תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

פדיון הבן הראשון
בראשית
כותב החידוש: שפר בנימין סטולמן

מראה מקומות: תולדות כה שמות יג, יג

וְּיַעֲקֹב נָתַן לְּעֵשָו לֶחֶם ונְּזִיד עֲדָשִים וַיֹאכַל וַיֵשְּתְּ וַיָקָם וַיֵלְַך וַיִבֶז עֵשָו אֶת הַבְּכֹרָה (בראשית כה, לד)

פדיון הבן הראשון 

מהו בעצם תוקפה של מכירת הבכורה? הבכורה היא לכאורה מציאות ביולוגית, כיצד ניתן לסחור בה? מי שנולד ראשון לאימו – הוא הבכור ואין בלתו! הראשון לטעון טענה זו נגד תוקף המכירה ליעקב היה עשו עצמו: 

"ויקם וילך": [עשו] הכניס עצמו עם הפריצים [= כינס את חבריו המפוקפקים], והיה אומר להם: "כמה שוטה הוא יעקב אחי! וכי אפשר לפָשּוט להיות בכור?!" (מדרש אגדה [בובר] בראשית פרק כה). 

על טענה זו, משיב מדרש אחר: 

"וַיִבֶז עֵשָו" (בראשית כה, לד), כסבור שהוא שוחק עם יעקב, וה' מסכים מלמעלה, שנאמר: "כֹה אָמַר ה', בְּנִי בְּכֹרִי ִיׂשְּרָאֵל" (שמות ד, כב) (מדרש תנחומא [בובר], פרשת תולדות, סימן ד). 

רש"י מפרש את הפסוק הנ"ל בספר שמות – "וְּאָמַרְּתָ אֶל פַרְּעֹה כֹה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי ִיׂשְּרָאֵל" – בשתי דרכים: 

"ואמרת אל פרעה": כשתשמע שליבו חזק וימאן לשלוח, אמור לו כן: "בני בכרי" – לשון גדולה, כמו (תהלים פט, כח), "אַף אָנִי בְּכֹור אֶתְּנֵהּו" זהו פשוטו. ומדרשו, כאן חתם ה' על מכירת הבכורה שלקח יעקב מעשו. 

לכאורה, טענתו של עשו מבוססת: וכי יש מעמד הלכתי להסכמת ה' למכירת הבכורה? הרי לא בשמיים היא! משום כך, נראה לי שיש לחזור לאותו מדרש העוסק במכירה שהביא רש"י בפירושו לתורה ולהתייחס שם לגרסה המופיעה שם ממקור לא ידוע: 

אמר [=עשו]: "מה טיבה של עבודה זו"? אמר לו: "כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלויות בה, כאותה ששנינו: 'אלו הן שבמיתה: שתויי יין, ופרועי ראש'". אמר: "אני הולך למות על ידה, אם כן מה חפץ לי בה"?! 

והנה בחומשים שלפנינו מופיעה בדברי רש"י, כהקדמה למדרש הנ"ל, תוספת בסוגריים, אשר לדברי החוקרים לא נמצאת במדרשים המוכרים. וכך היא לשון התוספת: 

מתנודדת והולכת היא הבכורה, שלא תהא כל עת העבודה בבכורות, כי שבט לוי ִיטול אותה. 

תוספת זו מעלה בפנינו קושי נוסף, מעבר לקושי הנובע מעצם הדרשה הגורסת שיעקב ועשו דנו על העתיד הרחוק מהם. יעקב שהכיר את טיבה של העבודה בבית המקדש, בוודאי ידע שבשום שלב לא ישרתו הבכורים במקדש. אם כך, הרי שעונשי המיתה שמהם חשש עשו אינם רלוונטיים! 

כיצד אפוא ביקש יעקב להפחיד את עשו? 

כידוע, אחת המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל בעת יציאת מצרים היא פדיון הבן: "וְּכֹל בְּכֹור אָדָם בְּבָנֶיָך תִפְּדֶה" (שמות יג, יג). הטעם לכך נזכר במפורש:

 וַיְּהִי כִי הִקְּשָה פַרְּעֹה לְּשַלְּחֵנּו וַיַהֲרֹג ה' כָל בְּכֹור בְּאֶרֶץ מִצְּרַ ים מִבְּכֹר אָדָם וְּעַד בְּכֹור בְּהֵמָה עַל כֵן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָל פֶטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְּכָל בְּכֹור בָנַי אֶפְּדֶה (שם יג, טו). 

הבכור שאליו מתייחסת המצווה הוא בכור מהאם, אף שבמכת בכורות מתו בכורים מאב ומאם, כפי שפירש רש"י את הפסוק: "וַיָקָם פַרְּעֹה לַיְּלָה הּוא וְּכָל עֲבָדָיו וְּכָל מִצְּרַ ים וַתְּהִי צְּעָקָה גְּדֹלָה בְּמִצְּרָ ים כִי אֵין בַ ית אֲשֶר אֵין שָם מֵת" (שמות יב, ): 

"כי אין בית אשר אין שם מת": יש שם בכור – מת; אין שם בכור – גדול שבבית קרוי 

בכור, שנאמר "אַף אָנִי בְּכֹור אֶתְּ נֵהּו" (תהלים פט, כח). דבר אחר: מצריות מזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים, והיו להם בכורות הרבה, פעמים הם חמשה לאשה אחת, כל אחד בכור לאביו. 

מדוע, אם כך, הוגבלה מצוות פדיון הבן לבכור שהוא פטר רחם אימו? תשובתו של הרמב"ן לשאלה זו היא כך: 

אבל על דעת רבותינו נתרץ שהכה במצרים כל בכוריהם, כלומר בכור האב ראשית אונו, ובכור האם פטר רחם, וגם גדול הבית. ולא רצה לקדש תחתיהם בישראל רק בכור האם, שהוא ידוע ומפורסם יותר, ובבהמה לא יוַדע כלל רק בכור האם, ובחר מכֻלם המין ההוא… 

אכן, הציווי המקורי בתורה לפדות את הבכורות קשור למכה שהונחתה על כל סוגי הבכורות במצרים. אולם, כפי שציין הרמב"ן על אתר, המצווה הצטמצמה וחלה דווקא על בכורים מהאם בהיותם ידועים ומפורסמים יותר. 

עם זאת, בשלב זה לא גילתה התורה למי יהיה נתון הפדיון, ורק לאחר חטא העגל ציוותה התורה שמכאן והלאה יבואו הלוויים במקום הבכורים. וכפי שהסביר הרמב"ן, פדיון הבכורות המתואר בתורה בפרשת במדבר מבוסס על חילופין: 

כי הבכורים האלה כולם לא נולדו במדבר בשנה אחת, כי לא נִתרבו העם שם כל כך, רק כל הבכורים אשר היו בישראל נמנו, כי כולם נתקדשו וכו'. ועתה החליפם בלווים והם פדיונם. וצִוה שיפדו הנותרים, ונתן הפדיון לאהרן ולבניו, כאשר היא מצווה לדורות. 

הווה אומר: הפדיון העיקרי התבצע לא על ידי תשלום כסף לכוהן כלשהו, כפי שאנו רגילים היום. בפדיון המקורי הייתה החלפת סמכויות ממשית, שהועברו מהבכורות אל הלוויים. רק מפני שהיו מאתיים שבעים ושלושה בכורות עודפים, ציוותה התורה לפדות אותם בכסף: 

וְּלָקַחְּתָ חֲמֵשֶת חֲמֵשֶת שְּקָלִים לַגֻלְּגֹלֶת בְּשֶקֶל הַקֹדֶש תִקָח עֶשְּרִים גֵרָה הַשָקֶל: וְּנָתַתָה הַכֶסֶף לְּאַהֲרֹן ולְּבָנָיו פְּדּויֵי הָעֹדְּפִים בָהֶם (במדבר ג, מז–מח). 

העובדה שהתורה הכירה באפשרות להעביר סמכויות המוקנות מכוח הבכורה לזולת היא הוכחה שמכירת הבכורה ליעקב הייתה תקפה. עשו היה זה שלא היה מוכן להכיר בתוקף המכירה, כפי שמובא במדרש שהבאנו לעיל: "וכי אפשר לפָשּוט להיות בכור?". בוודאי, יעקב לא הפך להיות בכור ממש, כי הוא לא זה שנולד ראשון. אבל הסמכויות שהתורה ייעדה לבכור עברו ליעקב, כשם שהסמכויות שהתורה ייעדה לבכורות בבית המקדש עברו ללוויים לאחר מעשה העגל. 

עתה מתברר מדוע בחרה התורה להחיל את מצוות פדיון הבן דווקא על אלו שהם מוגדרים פטר רחם, כמו עשו שנולד ראשון לאימו, ולא על שאר סוגי הבכורים כמו במצרים. כל זה נועד לשמש עדות מסייעת למאורע ההיסטורי שבו זכה יעקב אבינו לקבל סמכויות של בכור מאחיו עשו. 

מאז ועד היום, בכל פעם שמתקיים פדיון הבן במשפחה ישראלית ניתנת עדות לתוקף המכירה שהתקיימה בין עשו ליעקב. וזו היא "ההסכמה מלמעלה" שאליה התייחס המדרש: כסבור שהוא שוחק עם יעקב, וה' מסכים מלמעלה, שנאמר "כֹה אָמַר ה', בְּנִי בְּכֹרִי ִיׂשְּרָאֵל" (מדרש תנחומא, הנ"ל). 

עתה מתברר, שהמדרש הנ"ל שרש"י בחר להביא כהסבר לפסוק "הִנֵה אָנֹכִי הֹולְֵך לָמּות וְּלָמָה זֶה לִי בְּכֹרָה" לא התיימר לדווח על השיח שהתקיים בין יעקב לעשו. המדרש ביקש לבטא את הרעיון שעבודת שבט לוי במקדש היא ההוכחה לכך שתוקף המכירה הוא תוצאה של פדיון. לכן, כדי לבאר נקודה זו, נוסף המשפט "מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי ייטול אותה". 

לסיום, יש בין המפרשים שקובעים שנזיד העדשים איננו המחיר שיעקב שילם עבור הבכורה, אלא "במחיר שפסקו ביניהם ולא חשש הכתוב לבארו" (ספורנו). ולכן, אף שאין אפשרות להוכיח באופן מוחלט מה היה הסכום ששילם יעקב, יש מקום לשער שהוא היה חמישה שקלים, כסכום שקבעה התורה לפדיון עודף הבכורות על הלוויים, דהיינו זכר למה ששולם בפדיון הראשון בהיסטוריה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים