תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

סגולת הדרשה בשבת שובה
יום כיפור
כותב החידוש: נועם אלימלך

מראה מקומות: שולחן ערוך ונושאי כליו פרקי אבות עם מפרשים

ענין סגולת הדרשה

דרשת שבת שובה

בבית יוסף על הטור בסי תכ"ט כתב שענין דרשת הרב ביחוד על עניני הזמן שייך רק בשבת הגדול מכיון שיש הרבה הלכות מעשיות ללמד את העם אבל בשבת לפני חג הסוכות אין צורך בזה כי המצוה קלה ומזומנת . וכן לא הזכיר כלל מענין דרשת שבת שובה, מפני שתשובה היא מצוה אחת וחייבים בה כל השנה, והדרשה היא רק התעוררות, מפני שפעולות התשובה משתנה מאדם לאדם. ודרשת הרב צריכה להיות הוראה הלכה למעשה לכלל הציבור.

המגן אברהם בסי' תכ"ט. ועכשיו נוהגין לדרוש בשבת הגדול ובשבת שובה והעיקר להורות לעם ה' דרכי ה' ללמד המעשה אשר יעשון ומהרי"ל היה  דורש גם הלכות חג הסוכות  בשבת שובה.  ומוסיף המחצית השקל. וכתב הב"ח הטעם להיותינו בעו"ה שה פזורה בעיירות וכפרים וקודם שבת הגדול ושובה מתקבצים אל העיר וקהילות שהרב שם וחונים שם כל ימי החג לכן הניחו הדרשה עד עת קיבוץ נדחי ישראל. דהיינו ממש פשוטי העם שאינם יודעים מאומה ובלי דרשת הרב לא ידעו מה צריכים לעשות כלל.

ומה הדין היום שבכל עיתון ועלון מובאים הלכות תשובה והלכות החג ובכל ישוב רחוק יש קציני דת האם יש צורך בדרשה והאם עדיין תקף התקנה שכלל ישראל ילכו לשמוע את הרב. ושאלה זו היא גם לגבי שבת הגדול שהרי בזמנינו אפילו הסוחרים הגויים יודעים להגיד לנו בדיוק מה כשר ומה לעשות, ובעלונים מביאים גם את כל החומרות המנהגים והדקדוקים.

באלי' רבה הביא שאפילו שכתוב מפורש בפיוטי שבת הגדול הלכות פסח חייבים לקיים הדרשה. וכן בשבת שובה. ולמדנו מהאלי' רבה. שיש ענין גדול בדרשת הרב אפילו כשכבר יודעים היטב הלכות החג ועניני התשובה. וכשיש ענין שהרב ידרוש חובה להשתתף בדרשתו שהרי הדרשה/השיעור זה לא רק שנדע מה לעשות או ללמוד. בדרשת הרב צריך שיהיו שומעים ומשתתפים.

ודבר זה מבואר היטב בפרקי אבות פ"ה מ' י"ד. ארבע מדות בהולכי לבית המדרש, וכו', הולך ועושה , חסיד. הולך ועושה פירוש הולך לבית המדרש ועושה ולומד שם תורה. ושואלים המפורשים הרי זה דבר רגיל וכך צריך להיות שאדם ילך לבית המדרש ללמוד. וכך גם נפסק בשו"ע סי' קנ"ה. אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה: ואין חולק על זה! ומדוע הלומד תורה בביה"מ הוה חסיד.

ומבארים המפורשים. המרבה לקנות המעלות נקרא חסיד, וזאת כשיודע מעלות השכליות ומעלות המדות והחכמה שבהם, ודרך הטובה והנכונה היא המצוע, ותוספות המצוע הוא מפעלות החסידים המפורסמים. והמשנה, הולך ועושה, מדובר ביהודי תלמיד חכם שיושב ולומד בביתו ובבית המדרש שעל יד ביתו ויודע ללמוד, ומנצל את הזמן ובקי בש"ס ופוסקים ובפנימיות התורה, ובנוסף הוא גם איש מוסרי שעובד על מידותיו, איש רחמן ועושה חסד. והוא עושה מה שיהודי צריך לעשות כפי כחו אשר חנן אותו השם. וזה נקרא אדם טוב וכמאמר הפסוק טוב מאוד.

החסיד. הולך לבית המדרש לשמוע הדרשה/השיעור אפילו שלכבוד הרב אין מה להוסיף לו, לא בהבנה ולא הלכה למעשה. אלא מכניע את עצמו בחשבו שבודאי אינו יודע היטב הלימוד ובפרט תלמיד חכם חריף במוחו יחשוב אולי לפי רוב הידע שלי אני טועה ותוהה, ומכניע עצמו בפני הרב, ואפילו כשנדמה לו שהוא מבין יותר טוב מהרב ובכל זאת הוא טורח והולך בשמחה ללמוד ולקבל תורה מזולתו, הרי זה חסיד.

וכותב הרבי ר' חיים מהמדורא. הולך ועושה חסיד, והוא קירוב הלב להתרחק מן החומר, וכופה את יצרו, ובזה נכפין כל הדינין, וזה מאמר צדיקים מהפכין מדת הדין למדת הרחמים. ועושה השתנות מרע טוב מדת הרחמים.

וכמו כן ע"י מעשה חסידות שנשתתף בדרשת שבת שובה. הקב"ה המתנהג בחסידות בי"ג מידות של רחמים יקיים הפסוק ויאמר השם סלחתי כדברך

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים