תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

עץ עושה פרי
בראשית

מראה מקומות: עץ עושה פרי

פרשת בראשית. עץ פרי עושה פרי (א, יא).

בגמ' מסכת ר"ה דף יא. תניא ר"א אומר מנין שבתשרי נברא העולם שנאמר ויאמר אלהים תדשא הארץ וגו' איזהו חודש שהארץ מליאה דשאים ואילן מלא פירות הוי אומר זה תשרי וכו' ר' יהושע אומר מנין שבניסן נברא העולם שנאמר ותוצא הארץ וגו' איזהו חודש שהארץ מוציאה דשאים ואילן מוציא פירות הוי אומר זה ניסן וכו' ואידך נמי הא כתיב עץ עושה פרי ההוא לברכה לדורות הוא דכתיב ואידך נמי הא כתיב עץ פרי ההוא כדריב"ל דאריב"ל כל מעשה בראשית בקומתן נבראו וכו' שנאמר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם, עכ"ל הגמ'. 

לכאו' נראה דנחלקו ר"א ור' יהושע בפי' האי קרא דויאמר אלהים תדשא הארץ וכו' עץ פרי עושה פרי וכו'. דר"א ס"ל דעץ פרי היינו עץ טעון פירות [ומיניה יליף ר"א דבתשרי נברא העולם], ועושה פרי היינו ברכה לדורות, ור' יהושע ס"ל דעץ פרי היינו עץ הראוי לטעון פירות מיד [כדפרש"י ד"ה בקומתן נבראו], ועושה פרי היינו שבשעת בריאת העולם נבראו העצים באופן שהתחילו להוציא פירות מההיא שעתא, [ומיניה יליף ר' יהושע דבניסן נברא העולם].

ומה דהביא ר' יהושע לקרא דותוצא הארץ וכו' דכתיב ביה עץ עושה פרי ולא ניח"ל להביא מקרא דעץ פרי עושה פרי דכתיב ביה עושה פרי, נראה דהוא כדי להביא ראיה גם מהא דכתיב ותוצא הארץ לשון הוצאה, שהוא חודש שהארץ מלאה דשאים, [לגירסא דידן, יעוי' ברש"ש, וגירסת הב"ח מוציאה דשאים], שהוא חודש ניסן, ולכאו' מיניה ראיה דגירסא דידן נכונה, ודלא כגירסת הילקוט דגריס בתרוייהו מלאה דשאים, דהא כל הראיה מדכתיב עץ פרי או מדכתיב עץ עושה פרי, כל חד כדאית ליה, ואין ראיה כלל משנוי לשון תדשא ותוצא, ולגירסת הילקוט יקשה מדוע הביא ר' יהושע ראיה מקרא דותוצא הארץ וכו' ולא מקרא דעץ פרי עושה פרי.

עוד יל"ע בהאי סוגיא, דלכאו' מדכתיב עץ פרי, דלדעת ר"א היינו עץ טעון פירות, ומדכתיב עץ עושה פרי דלדעת ר' יהושע היינו דנבראו האילנות באופן שהתחילו להוציא פירות תיכף משנבראו, מיניה איכא למילף להא דריב"ל דמעשה בראשית בקומתן נבראו, דהיינו שלא נבראו האילנות כאילנות רכים, ואמאי הוצרך ר' יהושע לקרא דעץ פרי למילף מיניה להא דריב"ל, גם יש להעיר דלא קאמרה הגמ' מנ"ל לר"א הא דריב"ל, ואולי י"ל בזה דבאמת ריב"ל דריש להא דכל מעשה בראשית בקומתן נבראו וכו' מהא דכתיב ויכלו וכו', ולא אצטריך לקרא אחרינא לילפותא זו. ור' יהושע פליג עליה בההיא דרשא דאל תקרי צבאם אלא צביונם, ויליף להא מלתא מדכתיב קרא יתירא דעץ פרי, ומקרא דעץ פרי הו"א דרק האילנות נבראו בצביונם, וקמ"ל קרא יתירא דכל מעשה בראשית נבראו כן, ובזה יושבו ב' קושיות אלו.

עוד יש להעיר בהאי סוגיא דלכאו' לא ס"ל להני תנאי הא דדרשו חז"ל דעץ פרי היינו שיהיה טעם העץ שוה לטעם הפרי, ועי'.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים