תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

נידונים במלאכת בורר זורה ומרקד
שבת
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: שבת עג

בס"ד

מלאכת בורר

מצאנו בל"ט מלאכות שבת כמה מלאכות שיל"ע מה החילוק ביניהם שלכאורה ענין אחד להם

והם ( דש ) בורר זורה ומרקד  (יתכן ויש מלאכות נוספות הדומות ויש לבדוק .

בעיקרון מלאכת דש חלוקה מההלכות הנ"ל שעניינם ברירה וכפי שיבואר בעז"ה. דדש הגדרת המלאכה זה פירוק והפרדה אבל מכיון ויש דמיון מסוים בין הפרדה ופירוק לברירה הובא פה

פתיחה מהות המלאכות

(דש – הפרדת השיבולת מהחיטה והמוץ )

זורה – לאחר הדישה בכדי להפריד המוץ והקש מגרעיני החיטה היו מעיפים את הכל ברחת (כלי שמיועד לזה) לרוח והגרעין מפני כובדו היה נופל לארץ והמוץ מפני קלותו היה עף ברוח והיינו שהיה פה ברירה והפרדת בין המוץ שזה פסולת לבין הגרעין שזה הדבר הנצרך

בורר – לאחר הזריה אחסנו הגרעינים בגורן (מחסן התבואה) ובמשך הזמן נתערבבו בהם עפר וכו' ולכן כשבאו לטחון היו בוררים בידיים את כל הפסולת ועפר ואז היו טוחנים

מרקד – וזה היו עושים בנפה להוציא את כל הסובין והלכלוך מהקמח    (אורחות שבת)  

וג' מלאכות הללו נמנו בכלל לט' מלאכות שבת שכל אחת אב מלאכה בפני עצמו

ומכוח ההבנה שהמשנה חילקה מלאכה זאת דברירה לג' אבות כן אחת בפנ"ע עולות וצצות כמה שאלות שחלקם נוגעות לעצם הגדרת המלאכה האיסור שנאמר בכל אחת מהמלאכות

ןנעמיד פה כמה שאלות בקיצור הנדרש (בענין הגדרת מלאכה בכלל. ובהגדרת ג' מלאכות אלו).

א. כבר בגמ' שבת עג: מקשינן שאלה זאת. היינו בורר היינו זורה היינו מרקד. ורש"י שם ד"ה היינו .פירש "דכולם ענין דהפרדת אוכל מפסולת ".וכמו שפתחנו .אלא יש להבין בתירוץ הגמ' שם מאי דמתרצינן וז"ל "אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל מילתא דהויא במשכן אע"ג דאיכא דדמיא לה חשיב לה".  האם זה תירוץ כללי בהלכות והגדרת מהות ענין  דמלאכות שבת(סיבת קביעת המלאכות כאסורות) או"ד תירוץ מדוע נמנו מלאכות מסוימות ובאמת נשארנו בהבנה כמו בשאלה דענין אחד להם וזהו תירוץ נקודתי (והיינו דסיבת קביעת המלאכות כאסורות בשבת טעם אחר להם )

ב. ולצד הא' דנאמר פה חידוש כללי בהגדרת מלאכות שבת ולכן חולק לג' יש א"כ להבין מהו החילוק בין המלאכות וההגדרה המדויקת של כל מלאכה.

ג.  ובאותו ענין דהגדרת מלאכות יעיין דהגמ' מיד שאלה מכותש (ובראשונים נח' במהות מלאכה זאת ) וכן תוס'(ד"ה אע"ג) הקשה שם וייעו"ש. וכן מזה עולה ביותר השאלה מה ההגדרת אב ומה הגדרת תולדה ומתי קובעים כל דבר כאב בפנ"ע כבורר וזורה . ומתי לא כמבשל ואופה. מתי הוי אב בפ"ע לגמרי ומתי מסתעף מזה כדוגמה לכך נביא את שאלת הגמ' לעיל מכותש שברש"י שם (ד"ה שכן עני ויעוין מהר"ם) פירש דהוי אב בפנ"ע אבל משום כותש  ויש להבין הדברים.

ד. ולחידוד הדברים נעמיד שאלה האם שיבררו אוכל ופסולת יעברו משום ג' אבות שהרי הגדרה אחת להם. ולכאורה לא . ויש להבין ביתר שאת למה לא. דהרי סוף כל סוף עבר על ג' אבות 

הגדרת החילוק בין בורר זורה ומרקד   

ובגוף החילוק יתכן לומר בב' אופנים ששניהם עולים מדברי רש"י באופן א' רש"י במתני' עג. וז"ל זורה: ברחת לרוח. הבורר: פסולת בידיו. המרקד: בנפה. והיינו דהחלוקה בצורת המלאכה ולפי זה שיעשה ברירה יעבור על האב של צורת ברירתו

ויל"ע מה הדין יברור בצורה אחרת וכגון ע"י מים שיציף הלכלוך. וכן ע"י מגנט וכו'. לאיזה אב יהיה שייך אם בכלל ניתן לשייך דניתן לומר דעד כמה שנאמר שיש בבורר חשיבות לצורה אז דווקא בצורות הנ"ל ואם יעבור בצורה אחרת לא יהיה חייב כלל 

ויתכן שהחילוק הוא לא בצורה ממש אלא בהגדרת של צורת הברירה והיינו דזורה זה ע"י רוח והיינו גרמא דלא עשה בידים ממש (ובמשנ"ב שיט סי' יז שהגרע"א כתב לדון דיורק לרוח יש לדון מדין זורה ויל"ע האם לפי זה זורה הוי ענין של ברירה רק בדרך אחרת? או"ד הגדרה שונה בתכלית דהא אין פה בורר דאוכלין . ואולי חשיב כבורר במין אחד ויל"ע.) ובורר זה כל פעם שיעשה ממש בידים. ומרקד זה ע"י כלי . ולפי זה כל מקרה יהיה ניתן לשייך לאחד ההגדרות ויל"ד

ובאופן נוסף והוא ע"פ רש"י עה: בד"ה הרי הוא אורג דכתב "ולא דמי לזורה בורר ומרקד דזה בקשין זה בצרורות וזה בקמח" והמבואר דהעמיד החילוק בדבר ובחומר הנברר ולא בצורת הברירה ויש להבין . ויתכן שכוונתו למה דכתב לעייל אלא דאי"ז מדויק כ"כ.

עיקרי הנידונים וההגדרות שצריכים ביאור:

בדיני בורר יש לעיין בכמה שאלות ונעמיד ברישא ההגדרות שנוגעות לעיקר איסור והיתר דבורר והגדרת המלאכה ואח"כ כמה שאלות קטנות בעניין זה שקשור להגדרות המצ"ב

הגדרת תערובת – האם חפץ עומד אחד ליד השני וכו' וכן האם שייך גם במין אחד שכידוע נדון הוא (שלכאורה  לולא זה לא שייך בכלל לדון שיהיה בורר
הגדרת מין וב' מינים -דלכאורה הרבה שיטות סב"ל דבורר שייך רק בב' מינים (ובפמ"ג הסתפק בתפוחים חמוצים ומתוקים אם הוי ב' מינים)
הגדרת אוכל ופסולת – מה נחשב אוכל ומה פסולת (דיתכן וכך נראה בתוס' ד"ה ב' מיני אוכלין דבעי להגדרת ברירה דווקא ב' מיני אוכלין)
הגדרת דרך ברירה – ודרך אכילה – וכמובן דצריך בירור מהו הך מציאות זאת של ברירה ומתי נאסרה דמצאנו אופנים דלכוראה הותר ברירה וכגון דבדרך אכילה 
ונעמיד כמה שאלות שבפשטות תלויות בהנ"ל (וכן שאלות ונידונים שהוזכרו לעיל שתלוי בהגדרות הנ"ל)

מה הדין בבורר ב' מיני אוכלין זה מזה האם ההגדרה היא לעשות הפרדה ולא משנה בין מה וגם שני מינים אסור או"ד דנאסר רק להפריד אוכל מפסולת אבל ב' מינים ליכא איסור?

וגם אם נגדיר שנאסר להפריד אוכל מפסולת בדווקא יל"ע האם כשבורר מין אחד מחברו יהיה חשוב המין הנצרך כאוכל והשני פסולת או"ד אין זה מעניינו מה העדיפות של כל אדם וסו"ס שניהם אוכלין

ויש להוסיף לחקור בתוך זה דגם אם נניח שאין אוכל ופסולת נקבעים לפי כל אחד ואחד האם יהיה אופנים שכן. וכגון אדם שיש לו אלרגיה לאוכל מסוים האם יחשב כפסולת בשבילו 

ויתכן לומר מב' סיבות א'. כי פה אי"ז עדיפות בלבד אלא כרעל ממש (ושונה מב' אוכלין בעלמא דאז זה רק עניין של  טעם ועדיפות )ב. עוד ניתן לומר דלכולי עלמא אלרגיה זה מצב מסוכן ותלוי בטבע ולא ברצונו האישי. וכעין זה יש לדון בעוד אופנים וכגון פסולת מחמת איסור .וכגון פירות ערלה מעורבים בפירות טובים עוד יש לדון בתערובת של בשר וחלב ומעונין במין מסוים(דשונה מערלה דהוי איסור לכו"ע – חפצא האסורה משא"כ בשר וחלב דאז הוי איסור רק עליו וכגון דהוא בשרי ולכן החלב נחשב בשבילו כפסולת – גברא ) (וכן יל"ע בתערובת כסף של ריבית ורגיל האם נאמר דבורר כסף האיסור והיינו דייתכן שרק בברירה הוברר מהו כסף האיסור)

עוד יש לדון מהו הדין בברירה לפי בעלויות שונות כגון חלוקה לפי חפצי ראובן משמעון האם חשיב תערובת וכן אם חשיב ב' מינים (ואפילו במין אחד)

עוד יש לדון מה הדין בבורר אבל לא בשביל תיקון אלא בשביל מניעת נזק וכגון שיש תפוח רקוב בין תפוחים אחרים האם נימא דלא שנא או"ד דענין מלאכת בורר זה להעמיד תיקון באוכל והכא רק מונע קלקול
סוגיית הגמ' בזה: 

ונביא את דברי הגמ' עד.שממנה נוכל להכנס עוד להך סוגיה דבורר.

וז"ל ת"ר היו לפניו (ב') מיני אוכלין בורר ואכל בורר ומניח ולא יברור ואם ברר חייב חטאת . מאי קאמר וכו'. ונסכם דברי הגמ' על ברייתא זאת בקצרה וננסה לעמוד על הצ"ב. ונקדים  דהנה לכו"ע יוצא דמבואר שיש אופן דמותר לברור וזה הכוונה בדברי הברייתא דבורר ואוכל בורר ומניח דמותר וכו"ע ג"כ הסכימו דאיכא הגבלה(או איסור) בהיתר דנאמר וזה הכוונה בדברי הברייתא דלא יברור ואם ברר חייב חטאת אלא דמבואר בגמ' ה' שיטות בענין זה מתי הותר ומתי נאסר וכן ד' קושיות על הד' הפרשנים הראשונים חוץ מדברי אביי הפרשן האחרון שדבריו נפסקו וכדברי הגמ' שפיר קאמר נחמני.ואלו הם השיטות והקושיות. 

א. שיטת עולא -"אמר עולא הכי קאמר בורר ואוכל לבו ביום ובורר ומניח לבו ביום ולמחר לא יברור ואם בירר חייב חטאת " והיינו דאם הברירה נעשית לאותו יום בכה"ג מותר (החילוק בין בורר ואוכל לבורר ומניח זה דאוכל זה לעצמו ומניח זה אפילו לאחרים וההינו מניח לפניהם לאכול. תוס' ד"ה בורר ומניח ובתוס' רא"ש כתב דבורר ואוכל לאלתר ובורר ומניח זה לבו ביום ) וצ"ב בדבריו גדר וסיבת היתר דבו ביום? וכך מקשינן."מתקיף לה רב חסדא – וכי מותר לאפות לבו ביום וכי מותר לבשל לבו ביום ?" וכוונתו דלא מצאנו היתר בשום מלאכה שעושה אותה לבו ביום.

ב. שיטת רב חסדא- "בורר ואוכל פחות מכשיעור בורר ומניח פחות מכשיעור וכשיעור לא יברור ואם  בירר חיב חטאת" והיינו דאם כל פעם לוקח בידו פחות מכשיעור ואוכל מותר. ובתוס' ד"ה וכי פירש טעמא משום דסב"ל דהוי דרך אכילה" וכמובן שצ"ב היתר זה דדרך אכילה וכי מותר לבשל בדרך אכילה וכן מדוע חשיב דרך אכילה (בפרט דבורר ומניח פירושו לאחרים וכי איזה דרך אכילה הוי כשבורר לאחרים) וזהו דמקשינן על דבריו "מתקיף לה רב יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור? "  וברש"י ביאר דהא חצי שיעור אסור מן התורה ורק דליכא חיוב קרבן בחצי שיעור. ומלשון בורר משמע לכתחילה מותר.

ג. שיטת רב יוסף -"בורר ואוכל ביד בורר ומניח ביד בקנון ובתמחוי לא יברור ואם בירר פטור אבל אסור ובנפה ובכברה לא יברור ואם בירר חייב חטאת" וביאור דבריו כפי שמבואר ברש"י . דבורר ביד לא דמי לבורר כלל (וצ"ב דרש"י במתני' פירש "בורר – פסולת בידו" וכלומר דבהגדרת בורר זה כן בידו וא"כ האיך אפשר לפרש דבורר בידו זה לאו בורר כלל ? ויתכן ורש"י במשנה לא דיבר אליבא דשיטה זאת – אמנם עדיין צ"ב דשיטה זאת ג"כ נפסקה להלכה וצ"ב) ובורר בקנון ותמחוי זה ברירה לאחר יד ומ"מ דמי לברירה לכן פטור אבל אסור ובנפה וכברה זה דרך ברירה לגמרי לכן חייב חטאת והצ"ב מדוע הותר ברירה ביד דסו"ס עשה ברירה מעליתא ומ"מ מה דמקשינן על דבריו "מתקיף לה רב המנונא מידי קנון ותמחוי קתני" וביאר רש"י מידי קנון ותמחוי קתני. ה"ה נמי דפריך מידי נפה וכברה קתני אלא חדא מינייהו נקט. ונראה בביאור דבריו דבבריתא מבואר ב' אופנים בלבד א' דמותר. ב' דאסור. ולפי דברי רב יוסף יוצא דאיכא ג' אופנים.וביתר ביאור דהמדקדק ישים לב דבבריתא כתוב פעם אחת לא יברור ואילו רב יוסף ביאר פעמיים משפט זה. א' ביחס לקנון.  ב' ביחס לנפה. וא"כ יתכן וזה שאלת הגמ' מידי קנון ותמחוי קתני. והיינו דלא הולך רק על העמדת המקרה שלא כתוב אלא גם על הדין דכתוב רק פעם אחת דלא יברור.  (ואין לפרש הכוונה בשאלתו דלא כתוב בפירוש קנון ותמחוי דזה ודאי דנבוא להסביר הברייתא נצטרך להעמידה באוקיימתא מסוימת וכן דא"כ היה לו לשאול עוד על המקרה הא' דמותר דמידי ביד קתני? )   ובתוס'  ד"ה מתקיף ביאר וה"פ מידי קנון ותמחוי קתני כיון דנחת לפרושי דיני ברירה דביד מותר ובנפה וכברה חייב חטאת לא היה לו להניח מלשנות קנון ותמחוי דפטור אבל אסור. ויש לדקדק דהמקשן לא שאל על גוף הסברא מדוע ביד מותר (וכעין השאלות על השיטות דרב עולא ורב חסדא לעיל ) והיינו דהסכים להבנה דבכה"ג ליכא איסור בורר כלל אלא הקשה על זה דאין דין זה מבואר כלל בבריתא זו.ויתבאר

ד. שיטת רב המנונא – "בורר ואוכל אוכל מתוך הפסולת בורר ומניח אוכל מתוך הפסולת פסולת מתוך אוכל לא יברור ואם בירר חייב חטאת." והיינו דיש חילוק מה לוקח אליו ומה משאיר בתערובת וצ"ב בהבנת חילוק זה דמ"ש מה מפריד ממה ?. וברש"י כתב "דלאו דרך ברירה היא"  ומ"מ צ"ב מדוע בכה"ג לא חשיב דרך ברירה הרי מפריד לגמרי התערובת. ובתוס' ד"ה בורר ואוכל ביאר דמה שאמרינן אוכל מתוך פסולת זה לאו דרך ברירה זה באופן שהאוכל מרובה על הפסולת אבל באופן שהפסולת מרובה על האוכל אז עליו לברור האוכל דדרך ברירה לברור המיעוט – ולפי"ז יותר מובן סברא זו דר' המנונא עכ"ד.ומ"מ מקשינן על דבריו דרב המנונא מתקיף לה אביי מידי אוכל מתוך פסולת קתני – ובאמת צ"ב קושייתו והרי זהו דרכו לבאר הברייתא דהברייתא לא מתפרשת כפשוטה ממש – ובפרט דזה קצת מדוקדק דבורר ואוכל (ואולי בדיוק הפוך דמשמע קודם ברר ורק אז אכל ויל"ע)  (ובפרט שאביי עצמו כפי שנראה מיד איך ביאר הוסיף ג"כ על דברי הברייתא) אלא דמה שכן יש להשים לב זה דלא חלק על סברת החילוק. דיש לחלק בין בורר פסולת מאוכל לבין בורר אוכל מפסולת והסכים לכך גם אביי אלא דסב"ל דאי"ז ביאור הברייתא.(ויל"ע דבדיוק חלק זה רש"י ותוס' לא פירשו)

ה. שיטת אביי – "בורר ואוכל לאלתר ובורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת." ומבואר דשרי לאכול לאלתר וברש"י פירש דאי"ז דרך בוררין" (ויל"ע דלגבי אוכל ביד כתב דאי"ז דרך ברירה והכא דאי"ז דרך בוררין ויל"ע ההבדל. ויתכן דאוכל מתוך פסולת זה שינוי במעשה הברירה דלא כך הוי המעשה משא"כ בדברי אביי דאי"ז שינוי בדרך המעשה אלא במטרה ולכן כתב דלא לאלתר היו בוררין ויל"ע)ועלה קתני בגמ' "אמרוה רבנן קמיה דרבא אמר להו שפיר אמר נחמני " ויש לתמוה טובא וכי לאלתר קתני? וכי לבו ביום קתני? וכפי שאביי בעצמו הקשה על דברי ר' המנונא מידי אוכל מתוך פסולת קתני ומדוע דבריו עדיפים. וצ"ב 

ומ"מ חזינן מהכא דכו"ע מודו שיש אופנים שהותר בהם לברור. ויש להבין מהות היתר זה .וראינו שעיקר היתרים טעמם משום דהוי דרך אכילה או לאו דרך ברירה. ולכן יש להבין למה בדרך אכילה הותרה מלאכת ברירה. ולכאורה על כרחך צ"ל דאי"ז רק היתר מסוים אלא אינו מוגדר באופן כזה מעשה ברירה אלא מעשה אכילה וכמובן שיש להבין מדוע ומהו המגדיר של מעשה ברירה ושל מעשה אכילה ולזה צריך לפתוח מהו גדר מעשה בכלל וכפי שיתבאר להלן 

ההלכה בעניין זה והצ"ב בזה

וחלקו הראשונים באיזה אופנים למעשה הותר ברירה. ולא זכינו להיכנס לזה. רק נעמיד שבמשנ"ב ריש שי"ט העמיד דצריך לג' תנאים א. אוכל מפסולת. ב. ביד ולא בכלי. ג.לאלתר ולא לאחר זמן . והיינו כג' השיטות האחרונות שבגמ'. ויש להבין למה פסק כג' שיטות הללו בעוד דרק דברי אביי התקבלו. ועוד מה ביכר את ג' השיטותת על פני הב' האחרות. ואולי אפש"ל כמו שהערנו כבר מלשון הגמ' דעל ב'  השיטות הראשונות הוקשה מסברא וכדלעיל. אולם על ג' השיטות האחרונות לא הוקשה מסברא אלא דאי"ז מדויק בלשון והיינו דלגוף הסברא כו"ע הסכימו. ולכן פסק כג' השיטות (ושפיר אמר נחמני מתייחס לפירושו על הברייתא)(והיה מקום לומר דג' שיטות הללו זה שינוי במעשה הברירה משא"כ ב' השיטות הראשונות אולם זה אינו דתוס' סב"ל דהנדון הוא האם הוי מעשה ברירה) וכן בהמשך דברי הגמ' דרב אשי הוסיף הגבלת דנפה (לתוס')

ורב דימי הוסיף הגבלת אוכל 

חסר… נידונים

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים