תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מה בין פרשת החודש לפרשת בראשית?
בראשית
כותב החידוש: שפר בנימין סטולמן

מראה מקומות: בראשית, א' א'

ומה טעם פתח בבראשית?
(רש"י בראשית א, א)

אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש
הזה לכם" (שמות יב, ב), שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל.
ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹחַ מַעֲשָיו הִגִיד לְּעַמֹו לָתֵת לָהֶם
נַחֲלַת גֹוִים" (תהלים קיא, ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל:
"לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים!", הם אומרים להם:
"כל הארץ של ה' היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו
נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (רש"י, שם).

מימי קדם ועד ימינו, מאשימים אומות העולם את ישראל: "לסטים אתם
שכבשתם ארצות שבעה גויים". קביעתו של רבי יצחק, לגבי זכותו של עם
ישראל על ארץ ישראל, מעולם לא זכתה להכרה הראויה לה, לא בתקופה
המודרנית ואף לא בתקופת המקרא. יפתח הגלעדי ניהל מערכה דיפלומטית
עם מלך בני עמון, שאיים במלחמה אם לא יקבל בחזרה שטחים שאותם
כבשו בני ישראל בעלותם ממצרים. במאמץ אחרון, ניסה יפתח לשכנע את
מלך בני עמון לסגת מתביעותיו: "הֲלֹא אֵת אֲשֶר יֹורִישְּך כְּמֹוש אֱלֹהֶיָך אֹותֹו
תִירָש; וְּאֵת כָל אֲשֶר הֹורִיש ה' אֱלֹהֵינּו מִפָנֵינו אֹותֹו נִירָש" (שופטים יא,
כד). אולם המקרא מדווח כי מלך בני עמון לא השתכנע מהטיעון, "וְּלֹא
שָמַע מֶלֶך בְּנֵי עַמֹון אֶל-דִבְּרֵי יפְּתָח" (שם, כח).

מעבר לעובדה שאין בכוחו של הטיעון שהעלה ר' יצחק לשכנע את
אומות העולם, יש לתהות על פי איזה בסיס קבע רבי יצחק ש"החודש הזה"
היא המצווה הראשונה? הרי כמה וכמה מצוות, כמו פרייה ורבייה, ברית
מילה וגיד הנשה, קדמו לה! האם סבר רבי יצחק שציוויים אלו אינן מצוות?

דומני שמגמתו של ר' יצחק הייתה שונה: לקַשר בין שלושה עקרונות:
מעשה בראשית, ארץ ישראל ומצוות קידוש החודש.

לדעתי, מצוות "החודש" מיוחסת בעיני רבי יצחק לא מפני ראשוניותה,
אלא מפני מהותה. מצווה זו היא כתב המינוי שקובע שעם ישראל ישלוט
על לוח השנה באמצעות בית הדין שבארץ ישראל. אולם בשונה מ"פרשת
החודש", "פרשת בראשית" מעידה על היות יום השבת נתון קבוע שאיננו
בר־שינוי. העולם נברא בששת ימי בראשית, ומאז ועד עתה מתקיים מחזור
שבועי קבוע שאינו תוצאה של אירועים אסטרונומיים או של החלטות
אנושיות.

היום, במאה ה־21 ,המחזור הבראשיתי בן שבעת הימים התקבל אצל
כל אומות העולם, ללא יוצא מן הכלל. אולם בעבר, היו אומות שאימצו,
לדוגמה, שבוע בן עשרה ימים. ואפילו במאה הקודמת, עלתה הצעה באו"ם
להנהיג תיקונים בלוח השנה שהיו משפיעים על יום השבת. רק תודות
להתנגדות ארה"ב, במענה לדרישת דתות המושפעות מהתנ"ך – נגנזה
ההצעה.

שמירת השבת בתרבות שאינה מכירה בקיומו של יום השבת היא כמעט
בלתי אפשרית. והרי "ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו",
כפי הנאמר בפרשת בחוקותי: "וְּאֶתְּכֶם אֱזָרֶה בַגֹוִים וַהֲרִיקֹתי אַ חֲרֵיכֶם חָרֶב
וְּ הָיְּתָה אַרְּצְּכֶם שְּמָמָה וְּעָריכֶם ִיהְּיּו חָרְּבָה" (יקרא כו, לג) לכן ייתכן מצב
שבו עם ישראל יימצא בגלות, בקרב עמים שאינם מכירים ביום השבת
הקוסמי, ויתקשה בשמירת השבת.

ואולי זה מה שביקש ר' יצחק לומר לנו: אילו עם ישראל היה נשאר
תמיד בארץ ישראל – לא הייתה השפעה לכך שאומות העולם ִימנו את ימי
השבוע באופן המבטל את מקומו של יום השבת כנתון קבוע מששת ימי
בראשית. ולכן ניתן היה, לכאורה, להתחיל את התורה מ"החודש הזה לכם"
ולא מ"בראשית". אבל מאחר ש"ברצונו נתנה להם", קיימת האפשרות שעם
ישראל יתפזר בין העמים ויתקשה לשמור את השבת. לכן היה צורך מיוחד
להקדים רפואה למכה ולהתחיל את התורה מ"בראשית ברא", כדי שגם
הגויים יכירו בשבת ובשבוע בן שבעה ימים.

ר' יצחק לא חשב שפרשת בראשית תשפיע על דעתם הפוליטית של
הגויים לגבי זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. אולם הוא ביקש לרמוז
לנו שמצבו של היהודי בגלות תלוי ביחס של הגויים ליום השבת. מעולם
לא היה קל ליהודי להימנע מלעבוד בשבתות בהיותו בגלות, אבל לפחות
הוא וגם הגויים שבתוכם חי, ידעו את היום בשבוע שחל בו שבת

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים