תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מצוות שמחה ביום טוב
פסח
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: מועד קטן

א. דעת התוס' (מו"ק דף יד ע"ב ד"ה עשה דיחיד) ששמחת הרגל בזמן הזה שאין לנו בשר קדשים, מדרבנן. וז"ל "מיהו נראה לי דשמחת הרגל נמי דרבנן" וכו'. ואילו הריטב"א והר"ן (סוכה דף מב ע"ב) נקטו שהיא מדאורייתא, וכן משמע ברמב"ם כפי שלמדו בשאג"א (ס' סה'). 

ויש להעיר מלשון הבראייתא (חגיגה דף ו ע"ב) "ר"י הגלילי אומר שלש מצוות נצטוו ישראל בעלותם לרגל ראייה וחגיגה ושמחה". והלא לראשונים שאף בזמן הזה קיימת מצות שמחה מדאורייתא, אין השמחה קשורה לעליה לרגל. והריטב"א והר"ן כתבו, דחיוב שלמי שמחה אינו אלא למצוה מן המובחר אבל מצות שמחה מתקיימת גם בלא"ה, וז"ל הר"ן בסוכה (שם) "אפ"ה איתא לשמחה בבשר של חולין או בשאר מיני שמחות שלא אמרו אין שמחה אלא בבשר אלא למצוה מן המובחר אבל לא לעכב". ולדבריהם צריך לדחוק ולפרש לשון הבראייתא הנ"ל דקאי רק על מצוה מן המובחר.

אמנם ברמב"ם לשיטתו נראה לפרש דברי הבראייתא באופן מרווח יותר.

הנה בבראייתא (פסחים דף עא ע"א) מיעטו לילה ראשון משמחה, "כדתניא מה ראית לרבות לילי יו"ט האחרון ולהוציא לילי יו"ט הראשון מרבה אני לילי יו"ט האחרון שיש שמחה לפניו ומוציא אני לילי יו"ט הראשון שאין שמחה לפניו". ולא נמצא חולק על כך בגמ'. וכבר הקשה בשאג"א (ס' סח') שמסתימת דברי הרמב"ם ומפשטות דבריו (הל' יום טוב פ"ו הי"ז) נראה שנקט להלכה שנוהגת מצות שמחה אף בלילה הראשון, וז"ל "שבעת ימי בפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים וכו' וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו" וכו'. [וכן מבואר ברי"ף ברכות דף טז].

וכתבו הרבה מן האחרונים (אמרי ברוך על הטורי אבן חגיגה ח ע"ב, חזו"א פסחים קכד לדף עא ועוד), שהרמב"ם מפרש המיעוט דלילה הראשון רק לענין שלמי שמחה, וכדמשמע בסוגיא שם שרצתה הגמ' לפרש הטעם משום שאין זביחה אלא בשעת שמחה, אבל שאר עניני שמחה נוהגים אף בלילה ראשון.

ומוכח מזה, דלהרמב"ם שלמי שמחה אינו בגדר מצוה מן המובחר בעלמא וכמ"ש הריטב"א והר"ן, אלא מעיקר המצוה הוא, אלא ששני דינים חלוקים הם במצות שמחה, האחד, אכילת שלמי שמחה, ואותו מיעט הכתוב מלילה ראשון, והשני שמחה בשאר דברים, כבשר חולין ויין.

וראיה לדבר, דהנה כתב הרמב"ם (הל' יו"ט שם) "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים" וכו', ומשמע שמצות שמחה קימת גם בר"ה, דאל"ה מהו "שאר ימים טובים", הרי אין שם אלא שבועות, ולהדיא מנה הרמב"ם בפ"א מיו"ט ה"א ששה ימים טובים וביניהם ראש השנה. [אלא א"כ נאמר שבא לכלול גם ימים טובים מדרבנן כחנוכה ופורים. אך אין זה נראה שבהמשך סיים "שנאמר ושמחת בחגך"]. והרי בר"ה ודאי ליכא שלמי שמחה, ומבואר בדעת הרמב"ם שמלבד חיוב שלמים ישנה מצות שמחה שאינה קשורה כלל בדין שלמי שמחה.

וא"כ כל דברי הבראייתא בחגיגה שנצטוו ישראל בעלותם לרגל במצוות שמחה, היינו בדין שמחה של אכילת שלמי שמחה, אך איכא דין נוסף של שמחה מדאורייתא המתקיים אף ללא שלמי שמחה וכגון בר"ה, ולכך אף בימינו ס"ל להרמב"ם שמצוות שמחה מדאורייתא היא, אף ללא שלמי שמחה.

ב. והנה נחלקו ר"ז ואביי (ר"ה דף ו ובקידושין דף לד ע"ב) אם האשה חייבת בשמחה חיוב עצמי או שבעלה משמחה. ומפשט דברי הרמב"ם (ריש הל' חגיגה) נראה [וכן הבינו בשאג"א ס' סו', ובמנ"ח מצוה תפח' ח', דלא כהכס"מ והלח"מ], שפסק כר"ז שחייבת. וכן מוכח להדיא מדבריו (הל' עכו"ם פי"ב ה"ג) שמונה את השמחה בין שאר מצוות עשה שהזמן גרמן שנשים חייבות בהן. אלא שהקשו מדבריו (הל' יו"ט פ"ו הי"ח) שהבעל משמח את אשתו בראוי לה, וכן את האלמנה השרויה אצלו, שהם דברי אביי ולא ר"ז, וצ"ע.

אמנם התירוץ הוא כמ"ש, [והוא משמע בעצם סידור דברי הרמב"ם], וכן משמע בדבריו בספר המצוות (עשה נד'), ששני דיני שמחה הם, מצות שמחה של אכילת שלמים, המבוארת ברמב"ם בהל' חגיגה, והיא קיימת אף בנשים כר"ז, והיא הממעוטת מלילה ראשון, וכמ"ש לעיל, ועוד מצוה כללית לשמוח ברגלים המבוארת בהל' יו"ט, ועיקרה של מצוה זו הוא להיות שמח וטוב לב, כ"א לפי ענינו כמ"ש הרמב"ם, וחיוב זה אינו מוטל על האשה אלא על הבעל לשמחה את אשתו וכל בני ביתו, ודין זה נוהג בלילה הראשון כפשט דברי הרמב"ם בהל' יו"ט.

ומבואר א"כ, שלדעת הרמב"ם לא נחלקו ר"ז ואביי אלא בדין שלמי שמחה, אבל בחיוב הכללי של שמחה ברגל, הכל מודים שהבעל הוא המצווה לשמחה. ולכך הגם שפסק הרמב"ם כר"ז, דהנשים חייבות בשלמי שמחה, מ"מ בחלק השני של שמחה, אף לר"ז החיוב מוטל על הבעל.   

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים