תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

על מה מתו נדב ואביהוא
ויקרא
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קורבן העם וכפר בעדם כאשר ציוה ה'" (ויקרא ט, ז,)

אומר רש"י- שהיה אהרן בוש וירא לגשת. אמר לו משה למה אתה בוש?!
לכך נבחרת.

ולמה באמת אהרון היה מתבייש להתקרב אל המזבח ולהקריב את קורבן העגל בן פר לחטאת?

{{{ ואני חושב שגדולה התמיהה, עוד יותר פי כמה, כאשר זוכרים שמיום זה בזריחת החמה, במשך 12 יום קדימה, החלו 12 נשיאי האומה, להקריב את קורבנם לחנוכת המזבח על הבמה. בכל יום, נשיא אחר, עד שהסתימה הרשימה.
אומר רש"י- כשראה אהרן את חנוכת הנשיאים ומה שהקריבו כתרומה, חלשה אז דעתו על כך בעוצמה, שלא שבטו היה בין המקריבים ברשימה ובזרימה, וגם הוא לא נמנה עימה.
ואני שואל שאלה תמימה- אם אהרון השתוקק להיות בין המקריבים ראשונה, אז מה גורם לו כעת להתמהמה מלקום ולהקריב את הבהמה?! }}}

לפני שאביא את דברי חז"ל, אזכיר שהמזבח כידוע, היה מצופה זהב.
וכאן אומרים חז"ל- שקרני (הזהב) המזבח, נדמו לאהרון כקרניו של עגל (הזהב).
ודבר זה הזכיר לאהרון את עגל הזהב שהוא עשה, ועל ידו גרם לכל ישראל לחטוא, ובגינו הם התחיבו כליה בר מינן.

אז כעת כשהוא נזכר בזה, הוא מאד התבייש במה שעשה.

ולא רק זה, אלא שאחרי שגרמתי לכל ישראל לחטוא, אז הגיוני שבתור "פרס", אני אהיה הנציג שלהם, ואקריב עבורם את קורבנות הציבור?! וכי חסרים אנשים טובים ממני שלא חטאו?!

ולא רק זה, אלא שבתור אחד שבגללו עם ישראל התחייבו כליה, אני אמור להיות המושפל מכולם. אז הגיוני שבמקום זה, אני אקבל את התפקיד המרומם ביותר שקיים- להיות הכהן הגדול?!

ולכן אהרון התבייש מלהתקרב אל המזבח.
א'- בגלל הצניעות שהיתה בו (מי אני שאזכה לכזה תפקיד- ונחנו מה?!).
ב'- בגלל שהמזבח הזכיר לו את חטא העגל שעשה (חטאה גדולה ואיומה).

אז מה אומר לו משה?
קום, כי לשם כך נבחרת:
א'- לתפקיד הכהן גדול, ראוי להיבחר אדם שאיננו מחפש כבוד. והבושה שבך, מעידה על הצניעות שבך. אז דווקא בגלל שאתה מתבייש, לכן נבחרת.
ב'- להתבייש בכך שחטאנו, זו הרגשה טבעית, הגיונית ואף מתבקשת ובריאה.
עם ישראל חטאו בעגל, אבל יצאו במחולות ועשו זאת בשמחה. אתה אומנם גם שותף בחטא, אבל אתה עשית אותו מאונס ועד היום אתה מתבייש בזה.

אך אני רוצה לתת כיוון אחר ולהזכיר, שאם אהרון לא היה עושה את העגל, אז אחרי שהעם הרגו את חור כי הוא סירב לבקשתם, אז הם היו עלולים להרוג גם את אהרון.
ואם כך, אז היה מתקיים הפסוק "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא", ולישראל חלילה לא היתה תקומה.

אז משה כביכול אומר לאהרון- נכון שבגלל חטא העגל שהבאת על העם, אז בכל דור ודור, ה' יפרע להם חלק מהחטא ויהרוג חלק מאיתנו עד שיפרע כל החטא, שנאמר "וביום פוקדי ופקדתי עליהם חטאתם".
אבל מצד שני, אם לא היית עושה להם את העגל, אז הם היו הורגים גם אותך ואז גם אותם ה' היה הורג, וכך לא היה נשאר לישראל שריד ופליט. כך שבזכות זה שעשית את העגל, אז גרמת שישראל ימשיכו להתקיים.

ע"פ זה מובן אולי, מדוע מיד אחרי זה, כאשר מתו באותו היום, שני בניו של אהרון- נדב ואביהוא, אז "וידום אהרון". למה?

חז"ל אומרים, שהם מתו על כך שאהרון עשה את העגל, שנאמר "ובאהרון התאנף ה' מאד להשמידו".

ואין השמדה, אלא בבנים, שנאמר "ואשמיד פריו ממעל". שכן, אדם ללא בנים, נחשב למת. וזוהי אם כן השמדתו.

אז למה, לא כל בניו של אהרון השומדו?
מכיוון שמשה התפלל עליו, שנאמר "ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיא".

אך אני רוצה לתת כיוון אחר ולהזכיר, שאם אהרון לא היה עושה את העגל ובשל כך העם היו הורגים אותו, אז גם ה' חלילה היה הורג את כל העם, ולא היה נשאר בהם אף אחד.

כך שבזכות זה שאהרון כן עשה את העגל, אז מצד אחד הוא הביא על העם מכה שבכל דור ימותו חלק ממנו ככפרה על החטא. אך מצד שני הוא מנע השמדה של מאה אחוז, ובכך גרם לעם ישראל להמשיך להתקיים.

וזו אולי הסיבה שזה מה שנגזר על אהרון.
מצד אחד בגלל שהוא עשה את העגל, אז נגזר שמד על בניו. אך מצד שני נמנעה השמדה של מאה אחוז מבניו, ונשארו לו שני בנים חיים, ובכך זה גרם למשפחתו להמשיך להתקיים.

ולכן כשמתו שניים מבניו, אז לא היה שייך שהוא יבכה, אלא ישמח שמתו רק שניים ולא כל הארבעה. ולכן "וידום אהרון".

ואני חושב שאת כל זה רמזו לו מהשמים דרך המזבח:

המזבח כידוע, היה מצופה זהב.
וכאן אומרים חז"ל- שקרני (הזהב) המזבח, נדמו לאהרון כקרניו של עגל (הזהב).
ודבר זה הזכיר לאהרון את עגל הזהב שהוא עשה, ועל ידו גרם לכל ישראל לחטוא, ובגינו הם התחיבו כליה בר מינן.
אך באותה מידה, גם הוא עצמו התחייב כליה, ולכן גם על ארבעת בניו נגזרה השמדה.

ולכן הוא התבייש להתקרב אל המזבח.
כי אולי דרך 4 קרנות המזבח, הוא כנראה הבין שמאותתים לו משמים, שנגזרה השמדה על 4 בניו (שימותו על מזבח ה').

אך מצד שני, בזכותו לא כל עם ישראל הושמד, אלא רק חלק, והשאר שרד.
ואת זה אולי אותתו לו מהשמים, כשהראו לו ש(רק )שנים מקרני המזבח דומים לקרני השור.
כדי שידע שבגלל חטא העגל, אז רק שניים מבניו ימותו, והשאר ישארו בחיים.

?️ ?️ ?️ ?️ ?️ ?️

אנו מציינים היום את זכר השואה ולא מבינים איך דבר כזה יכל לקרות. שום תשובה לא תתקבל בשכל אנוש.
אבל אני חושב שמהסיפור עם אהרון, עלינו ללמוד שאם זה קרה, אז כנראה שבגלל עוונותינו, אולי היתה גזרת שמד על כל ישראל.
ולכן, אל לא לשאול למה 6 מיליון מתו, אלא לשמוח שהשאר נשארו בחיים, ולהתפלל שאת מה שנשאר מעוון העגל (שנעשה בגלל הערב רב), יפרע אלוקים מאויבנו. וישלח לנו משיח צדקנו יחד עם אהרון ובניו ומשה רבנו, עוד עכשיו בימנו, אמן.

הכותב הוא : שחר שמואל, מ' שובה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים