תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

סיבת חורבן הבית – שחיתות הנפש
כללי
כותב החידוש: ישראל עזרן

מראה מקומות: ירמיהו פרק ט

בירמיהו (פרק ט) הנביא מקונן על המצב שהיה בעם ישראל לפני החורבן [בית ראשון], ומתואר מצב שעם ישראל כולם בוגדים איש באחיו "וידרכו את לשונם שקר" "איש ברעהו יהתלו ועל כל אח אל תבטחו" "למדו לשונם דבר שקר" וכן על זה הדרך עוד הרבה, ואומר הנביא "העל אלה לא אפקוד בם אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי" דהיינו החורבן הגיע מחמת מצב שחיתות ורקבון חברתי איש נלחם ברעהו בשביל להשיג טובת הנאה כלשהיא, איש אינו יכול לסמוך על חברו ועל אחיו.

והנה פרק זה נקרא בהפטרה לתשעה באב, ונראה שזה הסיבה הראשית לחורבן הבית ומפני כך תקנו לקרוא פרק זה בתשעה באב.

מאידך ממשיך הנביא ואומר "מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגידה על מה אבדה הארץ וכו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי" ואומרת הגמ' (נדרים פא, א) דכוונת הפסוק על עזבם את תורתי היינו שלא ברכו בתורה תחילה, וא"כ נשאלת השאלה מה היתה סיבת החורבן, האם המצב של שחיתות ורקבון חברתי כמו שאומר הנביא בתחילת דבריו, או מפני שלא ברכו בתורה תחילה כמו שהנביא מסיים דבריו.

[ובאמת צריך להבין דהנביא מדבר בבית ראשון ובית ראשון נחרב על ג' עבירות ורק בית שני נחרב על שנאת חנם, וא"כ איך מבואר שמחמת המצב החברתי נחרב בית ראשון, אך הביאור דאי"ז שנאת חנם, אלא מצב שאנשים היו מושחתים וכל אחד חשב רק על עצמו.]

והנה ידועה הקושיא שהגמ' ביומא (ט, ב) אומרת בית ראשון חרב מפני ג' עבירות ובית שני חרב מפני שנאת חנם, ואילו הגמ' בנדרים אומרת שנחרב הבית מפני שלא ברכו בתורה תחילה, וידוע התירוץ ע"פ דברי מדרש (מדרש רבה, פתיחה)  "המאור שבה מחזירן למוטב" דהיינו המקדש נחרב מפני העבירות המבוארות ביומא ומאי דאיתא בנדרים מפני שלא ברכו בתורה תחילה היינו דאם היו עושים כן לא היו מגיעים למצב זה.

ונראה לבאר תירוץ זה ביתר עומק דאין הפירוש כפשוטו שאם היו עוסקים תורה כראוי לא היו מגיעים למצב זה, אלא כיון שלא למדו את התורה כתיקנה וכמו שכתב הר"ן בשם רבנו יונה שלא היתה חביבה עליהם, נמצא שעסקם בתורה היה לצורך הנאת עצמם והנאתם האישית, ועי"ז הם השחיתו את הנפש שהתרגלו לעשות כל דבר ואף מצוות רוחניות רק לצורת תועלתם האישית, וממילא נותר המצב החברתי שמתאר הנביא שכולם היו מושחתים מאד, ונמצא שאי"ז שני עבירות שונות אלא עבירה אחת שהאדם מושחת וחושב ורואה רק את עצמו הם במישור הגשמי והן במישור הרוחני. 

ועולה שדברי הנביא בתחילת הפרק על הרקבון החברתי ודברי הנביא בסוף הפרק על עזבם את תורתי, עולים לקנה אחד שהאנשים בזמן החורבן הגיעו למצב של מושחתות נפשית ונגיעות עצמית ברמה גבוהה ביותר.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים