תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מה מיוחד במים שנמשלו לתורה
שבועות
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר"

אחת הסיבות לכך שהתורה ניתנה לנו דווקא במדבר, זה כדי לומר לנו, שבשביל לזכות לקבל אותה, עלינו להיות שפלי רוח כמו המדבר.
מה המדבר שאין בו משהו מיוחד שהוא יכול להתגאות בו, כך רק מי שמרגיש שאין לו במה להתגאות, יכול לזכות בתורה.

ומאותה סיבה, התורה ניתנה לנו דווקא על הר סיני. ןזה כדי לומר לנו, שבשביל לזכות לקבל אותה, עלינו להיות שפלי קומה כמו הר סיני.
מה הר סיני היה הנמוך שבהרים, כך רק מי שמנמיך עצמו, יכול לזכות בתורה.

ולכן התורה נמשלה למים, שנאמר "הוי כל צמא לכן למים". ואין מים אלא תורה.

שכן, כמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך כל מי שרוצה לזכות בתורה, עליו ללכת למקום נמוך.

ואני שואל- הרי לא רק המים הולכים למקום נמוך, אלא כל דבר שנשים אותו למעלה, יתגלגל וידרדר למטה. למה?
בגלל הגרביטציה שקיימת בעולם (כוח המשיכה).
ואם כך, אז זה אומר שהמים יורדים למטה, לא בגלל שיש בהם את מידת הענווה, שהולידה בהם את התכונה לרדת למטה, אלא בגלל שיש בכדור הארץ תכונה למשוך אליו כל דבר למטה.

ואם כך, אז למה חז"ל דימו את התורה דווקא למים? הם יכלו לדמות אותם לכל דבר שנופל למטה….

אלא נראה לי לומר ע"פ דברי חז"ל שאמרו על הכתוב- "ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן"

כאן התורה מספרת לנו, שביום השני לבריאה, חילק אלוקים את המים לשניים. ואז, חלק אחד הוא השאיר למעלה בשמים (ולכן הם נקראים- "שמים", נוטריקון- שם מים. והכוונה למים עליונים). וחלק שני הוריד הוא הורוד למטה לארץ (הכוונה לימים. והם אלו הנקראים- מים תחתונים).

ואם כך, רואים שהמים ירדו לארץ לא בגלל כוח הגרביטציה, אחרת גם המים העליונים היו יורדים למטה. אלא כי כך ה' פקד עליהם.

וחז"ל אומרים שהמים התחתונים הצטערו שהם הורחקו ממקומו של אלוקים ורצו לעלות חזרה למעלה, עד שגער בהם אלוקים והם נשארו למטה, שנאמר "מן גערתך ינוסון".

אז מכאן רואים, שהמים לא רוצים לרדת למטה אלא לעלות למעלה.

אך מצד שני המציאות מוכיחה, שהמים כן יורדים למטה, ותמיד נמצאים בזרימה אל המקומות הנמוכים ביותר.

ואם כן, אז אולי מכאן רואים שהמים יורדים למטה, לא בגלל כוח הגרביטציה, אלא בגלל שיש בהם את מידת השפלות לרדת למטה.

ולכן התורה נמשלה למים.
א'- כמו שהמים ירדו מהשמים לארץ, כך התורה ירדה מהשמים לארץ.
ב'- כמו שהמים נמצאים תמיד בזרימה אל המקומות הנמוכים ביותר, כך התורה נכנסת אל מי שמנמיך את עצמו.

ע"פ זה אפשר להבין כעת בצורה נוספת, את דברי המשנה שאומרת- "מאד מאד הווה שפל רוח".

למה כתוב "מאד מאד" פעמיים?

אפשר אולי לומר, שאל תהיה רק שפל מצד המציאות שהורידה אותך למטה (מהשמים לארץ) והביאה אותך להיות עני, חלש, זקן, חסר בינה, חסר אמצעים וכו'.
אלא תהיה עניו גם מצד עצמך (תרד למקום יותר נמוך). כך שגם אם תהיה עשיר, חזק, צעיר, חכם, בעל יכולת וכו', גם אז תרגיש שאתה כלום ושום דבר.

ואפשר אולי לרמוז זאת במילים "מאד מאד".

1- מאד = אדם.
בהתחלה היית נשמה בשמים, וכמו שה' הוריד את המים לארץ, כך הוא הוריד גם אותך למטה בתור אדם.
2- מאד = אדם, רמז לאדמה.
אחרי שנולדת בתור אדם שהוא נזר הבריאה, אז כמו שהמים תמיד יורדים למקום נמוך, כך גם אתה, תמיד תרגיש שפל כמו האדמה שתחת רגליך שממנה באת ולשם אתה הולך להיקבר תחתיה. כך שאין בך כלום.

ומי התנהג בצורה כזו שאפשר לקחת ממנו דוגמא להתנגות לכך?

כמובן, משה רבנו, שעליו נאמר "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".

והיכן רואים זאת?
כאשר כל העם באו אליו ואל אהרון בתלונות, אז הם ענו לעם- "ונחנו מה כי תלונו עלינו"?!

במילים אחרות- אנחנו כלום ושום דבר. אז מה אתם רוצים מאיתנו.

יוצא אם כן, שהמילה- "מה", מסמלת ענווה.

והמעניין הוא, שגם עליו נאמר "מאד".
והמעניין עוד יותר הוא, ש:
"מאד" = בגימטריה- "מה".

והמעניין עוד יותר הוא, שעלה לי רמז נחמד שאומר:
"מאד מאד" = בגימטריה- מים.

כך שבשביל לזכות לקבל את התורה, עלינו להיות ענווים מאד מאד כמו המים, שירדו לא רק מהשמים לארץ, אלא גם מהארץ אל מתחת לאדמה….

{{{ אגב ע"פ זה אפשר אולי לומר, שזו עוד סיבה למה התורה ניתנה במדבר.
שכן, עד כה היינו במצרים, ששם היה מים בשפע. כך שאף אחד לא היה צמא. ולכן אף אחד לא הרגיש שם שהתורה חסרה לו.
אז כדי ליצור בנו צמא לתורה, עלינו קודם כל להיות במקום שבו אין מים. ואז מתוך כך שנהיה צמאים למים, נרצה לקבל גם את התורה. }}}

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים