תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

מצות מילה
בראשית

מראה מקומות: לך לך

ביסוד מצוות מילה אי קאי אאב או אבנו
וימל אברהם את יצחק בנו (פכ"א פ"ד)

הנה
במדרש שה"ש אי' דקיום מילה בשמיני קיים יצחק. ולכאו' הא בקרא כתיב וימל אברהם את יצחק בנו ומשמע דזוהי חובת אברהם, וכן כתיב קח את בנך, ומבואר מזה דאין חובת מילה אקרקפתא דגברא דאב ולעולם אביו חייב במילה אלא דהיות ונבצר הימנו לקיים זאת
       הטילה התורה על האב.

[איברא
דהיה מקום לומר דהמדרש אינה ראיה כלל דלעולם אפשר דחובת מילה אינה כן וכל דברי המדרש אינם אלא על קיום מצוות מילה, ועוד שאפשר שהדבר תלוי אם קודם מת"ת היה להם דין ישראל דאי היה להם דין בן נוח אפשר ואין ראיה מקודם מת"ת לגדרי דיני
              מילה].

וכן
מבואר מל' המשנה קידושין כט. כל מצוות הבן על האב. ומפרש הש"ס דהיינו מצוות הבן המוטלות על האב. ומהא דקרי ליה מצוות הבן חזי' דהמצווה קאי אבן אלא דחובת אביו אינה אלא הביצוע
       והדאגה לקיום חובת הבן.

ונראה
פשוט דשורת הדין היתה דכל ישראל היו חייבים למול כל תינוק בישראל מדין עריבות, אלא שמאחר ואין הדבר אפשרי צימצמה התורה את החיוב אל הקרוב קרוב, ולכן היכא דלא מהליה אבוה מחייבי בי דינא למימהליה, והיכן מצינו שאדם אשר לא חינך את בנו בי"ד מצווין לחנכו, וע"כ דבהיות שמצוות מילה מדין עריבות היתה מוטלת על כל ישראל, [ואפשר דזה דין מסויים במילה אשר היא אות ברית ביני ובין ישראל, וכן יש בה כרת שזה להכרת מעמיה לכן דין העריבות תקף כ"כ עד דהיכא דלא מהליה
         אבוה מחייב איהו].

וכוונת
הש"ס שם דהיכי דלא מהליה אבוה מחייבי בי דינא לממהליה היינו דהיכא דהבי"ד לא ידעו וכדו' עד דאתי לכלל דעת, דאז קאי עליה החיוב, וז"פ דהא כשם שפטרת אותו מחובת המילה בתחילה מחמת היותו קטן הכ"נ תפטרהו
         דהא אכתי קטן הוא.

 

ובפשטות
נראה נ"מ בחקירה זו, בקטן סומא, דאי"נ דהמצווה קאי אבן והאבא רק מקיים את מצוות הבן, א"כ אפשר דלד' רבי הודה בב"ק פז. דסומא פטור מכל המצוות א"כ לא יצטרך לדאוג לו. אך אי אמרי' דהוי חובת האב הלא כעת מוטל עליו חיוב אף שיפטר כשיגדל דכל חובת המילה כשיגדל
          היא חובה בפנ"ע.

אכן
נראה דאי"ז נ"מ, דאמנם הוא סומא אשר יחול עליו פטור מהמצוות אין זו סיבה להיותו בדרגה פחותה מחמת זה, דהא מה שהוא קטן הפטור מהמצוות אי"ז סיבה לומר דליכא עליה חובת קיום, והכ"נ מה דהוי סומא אמנם הוי מום אשר לא יוכל לשוב לחיובו, מ"מ נראה פשוט דערל הוי והמלו בשמיני בשבת קיים מצוות
מילה, וזאת משום דקיום מצוות מילה.

וביותר
דהא איכא עליה כרת, [ועי' תוס' מכות יד בשני התירוצים, וברמב"ם והראבד דפליגי אי הכרת הוי בכל רגע או רק כשימות דאז הוברר שלא מל עצמו יעוי"ש]. ומסתבר דעל האב מוטלת החובה להסיר הימנו עונש הכרת, דהא האב מחוייב למולו גם להך גיסא דהוי חובת האב ואמאי הא קטן הוי ופטור ואותה מצווה שיש לקטן תועבר אל האב, וע"כ דאין זו סיבה לפוטרו מחובת הדאגה למילת בנו, והכ"נ מה שבעתיד יהא פטור מלמול עצמו הוא מחובת הדאגה דסומא לית ביה דעת כה"צ אך קיום מצווה איכא שפיר. [וכן יש לדון לאידך גיסא דמאן יימר דהתורה חייבה בדאגת האב על קטן
          שיפטר בעתיד].

ויעוי'
ברש"י חולין מז: שכ' דבמקום שיש פיקו"נ אין האב מחוייב למול דאין מילה במקום פיקו"נ, ולכאו' מדוע הוצרך לזה הא פשוט דאין מחוייב למסור נפש חבירו לקיום מצוותיו, וע"כ דהחיוב מוטל על הבן ואילו היה חייב למסור נפש היה צריך לקיים מחמת מצוותיו דעצמו. אכן יש לדון בזה דשמא המסירו"נ לא תהא חלק מהמצווה דנימא דיוטל ג"כ על האב, דשמא דווקא חובת הדאגה נמסרה אליו. [ובדרך הדרוש יש לומר דמאחר ויסוד מצוות מילה היא מסירו"נ, וכתיב כי עליך הורגנו כל היום, ובדמייך חיי, א"כ יתכן דהוי חלק בלתי נפרד מהמצווה דזהו
החפצא דמצווה ושפיר האב מחוייב בזה].

אמנם
בריב"ש סי' קלא מבואר דעיקר המצווה הוי על האב, ודווקא בפדיון הבן המצווה על הבן, דהוכיח מהא דפדיוה"ב נפטר כשהגדיל הבן והא נשתעבדו נכסי האב לחיוב, וע"כ דזוהי חובת הבן. [עי' בברכ"ש קידושין סי' יח שביאר כן בשם הגר"ח, אכן יש לעיין טובא בדבריו דנימא כל היכי דאיהו ל"מ
         עביד וכו' ואכ"מ].

ואפשר
נ"מ נוספת בהנ"ל, במה שדנו בפוסקים במי שיש לו שני תינוקות למול אחד בזמנו ואחד שלא בזמנו הי מינייהו קדים, דבברית אברהם סי' יד כתב עפ"י מנחות עב דחביבה מצווה בשעתה ולכן הברית קודמת. ובדב"א ח"א סי' לג כתב דכיון דמילה שלא בזמנה עובר כל שעה בעשה א"כ עדיף למול קודם שלא בזמנה, דמילה שלא בזמנה היא רק.
           מהלכה דזריזין.

ושורש
הנדון, הוא בדברי השאג"א סי' ו' דמצוות מילה עיקרה ביום השמיני, וכיון שעבר יום השמיני אין לה זמן קבוע וכל קדימה אצלה היא רק כמעלת זריזין דכל המצוות, וכ"מ במאירי בשבת קלב ועוד. [ואף שכ' הרמב"ם דכל רגע עובר בעשה, היינו דווקא האדם שלא מל עצמו, אך האב אכן מחוייב לעשות
           מעשה מילה].

ויסוד
הדבר תלוי במשנ"ת, דאי"נ דחובת האב היא לקיים דין הבן, הרי אם חובת הבן למול עצמו כל רגע האב מבטל מצוותו, אך אי"נ דהוי חובת דאגה גרידא ולא מצוות הבן אי"ז מבטל מצוות עשה
               כלל.

אכן
מסברא נראה, דמהא דאין האב חייב כרת על מה דלא מל את בנו, ע"כ דגם להך גיסא אין הביאור דחובת מילה קאי עליה ממש, דא"כ הי"ל להתחייב כרת כאשר נמנע. וע"כ דגם להך גיסא אי"ז אלא דחובת הדאגה כ"כ אלימתא עד כדי דמוגדר כאילו קיים מצוותו ממש. אך פשוט דלא חשיב מבטל
   מצוות עשה דא"כ היה חייב כרת.

והנה
בסתימת דברי הרמב"ם והשו"ע נראה דאשה יכולה למול ולברך, וכן דקדק המקנה בקידושין. וצ"ע הא ידוע דד' הרמב"ם דנשים אינם מברכות על
       מצוות שפטורות עליהם.

ונראה
לישב, דהנה יש לחקור האם היכא דהאם מלה את בנה, האם גדרה כשליח בי"ד דהא נת' דכל ישראל ערבים והבי"ד אינם אלא המבצעים, א"כ אמנם אשה פטורה מצד מצוו"ע שהז"ג, מ"מ לא גריעא משליח בי"ד דהיא בכלל ישראל, ולכן שפיר תוכל לברך, ולא גריעא מאדם המל בן חבירו שכ' המג"א סי' תלב דמברך משום דעביד מעשה מצווה, והכ"נ במה שמלה בתורת שליחות כלל ישראל מקיימת
      מעשה מצווה ושפיר תברך.

אכן
אפשר דמאחר ומבואר בש"ס שם בקידושין, דהיכא דלא מהליה אבוה רק אז מחייבי בי דינא, אפשר דגם ביחס לאם אף דאין עליה חובה למול דילפי' שם מאותו ולא אותה, מ"מ מאחר והיא חפיצה לקיים א"כ אכתי ליכא חובת בי"ד לדאוג, ולא גריעא האם מאילו איש זר מישראל יקבל על עצמו למול דיהיו הבי"ד פטורים, דהא חובתם רק לדאוג לבל יכרתו נפשות מישראל, והא יש מי
         שדואג, ויש לדון.

אכן
בריטב"א בקידושין שם מבואר דאשה פטורה גם מחובת בי"ד, ולכן היה צריך פסוק, ולא פטרינן מסברא דמצ"ע שהזמ"ג. אולם אי"ז סתירה לדברינו די"ל דאם ברצונה להיות שליח שפיר מציא, ולא גריעא מכל איש ישראל בהיות וכשירה
             היא למול.

ונראה
דדברינו הינם גם לד' הרא"ש שם דהא דאשה פטורה משום דלא מציא למימר וצוונו, דהכא שעושה בתורת
       שליחות שפיר הוי וצוונו.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים