תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

נעשה אדם נאמר בעבורך
ל"ג בעומר
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

על רבי שמעון בר יוחאי, כתב רבי שמעון לביא, את הפיוט היפה למדי. אני אקריא בקול, ותחזרו אחרי- "נעשה אדם נאמר בעבורך". וכעת ננסה להסביר את דבריו אולי….

ובכן, לפני שהקב"ה בא לברוא את האדם, אז הוא קודם התייעץ עם מלאכיו ושאל אותם- "נעשה אדם"?
והם ענו לו- לא!
למה?
מכיוון שהאדם יחטא.

ואכן כך קרה. ה' ציווה על האדם לא לאכול מעץ הדעת, אך אעפ"כ הוא בכול זאת חטא ואכל. ומכיוון שהקב"ה הזהיר אותו לפני כן- "כי ביום אוכלך ממנו מות תמות", לכן נגזרה עליו מיתה- "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".

והכול התחיל בגלל הנחש- "והנחש היה ערום מכל חית השדה".
ערום, הכוונה לערמומי. וערמומי הכוונה- למתוחכם. ז"א שהנחש היה החיה הכי חכמה מכל חיות השדה.

ולמה ה' ברא אותו כל כך חכם?
כי תפקידו של הנחש היה, לשרת את האדם. אז ע"מ שהוא יוכל לעשות את תפקידו בצורה שלמה, אז אלוקים העניק לו חוכמה.

אך כידוע- "מרבה חוכמה מרבה מכאוב". והנחש החליט להשתמש בחוכמה שלו, לא כדי לשרת את האדם ולהטיב לו, אלא כדי להרע לאדם ולשרת את עצמו, שנאמר "חכמים המה להרע". איך?

ע"י כך שיבוא לאדם בתחבולות, ויחטיא אותו. ואם האדם יחטא, אז הוא ימות. ואם האדם ימות, אז אשתו (של האדם) חוה תהיה פנויה, והוא (הנחש), יוכל לקחת לו אותה לעצמו.

ומאז הנחש הפך להיות סמל ליצר הרע שבא להחטיא את האדם.

וזהו שאמרו חז"ל- "ארס נחש בין שיניו".
כאשר הנחש מכיש מישהו, אז מבין שיניו של הנחש, יוצא ארס, שהורג את אותו יצור שהוכש על ידו.
ואיך הנחש בגן עדן רצה להרוג את האדם?
ע"י כך שיחטיא אותו.
ואם כך יוצא, שהחטא הוא הארס של הנחש.
אז אם הארס נמצא בין שיניו של הנחש, אז לגבינו הכוונה היא, שהחטא נמצא בין שיניו של הנחש.

וכאן באו המפרשים והראו, איך הדברים הללו, באים לידי ביטוי גם בהרכב המילים:

האות הראשונה של המילה נחש, היא נ'.
והאות האחרונה של המילה נחש, היא ש'.
אם נחבר אותן יחד, תצא המילה שן כשבין שתי האותיות הללו, נמצאת האות ח'.
האות ח', כפי שהיא נשמעת, מייצגת את ה-חטא שהורס את העולם.
אז כמו שהארס (רעל גשמי) של הנחש נמצא בין שיניו, כך האות ח' שמייצגת את החטא (רעל רוחני), נמצאת בין האותיות- "שן" של המילה נחש.

המילה חטא, מורכבת גם מהאות ט'. (האות א' נחה ולא נשמעת).
אם אם נקח את המילה- "שן", ונשים בתוכה את האות ט', מה יצא? שטן.

(כך שהשטן והנחש, הם היינו הך)

אז לאחר שהנחש החטיא את האדם, אז ה' קילל את הנחש- "ועפר תאכל כל ימי חייך". ואילו את האדם הוא קילל שימות, ואמר לו- "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".

ונשאלת השאלה- למה האדם היה חייב למות אחרי שאכל מעץ הדעת?

הרבי מלובביץ נותן לכך הסבר יפה ואומר- אחרי שהאדם אכל מעץ הדעת, אז דבק בו היצר הרע.
אז אם האדם ימשיך לחיות לעולם, אז גם היצר הרע יחיה איתו לעולם.
אז כדי להמית את יצר הרע, אין ברירה אלא להמית גם את האדם. ואז לאחר שהיצר הרע מת, אז אפשר כעת לברוא את האדם מחדש כשהוא נקי מיצר הרע (וזה יקרה לעתיד לבוא בתחית המתים בע"ה).

ונשאלת השאלה- אם ה' החליט שהאדם ימות, אז מדוע האדם חייב לחזור לעפר? למה שלא יזרק בשרו כמאכל לחיות השדה? למה שלא ישרפו את גופו באש, או יטביעו אותו בים?

והתשובה היא- שאין מדובר בעונש, אלא בתיקון.
ומכיוון שאין הדין נמתק אלא בשורשו, לכן היה על האדם לחזור לעפר.
שכן, האדם בא מהאדמה. כך שהעפר זהו השורש שלו. אז כדי לתקן את חטאו, עליו לחזור לעפר ולהיברא ממנו מחדש.

((( אפשר אולי גם לומר, שגם היצר הרע בא מהעפר. ומכיוון שהוא דבק באדם, אז כדי שהיצר הרע יחזור לעפר, אז צריך שגם האדם יחזור לעפר, ישאיר שם את היצר הרע, ויצא מחדש בלעדיו.
אגב, כך פועל המקווה.
אחרי שהאדם נטמא, אז הטומאה נדבקת בו ואיננה עוזבת אותו.
הדרך להשתחרר מהטומאה, היא להיכנס למקווה. כי לשם הטומאה לא יכולה להיכנס. ואז אין לה ברירה אלא להשתחרר מהאדם ולעזוב אותו )))

אז אם האדם אכל מעץ הדעת וחטא כפי שהמלאכים אמרו לקב"ה מראש, אז למה הקב"ה בכול זאת ברא את האדם?

כי עתיד להיוולד ממנו רבי שמעון בר יוחאי, שיהיה בבחינת אדם הראשון לפני החטא.

איך?
ע"י כך שיקבור את כל גופו בעפר במשך 13 שנה. וע"י כך אפשר לומר, שהוא גם קובר את יצרו הרע שבא בעקבות חטא אדם הראשון.

כך שאפשר אולי לומר, שהיציאה מהמערה, היא בבחינת תחית המתים שבה האדם קם לתחיה מהעפר, ללא היצר הרע, כפי שהיה מצבו של האדם הראשון, לפני החטא.

ואמרנו בהתחלה, שהכול התחיל בגלל הנחש- "והנחש היה ערום מכל חית השדה".
ערום, הכוונה לערמומי. וערמומי הכוונה- למתוחכם. ז"א שהנחש היה החיה הכי חכמה מכל חיות השדה.

ולמה ה' ברא אותו כל כך חכם?
כי תפקידו של הנחש היה, לשרת את האדם. אז ע"מ שהוא יוכל לעשות את תפקידו בצורה שלמה, אז אלוקים העניק לו חוכמה.

ואני חושב, שגם את זה אפשר לראות איך זה בא לידי ביטוי בהרכב המילים:

האות הראשונה של המילה נחש, היא נ'. ואומרים חז"ל, שהיא באה מהשם- "אדני".
והאות האחרונה של המילה נחש, היא ש'. ואומרים חז"ל, שהיא באה מהשם- "שדי".
אם נחבר אותן יחד, תצא המילה שן כשבין שתי האותיות הללו, נמצאת האות ח'.
האות ח', שבה מתחילה המילה- "חוכמה", אולי באה לרמוז על החוכמה שהקב"ה העניק לנחש, כדי שישרת את האדם.
הבעיה היא, שהנחש השתמש בחוכמה שלו, כדי להחטיא את האדם.

ומאז הוא הפך להיות סמל ליצר הרע שבא להחטיא את האדם.

ועל זה הבאנו את דברי חז"ל שאמרו- "ארס נחש בין שיניו", והסברנו את זה כך:
ניקח את המילה- "שן", ונשים בתוכה את החטא (הכוונה לאות ח'), מה יצא? נחש.

ואז בא רבי שמעון ותיקן זאת. ואני חושב שגם את זה אפשר לרמוז בשמו:
אמרנו שהמילה- נחש, מתחיל באות נ', ומסתיים באות ש', וביחד הן יוצרות את המילה- "שן", כשבתוכה יש את האות ח', שרומזת לכך שהנחש החטיא את האדם.
אם נשים לב, נראה שגם השם שמעון, מתחיל ומסתיים באותן אותיות. הוא מתחיל באות ש', ומסתיים באות נ', וביחד הן יוצרות את המילה- "שן" = בגימטריה- לג בעומר.
אלא שכאן, בתוכה כבר לא נמצאת האות ח' הרומזת לחטא, אלא האותיות- מעו', שזה ר"ת של הכתוב- "ונתת מהודך עליו".
ז"א שאת החוכמה להרע (חטא), הוא הפך לחוכמה עילאה (קדושה).

כמו כן, המילה חטא, מורכבת גם מהאות ט'. (האות א' נחה ולא נשמעת).
וכעת נקח את המילה- "שן", ונשים בתוכה את האות ט', מה יצא? שטן.

ושמתי לב ש :
ח + ט = 17 = זבוב.
הזבוב רומז לטומאה וליצר הרע.

וכאן שמתי לב ש :
המילה – זבוב = 17 = מעו' (בגימטריה קטנה).

ומה שאני בא לומר בעצם, שכשם שרבי שמעון חזר למצבו המתוקן של האדם לפני החטא (כשלא היה לו יצר הרע), כך הוא הצליח להחזיר את הנחש למצבו המתוקן לפני שהחטיא את האדם (זבוב = בגימטריה – טוב).

ומהו מצבו המתוקן של הנחש?
שישמש כמשרת של האדם.

((( אפשר אולי לומר, שלפני שהנחש בא לתת שירות לאדם, הוא קודם בדק אותו אם הוא ראוי לכך. ולאחר שהאדם נכשל בכך שאכל מעץ הדעת ולא עמד במבחן, אז הוא לא זכה לכך שהנחש ישמש לו כמשרת אלא כאויב. אך רבי שמעון שבמשך 13 שנה אכל רק מעץ החרוב, כביכול כן עמד במבחן, ולכן הוא כן ראוי שהנחש ישמש לו כמשרת. )))

ואכן אומרים חז"ל, שאחרי שרבי שמעון ובנו רבי אלעזר נפטרו ונקברו במירון, בא נחש וסובב סביב קברם כדי לשמור עליהם, שאף אחד לא יבוא ויכנס בינהם.

ומתי רבי שמעון נפטר? בימי העומר.
ואכן אפשר לשים לב אולי, שהמילה "עומר", זה אותיות של המילה- "ערום".
ואולי זה בא לומר, שבימי העומר, עלינו ללמוד להשתמש בחוכמה (ערמומיות) שאלוקים העניק לנו כדי לשרת אותו, לטובה, ולא חלילה להרע.

ועל זה כתב רבי שמעון לביא, את הפיוט היפה למדי, על רבי שמעון בר יוחאי. ואמר- אני אקריא ותחזרו אחרי- "נעשה אדם נאמר בעבורך". ואני מאמין שכעת כבר כולם הבינו את דבריו בוודאי.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים