תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ספירת ימים ושבועות בספירת העומר
מנחות
כותב החידוש: ישראל מאיר אביטן

מראה מקומות: מנחות ס"ו א'

בענין ספירת ימים ושבועות בספירת העומר

מנחות ס"ו א' אמר אביי מצוה למימני יומא ומצוה למימני שבועי, רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא. ופירש"י (בד"ה אי מדריב"ז) דטעמא דאביי דחד קרא אמר שבע שבתות, וחד קרא אמר חמישים יום, ש"מ מצוה למימני יומא ומצוה למימני שבועי. ועוד פירש"י וז"ל "אמימר מני יומי ולא שבועי אמר האי מניינא דהשתא לאו חובה הוא דהא ליכא עומר אלא זכר למקדש בעלמא הוא הלכך ביומא סגי".

ובספר החינוך (מצוה ש"ו) כתב שי"א שאין מצוה למנות שבועות אלא רק כשמשלימים שבוע, דהיינו ביום שביעי לעומר יאמר "היום שבעה ימים לעומר שהם שבוע אחד", וכן בי"ד יום לעומר ובכ"א ע"ז הדרך. אך אי"צ למנות כל יום ויום כמה שבועות וכמה ימים בעומר. אך י"א שכל יום ויום צריך למנות וירא שמים יעשה כך, וכן המנהג כיום.

והנה יש לעיין אי הא דאמר אביי מצוה למימני יומא ומצוה למימני שבועי היינו דאיכא מצוה אחת והיא כוללת בתוכה ב' חיובים דהיינו למנות ימים ושבועות, או"ד ב' מצוות נפרדות הם. וכתב הרמב"ם בספר המצוות (עשין קס"א) וז"ל "ודע כי כמו שנתחייבו בית דין למנות שנות יובל שנה שנה ושמטה שמטה כמו שבארנו במה שקדם כך חייב כל אחד ואחד ממנו למנות ימי העומר יום יום ושבוע שבוע. שהוא אמר תספרו חמשים יום ואמר שבעה שבועות תספר לך. וכמו שמנין השנים והשמטים מצוה אחת כמו שבארנו כן ספירת העומר מצוה אחת. וכן מנה אותם כל מי שקדמנו מצוה אחת. והאמת מה שעשו בזה. ואל יטעך אמרם מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי ותחשוב שהן שתי מצות. כי כל חלק וחלק מחלקי אי זה מצוה שיהיו לה חלקים מצוה לעשות החלק ההוא ממנה. ואמנם היו שתי מצות אילו אמרו מנין הימים מצוה ומנין השבועות מצוה. וזה מה שלא ייעלם למי שיטעם הדבור. כי אתה כשתאמר חובה לעשות כך וכך הנה לא יתחייב מזה המאמר שהפעולה ההיא מצוה בפני עצמה. והראיה הברורה על זה היותנו מונים השבועות גם כן בכל לילה באמרנו שהם כך וכך שבועות וכך וכך ימים. ואילו היו השבועות מצוה בפני עצמה לא היינו מסדרין מנינם כי אם בלילי השבועות לבד והיינו אומרים שתי ברכות אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת ימי העומר ועל ספירת שבועי העומר. ואין הדבר כן, אבל המצוה היא ספירת העומר ימיו ושבועותיו כמו שתקנו", עכ"ל. ומבואר היטב בדברי הרמב"ם דמצוה אחת היא, וראיה לדבר דבכל לילה ולילה אנו מונים כמה ימים לעומר וכמה שבועות, ואי היו ב' מצוות א"כ היה ראוי שכל לילה ימנו כמה ימים לעומר, ובתחילת כל שבוע ימנו כמה שבועות לעומר ועל כל מצוה יברכו בפני עצמה. אע"כ מצוה אחת היא למנות ימים ושבועות דהיינו שבכל לילה ימנה כמה ימים היום לעומר, וכמה זה יוצא בימים ושבועות אבל אי"ז ב' מצוות אלא ב' פרטים במצוה (והו"ד בחינוך שם).

אכן רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב ה' חלק ד') כתב להקשות מפני מה אין מברכים ב' ברכות על ספירת העומר, א' על מצות ספירת הימים וא' על מצות ספירת השבועות, ומאי שנא מתפילין דמברכים ברכה אחת על תפילין של ראש ואחת על תפילין של יד, וכתב ליישב דאה"נ בזמן שבית המקדש היה קיים היו מברכים ב' ברכות א' על שבועות וא' על הימים, אמנם בזמנינו כתב רבינו ירוחם ספירת הימים היא מדאורייתא וספירת שבועות אינה אלא זכר למקדש, ולפיכך אין מברכים אלא על ספירת הימים [והטעם לחלק בין ספירת ימים ושבועות, דדוקא לגבי שבועות כתיב עומר "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" "מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" ואילו "תספרו חמישים יום" לא נכתב בסמיכות לעומר, וא"כ נמצא דספירת שבועות אינה אלא זכר למקדש משא"כ ספירת ימים דעת רבינו ירוחם דאף בזה"ז הוי מדאורייתא]. וביאר רבינו ירוחם דמש"כ בגמ' במנחות אמימר מני יומא ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא, פי' דמנין השבועות אינו אלא זכר למקדש ולפיכך לא מנה אלא ימים.

ומבואר מדברי רבינו ירוחם דב' מצוות נפרדות הם, יש מצוה למנות ימים ויש מצוה למנות שבועות, דאי לאו הכי א"כ מאי קשיא ליה מאי שנא מהנחת תפילין, והא הנחת תפילין הוו ב' מצוות ולהכי מברכים ב' ברכות משא"כ ספירת העומר. ומוכח א"כ דס"ל דלא כהרמב"ם, ומבואר דנחלקו הראשונים בהנ"ל, ויש לחדד דלא זו בלבד דנחלקו הראשונים האם מצוה אחת היא או ב' מצוות הם, אלא נחלקו הם אף בגדרי המצוה דלדעת רבינו ירוחם גדר מצות שבועות הוא ספירה לעומר ולהכי בזה"ז אינו אלא זכר למקדש משא"כ ספירת ימים.

ולכאו' יש לתמוה ע"ד רבינו ירוחם דס"ל דכיון דמנין שבועות אינו אלא זכר למקדש לפיכך אין מברכים ע"ז, וצ"ב דהא אף נטילת ד' מינים בימינו אינו אלא זכר למקדש ואפ"ה מברכים ע"ז. וכמו שמצינו כן בספר המכריע להרי"ד סו"ס כ"ט שכתב וז"ל "ואע"פ שהוא עכשיו זכר למקדש חייב לברך מידי דהוי אלולב כל שבעה שהוא זכר למקדש" עכ"ל, ומבואר דאדרבה ס"ל להרי"ד דחייב לברך על ספירת העומר אע"פ דאי"ז אלא זכר למקדש מידי דהוי אנטילת לולב. והנראה לבאר ע"פ מש"כ הגרי"ז לבאר דבזמן הזה אין מצוה לספור ספירת העומר מדרבנן, כיון דחיוב הספירה הוא "מיום הביאכם את עומר התנופה", וכיון דליכא עומר א"כ ל"ש שיהיה מצוה אפי' מדרבנן דהא עיקר מצוה הספירה היא אחר הבאת העומר, ואי ליכא עומר ליכא מצוה. אע"כ אין מצוה לספור אלא יש מצוה מדרבנן לעשות זכר למקדש ולהכי סופרים, אך אין מצוה בעצם הספירה אלא עיקר המצוה הוא שיהיה זכר למקדש וזכר למקדש הוא ע"י ספירה. משא"כ לגבי ד' מינים איכא מצוה בעצם נטילת הד' מינים.

ולפי"ז א"ש היטב מה שהביא רבינו ירוחם וכתב מידי דהוי אכורך בפסח ונטילת ערבה ביום ז' דסוכות דאינם אלא זכר ואין מברכים עליהם, ולאמור לעיל א"ש היטב כיון דכורך לא שייך ללא קרבן פסח ולפיכך אין מצוה בעצם הכורך אלא המצוה היא לעשות זכר. וכן לגבי נטילת ערבה ביום ז' דסוכות כל יסודו הוא להקיף המזבח וללא מזבח לא שייך שיהיה מצוה ליטול ערבה, ולפיכך אי"ז אלא זכר ואין מברכים ע"ז.

אכן אף ע"ד הרמב"ם יש להעיר מה שהביא הרמב"ם ראיה דמצוה אחת היא דאי ב' מצוות הם א"כ אמאי מברכים ברכה אחת על שניהם, והיה לכאו' לברך ב' ברכות כיון דב' מצוות שונות הם. וילה"ק דהא קמן הנחת תפילין ס"ל להרמב"ם דב' מצוות הם ואפ"ה ס"ל להרמב"ם דמברכים ברכה אחת על תפילין של יד ושל ראש (אא"כ שח בינתיים). ומיהו כבר עמד על דבר זה רבינו אברהם בן הרמב"ם במעשה נסים סי' ה' וביאר דשאני תפילין דחזי' דלתפילין ש"ר ברכה אחרת מתפילין ש"י, שאם לבש ש"י לחוד מברך להניח ואם לבש ש"ר לחוד מברך על מצות, ורק היכא שלבש שתיהן יחד מברך ברכה א' משום דחיוב הברכות מדרבנן, ורבנן הסתפקו בברכה א' לחבוב מצוה זו ולרוממה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים