תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מדלג על ההרים
כללי
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. דומה דודי לצבי או לעפר האילים"

הגואל דומה לצבי שבא בדילוגים.

דילוג, היא סוג של דרך להגיע ממקום למקום.
אלא שבניגוד להליכה רגילה, שבה הדרך היא מישורית, ואתה נמצא קרוב לקרקע באופן קבוע, בדילוג, פעם אתה למעלה באוויר, ופעם אתה למטה על הקרקע.

ולמה הגואל בא בדילוגים?
הייתי אומר שההרים מסמלים את העבירות שלנו.
ואפשר אולי לרמוז זאת בכך שלעתיד לבוא, הצדיקים יראו את יצר הרע כמו הר גבוה.
וכמו כן, התורה ניתנה על הר סיני כי הוא הנמוך שבהרים, ולא על הר גבוה שמסמל גאווה.

אז מכיוןן שיש לנו עבירות, אז הגואל בא בדילוגים.
כי כשיש לנו כאלו עבירות, בערימות של הרי וגבעות, אז השטן מקטרג ומונע מהגאולה לבוא.

יוצא אם כך, שהעבירות שלנו, יוצרות הרים לאורך הדרך, ובכך מונעים מהגואל להגיע בקו ישר.

אז מה ה' עושה כדי שהגואל בכול זאת יגיע?
מביא אותו בדילוגים. הוא מקפץ מעל ההרים (המכשולים). כביכול הוא מעלים עין מהעבירות, שנאמר "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" ופוסח מעליהן. (ובכך אולי דומה הגאולה העתידה לגאולה ממצרים, שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים הראנו ניפלאות")

אז כמו שהצבי מתקרב בדילוגים, וזה גורם לכך שפעם (כשהוא באוויר מעל ההר, אז) הוא נראה, ופעם (כשהוא נוחת בין ההרים, אז) הוא נעלם מהעין, כך גם הגאולה מגיעה.

פעם רואים שהכול טוב, ופתאום הכול נהיה רע. ושוב פעם נהיה טוב, ואז פתאום שוב פעם נהיה רע…
אך אל לנו להבהל מכך.
כי כמו שכאשר הצבי נוחת על הקרקע, זה מתוך מטרה לתפוס תנופה לקפיצה הבאה, וע"י כך הוא מתקרב אלינו עוד יותר, כך גם הגאולה.
כאשר נהיה רע, זה מתוך מטרה להכין את הקרקע לדבר הטוב הבא, שיקרב את הגואל עוד יותר אלינו.

אך הייתי רוצה לתת הסבר אחר שנראה לי לומר, והוא- שלאורך ההיסטוריה, היו המון שעות כושר שבהן המשיח כמעט הגיע.
אלא שלצערנו הרב, לא היינו מספיק זכאים לכך, והמשיח נעלם.

ואולי זה מה שרומז הצבי שפעם (כשהוא באוויר מעל ההר, אז) הוא נראה, ופעם (כשהוא נוחת בין ההרים, אז) הוא נעלם מהעין.

הכוונה היא- כשהצבי באוויר והוא נראה, אז זה אומר שהנה המשיח כעת יכול להיראות ולהתגלות אלינו.
וכשהצבי נעלם מהעין, אז זה אומר שזהו, פיספסנו את שעת הכושר להיגאל, ועלינו לחכות לשעת כושר הבאה.

אך אל לנו להבהל מכך.
כי כמו שכאשר הצבי נוחת על הקרקע, זה מתוך מטרה לתפוס תנופה לקפיצה הבאה, וע"י כך הוא מתקרב אלינו עוד יותר, כך גם הגאולה.

שכן, לגאולה יש שתי עתים שבאחת מהן היא יכולה לבוא- בעיתה או אחישנה.

אז כשהצבי באוויר, זה כביכול בא לומר שכעת זו שעת כושר, והגאולה יכולה להגיע כעת בטרם זמנה- אחישנה.
אך אם הצבי כבר נחת לקרקע ונעלם מעיננו, אז זה אומר שפיספסנו את האחישנה, וכעת הצבי מתקרב אל עבר שעת האפס- בעיתה.

((( כשהצבי באוויר, אז זה אומר אולי שגם הגאולה יכולה כעת להגיע בצורה ניסית שהיא מעל הטבע- קפיצת הדרך.
וכשהצבי כבר על הקרקע, אז זה אומר אולי, שהגאולה תגיע בצורה טבעית בעיתה.

כמו כן הייתי אומר, שכשהצבי באוויר, אז זה מסמל אולי, שבית המקדש ירד מהאוויר בצורה ניסית.
וכשהצבי בקרקע, אז זה אומר שאנו נבנה אותו בצורה טבעית )))

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים