תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

עבר והשהה הקדירה בשבת
שבת
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: שבת דף ל"ז: - ל"ח.

בס"ד

 

בעניין "עבר ושהה".

 

א'. גמ' ל"ז: "בעו מיניה מרבי חייא בר אבא שכח קדירה ע"ג כירה ובשלה בשבת מהו" וכו', "למחר נפק דרש להו המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ולא שנא". ומובא בגמ' שתי דעות, רבה ורב יוסף סברי דהיינו להיתרא, דבין שוגג ובין מזיד מותר באכילה דלא קעביד מעשה, ור"נ בר יצחק סבר דהיינו לאיסורא, דבין שוגג ובין מזיד אסור באכילה דאתי לאיערומי, שמא ישהו במזיד ויאמרו שהשהו בשוגג.

 

וברש"י ד"ה: "שכח קדירה" כותב וז"ל: "אליבא מאן דאסר", כלומר שהנידון בגמ' זה רק לפי שיטת רבנן שאסור להשהות, והספק כשהשהה אם מותר באכילה, אבל לפי חנניא שמותר להשהות אין נידון דוודאי מותר באכילה, ולכאורה רואים ברש"י שהבין דבגמ' איירי במבושל כבן דרוסאי שבזה פליגי רבנן וחנניא.

 

ובתוס' בד"ה: "שכח קדירה", כתב שהרי נפסק הלכה כחנניא (לשיטתו), ולפיכך איירי בבשיל פחות מבן דרוסאי, שבזה אף לחנניא אסור להשהות וע"ז הנידון בגמ' כששהה אם מותר באכילה.

 

ובדברי הגמ' לא שנא בין שוגג ובין מזיד, נראה מרש"י ששוגג היינו ששכח ומזיד היינו שלא שכח אלא השהה במזיד, והלשון כך מדוקדק מד"ה: "במזיד נמי" וז"ל: "אם השהה ע"ג כירה מבעוד יום יאכל", וכן מד"ה: "דאתי לאיערומי", "ואתי לשהויי מזיד ויאמר שכחתי", ובאמת המהר"ם כך כותב, ל"ש שכח דהיינו שוגג ול"ש עבר ושהה במזיד, וכן נראה ששכח זה ששכח את הדין של שהייה, וכן מדוייק מרש"י ד"ה: "במזיד", "דלא שכח אלא הניח לא יאכל".

 

אלא דקשה אמאי קאמר בגמ' דלא קעביד מעשה, והרי הניח במזיד על הכירה ועבר על איסור שהייה ואיכא מעשה (ודוחק לומר שהכוונה שלא עשה מעשה בשבת עצמו), ובאמת הרש"ש מכורח קושיא זו חולק, וכותב ששכח הכוונה שהניח הקדירה בהיתר ע"מ ליטלה מבעוד יום, ואח"כ שכח ליטול, ומזיד הכוונה שאח"כ לא נטלו במזיד, ומשום הכי לא קעביד מעשה כיון דבזמן שעבר את האיסור זה כבר היה ע"ג האש.

 

ונראה לבאר את פלוגתת המהר"ם והרש"ש, ע"פ החקירה מתי עובר בשהייה על האיסור, האם כשנכנס שבת עובר מכאן ולהבא, או דלמא כשנכנס שבת מתברר שעובר למפרע משעת ההנחה, הרש"ש סבר שעובר למפרע, ולכך הקשה על המהר"ם אמאי לא קעביד מעשה והרי עובר למפרע משעת ההנחה ואז איכא מעשה, לכך ביאר ששכח היינו ששכח את הקדירה, ששכח ליטול את הקדירה בכניסת השבת שאז ליכא מעשה, אבל המהר"ם ורש"י סברו שעובר מכאן ולהבא, ולכן גם עם השכחה או המזיד היו בשעת ההנחה אבל האיסור מתחיל רק בכניסת השבת ואז ליכא מעשה, ולכך לא הוצרכו לבאר כפי' הרש"ש (וצריך לעיין לשיטתם אם כששכח ליטול את הקדירה הוי כפושע), ומהלשון בגמ' "שכח קדירה ע"ג כירה" נראה יותר כרש"ש, מדלא כתיב "שכח ושהה", ודוק.

 

ב'. גמ' ל"ח. "איבעיא להו עבר ושהה מאי, מי קנסוהו רבנן או לא", ומנסה הגמ' להוכיח מר' יוסי שכשהלך לציפורי מצא ביצים מצומקות שנשתהו ע"ג כירה ואסר להן, ומכך רואים שאם השהה דבר שמצטמק ויפה לו אסור באכילה, ודחתה הגמ' דמה שאסר אסר לשבת הבאה, ויש לברר מהו הספק בגמ'.

 

רש"י כתב וז"ל: "עבר ושהה במזיד מאי מותר לאוכלה או לא", ונראה דגורס בגמ' במזיד שע"ז הספק האם מותר באכילה, ולכאורה קשה דהא כבר לעיל שנינו בר"נ בר יצחק דל"ש בין שוגג ובין מזיד אסור דאתי לאיערומי, וא"כ מה הספק, וא"א לומר דבר"נ בר יצחק איירי בלא מבושל כל צרכו, ובהאיבעיא איירי במבושל כל צרכו ומצטצק ויפה לו, כיון שרש"י לעיל כתב "אליבא מאן דאסר", דהיינו מבושל כבן דרוסאי וכרבנן, אלא דצ"ל דהאיבעיא הוי קודם הגזירה (של אתי לאיערומי), וכן כך מביא תוס' בשם הרשב"א.

 

אלא דעדיין יקשה, שהרי כבר נחלקו בזה (קודם הגזירה) ר"מ ור' יהודה, דלר"מ אם השהה תבשיל דמבושל כל צרכו אף במזיד מותר באכילה, ולר"י במצטמק ויפה לו אסור ומצטמק ורע לו מותר, וקצת דחוק לומר שהספק של הגמ' זה כמו מי ההלכה, ועוד קשה שלכאורה במזיד גם קודם הגזירה היה אסור, ורק בשוגג נאסר אחרי הגזירה, וכן ק"ק שהגמ' הסתפקה קודם הגזירה.

 

לכן נראה לבאר בדעת רש"י, שבאמת איירי לאחר הגזירה, ולא קשה מר"נ כיון דר"נ איירי במאכל שמבושל כבן דרוסאי ולא הגיע לכל צרכו, דבשהה בין שוגג ובין מזיד אסור דאתי לאיערומי, אבל במבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו בזה פליגי ר"מ ור"י וזה האיבעיא דגמ' (והספק הוא  האם כיון שבמבושל כל צרכו ליכא הנאה לא קנסוהו רבנן, או"ד כיון דמצטמק ויפה לו חשיב כהנאה), ועדיין ק"ק שהספק הוא כמו מי ההלכה, וצ"ע.

 

ובתוס' מכורח כל השאלות על הרש"י, חלק וביאר באופן אחר, דאיירי במבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו (וזה שונה מר"נ דלשיטתו ר"נ איירי בפחות מבן דרוסאי), והשהה בשוגג ואליבא דר' יהודה, דלר"מ במבושל כל צרכו מותר ולר"י במצטמק ויפה לו אסור, והסתפקה הגמ' אם האיסור לר"י הוא רק במזיד או אף בשוגג, והראיה של הגמ' דמהלשון "שנשתהו" משמע שהשהו בשוגג ואפ"ה אסר ר' יוסי, ומיהו לשון "עבר ושהה" משמע במזיד (כרש"י), וכן ק"ק שהרי תוס' פוסק כחנניא ולא כרבנן, ולפי דברי תוס' יוצא שכל הספק זה רק לפי רבנן, וצ"ע.

 

הרא"ש (בסוף אות א') מבאר את האיבעיא, דאיירי לאחר הגזירה, והספק הוא האם מה שפסק ר"נ בר יצחק דבין שוגג ובין מזיד אסור דאתי לאיערומי, האיסור נאמר רק על המשהה או גם על כל בני הבית, ופשטה הגמ' דמהלשון "ואסר להם" משמע לשון רבים שאסר לכל בני הבית, אי נמי מיבעיא ליה היכא דנתבשל ונצטמק יפה ואינו צריך עוד צימוק כלל, ופשט ליה מביצים מצומקות שנשתהו ע"ג כירה, דמשמע בשעה שנשתהו הן מצומקות.

 

ברי"ף כתב וז"ל: "והיכא דשכח מידי דבשיל כל צרכיה ומצטמק ויפה לו הא מילתא איבעיא לן בגמ', ולא איפשיטא ולקולא עבדינן, ולא אסרינן לההוא תבשיל דספיקא דרבנן הוא ולקולא", ומבאר הר"ן דנראה דהרי"ף גרס בגמ' "עבר ושכח", והספק אם הגזירה של שוגג אטו מזיד דאתי לאיערומי נאמר גם על מבושל כל צרכו או לא,

 

והראב"ד (על הרמב"ם פ"ג ה"ט) הקשה על הרי"ף דא"כ מה דחתה הגמ' את הראיה דאסר לשבת הבאה, והרי אם שכחו בשבת זו ישכחו גם בשבת הבאה ומה הואיל באוסרו להם, לכך פי' הראב"ד שהאיבעיא של הגמ' זה בעבר ושהה בשוגג, דהיינו דאומר שמותר וקייל טפי משוכח דהוי כפושע שאסור אפי' בנתבשל כל צרכו, ולכך אסרם לשבת הבאה שהודיע להם שאסור דלא כמו שחשבו.

 

ואולי יש ליישב את הרי"ף, שהראב"ד הבין ברי"ף ששכח היינו ששכח את הקדירה (כרש"ש לעיל), וזה מה שהקשה דהוי כפושע, ולכך חלק וסבר ששוגג זה לא שכח אלא שחשב שמותר, אבל הרי"ף שכתב שכח אפשר לומר שסבר ששכח היינו את הדין (כמהר"ם ורש"י לעיל), ולכן לא הוי כפושע וזה כמו שחשב שמותר דלא הוי פושע, אלא דעדין ק"ק על הרי"ף מה שהקשה הראב"ד מדחיית הגמ', ולפי"ז מובן למה הראב"ד הקשה דווקא על הרי"ף ולא על התוס', כיון שהתוס' כותב שהשהה בשוגג ולא כותב ששכח, ואפשר לומר שסבר גם כהראב"ד שחשב שמותר.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים