תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

עובדהו בתחילה….אך אף פעם לא מאוחר….
שמות
כותב החידוש: ברוך חורב

מראה מקומות: פרשת תצווה

 

"אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם:"

הקב"ה ברא נבראים לנסותם, בכדי להטיב עימם בזה ובבא…יש המצליחים משחר ילדותם לעמוד במשימות המוצבות, יש המתעוררים באיחור ויש השוכחים את תפקידם מעצם מורכבות חייהם או בשל בחירה בחיים 'נוחים יותר'… שלמה המלך כותב:" וזכור את בוראיך בימי בחורותך"
אשרי מי שמבין את תכלית חייו כשכולו אש קודש לעשיית רצון אביו שבשמיים בתחילת עומדו על דעתו…שהרי כמה נחת יש לאבא הרואה את בנו עושה רצונו כבר משחר ילדותו ובמיוחד כאשר האבא יודע את הקשיים המזדמנים שעה שעה לבנו האהוב. אך כמובן שאף פעם לא מאוחר… הפסוק אומר:
"את הכבש האחד" 'כבש' בשין ימנית יוצר את המילה 'כבש' עניינו לכבוש( את היצר הרע) 'בבוקר'…רמז לתחילת חייו של האדם…'האחד' רמז לעבודה המיוחדת והנעלית…
וכאשר ישנה התגברות מהצד האחר עלינו לא להתייאש, וגם אם התאחרנו בתשובה ובהתקרבות לשכינה,בורא עולם ישמח תמיד לקבלנו אליו. עניין זה רמוז בהמשך הפסוק: "ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" הכבישה של היצר הרע יכולה כמובן להיות גם בערוב ימיו של האדם…
ומעניין שאם ניקח את סופי תיבות של המילים: "תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר" נקבל 'הר' בא לרמז על הפיסגה, הדרגה הגבוהה כאמור… על עבודת ה' המוקדמת…ואילו אם ניקח את סופי התיבות של המילים:"בֵּין הָעַרְבָּיִם": נקבל 'נם'…בא לרמז על הרדמות במלאכת שמיים.
ומעניין שאם ניקח את הגימטריא של המילה 'בבקר' נקבל 304 כמניין 'חרוץ'….כך
שתמיד כדאי שיתקיים בנו: "מי הקדימני ואשלם…"
כאשר נחשוב לעומקם של דברים הרי חיינו עוברים וחולפים במהירות רבה וכבר אמר דוד המלך: "ימינו כצל עובר"
ובמדרש נאמר שעוברים הם כעוף הפורח באויר…וכל הנאה היא רגעית ולא בעלת מציאות ומשמעות כלל.
ואם נבחן את האמת, ההנאה הגדולה והשלימה היא עשיית רצונו יתברך! אם כן מדוע לנו לרעות בשדות זרים ולבזבז את חיינו בעשיית מעשים שאינם עולים בקנה אחד עם הרצון העליון?
הכבש(שין ימנית) בנוי מעליה וירידה…כאשר מתבוננים מלמטה, מהקרקע נראה שקשה היא העליה. אך במבט מרומם יותר, כאשר נמצאים כבר למעלה רואים שהדבר היה אפשרי ולא קשה במיוחד…כך בכל נסיון, נראה קושי בלכתחילה אך בדיעבד רואים אנו ש"לא בשמיים היא…"
והמפליא הוא שמספר האותיות בפסוק הוא 42 כרמז ל -42 מסעות שאנו עוברים בחיינו מקטנותנו עד זקנותנו כדברי הבעל שם טוב…
ויהי רצון שתאיר לנו נקודת האמת כבר מרגע עומדנו על דעתנו ונתמיד בעשייה חיובית בכבישה של היצר בכל חיינו הן ברצוא והן בשוב… ומתוך כך יתמלאו חיינו באושר אמיתי ונצחי! אכ"יר…

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים