלו הימים שמלג' בעומר עד שבועות, ושבהם כבר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, ולכן גם מפסיקים להתאבל עליהם, ומותר כבר לשמוח, להתחתן, לשמוע שירים ולהסתפר.

שכן, בחצי הראשון, ישנם 32 ימים כמניין- לב.
ובחצי השני, ישנם 17 ימים כמניין- טוב.
ביחד יוצא- לב טוב.

ומדוע תלמידי רבי עקיבא מתו ועוד בתקופה זו?
כי הם לא נהגו כבוד זה בזה.
ומכיוון שאת התורה עלינו לקבל כשאנו באחדות, לכן (כשם שכל מי שלא רצה לצאת ממצרים, אז מת במכת החושך, לפני שיצאנו ממצרים, ולא זכה לצאת משם, כך גם כאן.) כל מי שלא ידע להתאחד עם חבריו, אז ימות בימי ספירת העומר, לפני שנקבל את התורה, ולא יזכה לקבל אותה.

ע"פ זה מובן אולי, מדוע כאשר עם ישראל התאחדו במעמד הר סיני, שנאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר", אז רש"י הקדוש אומר שהם היו "כאיש אחד בלב אחד".

ואני שואל- אם רש"י אמר שבמעמד הר סיני, היינו "כאיש אחד", הכוונה היא, שבניגוד לגויים, שכל אחד מהם הוא איש בפני עצמו, אנו עם ישראל נחשבים כמו איש אחד. אז למה רש"י חזר והוסיף גם- "בלב אחד"?

אולי כדי לומר לנו, שבניגוד ל- לב (32) ימים ראשונים של העומר, שבהם תלמידי רבי עקיבא לא היו באחדות, כאן במעמד הר סיני, עם ישראל כבר כן היו באחדות ב- לב אחד.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים