תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

פרשת בהר – מעלתה של שנת היובל
ויקרא
כותב החידוש: נהוראי סבג

מראה מקומות: ויקרא פרק כה

פרשת בהר

מעלת שנת היובל

פרשתינו פותחת בענייני מצוות השמיטה והיובל נאמר בכתוב "וקדשתם את שנת החמישים שנה" אמרו חז"ל במסכת נדרים (דף ח. סא.) "רבי יהוה אומר שנת חמישים עולה לכאן ולכאן היינו גם לסיום היובל וגם לתחילת ספירת יובל חדשה, וכן איתא במדרש ילקוט שמעוני (בהר רמז לו.) ומצווה זו קיימת בזמן שרוב יושבה עליה ולא מקצת יושבה עליה".

וצריך ביאור:

א. מה טעמא דרבי יהודה ששנת חמישים היא עולה לסופה ולתחילה?

ב. וכן יש להבין: למה לא מספיק שיהיו רוב ישראל על אדמתם ואמא לא אמרינן בו "רובו ככולו" כאיתא במסכת נזיר (דף ה:)?

וביאורם של דברים אפשר לומר: ששנות היובל כל שנה הוא שקולה כנגד כל חמישים כולם וכמו שאמר הכתוב "…את שנת החמישים שנה" היינו שכל שנה יש לה מהות ומשמעות.

ומצינו נמי בימי ספירת העומר דשיטת בה"ג בתוס' מנחות (דף סו.) שכל יום היא ספירה בפני עצמה לכך אם שכח או מסופק אם ספר יכול לשוב לספור בשאר בשאר ימים בברכה וכן פסק מרן בשו"ע (סימן תפט סעי' ב)

והגדולה של כל יום הוא נשגב ויש בו כח יחודיי משלו ותיקון מיוחד משלו. ובכוחם של ימים אלו לתקן את מעלות נ' שערי הבינה כפי שיש בכוח חמישים שנות היובל לתקן את פגם חמישים כוחות של טומאה ולהופכם לדרגות של קדושה שכן במצרים היו ישראל סמוך לשער החמישים של טומאה ובכוח חמישים ימי תיקון של קדושה מפסח עד שבועות זכות והגיען לדרגת מלאכים  כמו שאמרו חז"ל במדרש "ראתה שפחה על הים מה שראו נביאים". וראיתי שכעי' זה כתב בספר "צרור המור" (פרשת בהר) שהחמישים שנה ספירת היובל הוא כנגד חמישים שערי בינה.

ולפי"ז במסילה נעלה לבאר למה צריך שכל ישראל יהיו על אדמת ארץ הקודש ולא סגי ברוב יושביה, מאחר ויובל הוא סימן של גאולה כמו שמתן תורה א תנה עד שכל ישראל יתייצבו בתחתית ההר ואפי' עוברין שבמעי אמן קבלו שירה ואפילו נשמות כל ישראל שכל הורות עד סוף העולם היו במתן תורה ושמעו את עשרת התורה וכל התורה בכללות ופרטןת בסיני (מסכת חגיגה י:) מפי הגבורה "אנכי ולא יהיה לך" כאיתא במסכת מכות (דף כד.) וכל השאר מפי משה ששכינה דברה מתוך גרונו כאיתא במסכת שבת (דף פח.), ולכך כמו שבשעת מתן תורה הקב"ה הביא את כל ישראל ואפי' שבעת רועי העולם היינו במתן תורה (סוכה דף נב.) "שלושה רועים וארבעה נסכי אדם", ללמדנו דכל ישראל ה' גוף אחד "ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד"

ולכן ביובל ובבית המקדש ומינוי מלך ישראל צריך שיהיה כל ישראל בארץ ישראל על האדמה כמוט ששנינו במסכת סנהדרין (דף כו:) וברמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א) ועי' למרן ה"כסף משנה" שם.

ופסק רבינו הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל פרק יב הלכה טז): "וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית בעת שיכנסו לארץ יתחילו למנות שמיטין ויובלות ויקדשו בתי ערי חומה ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות שנאמר והביאך י"י אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך אתה נוהג [בה] בחידוש כל הדברים האלו אף ירושתך אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו. השגת הראב"ד/ וכן לעתיד לבא. א"א הא דלא כרבי יוסי אלא במקומות שלא קידש עזרא"."עכ"ל

וביסוד מחלוקת רבינו והראב"ד בעניין מדוקומות שנאשרו בקדושתם מימי עזרא שעלו מבבל, שלרמ' בעניין שיהיה קדושת כל הארצות בין לתו"מ ובן ליובל וענין ער חומה סבירא ליה שגם שלא בזמן היובל נשארו בקדושתם אלא שצריך ביאת כולם אבל לראב"ד רק בזמן ביהמ"ק קיים היינו בזמן שיובל נוהג כמו שאמרו במסכת גיטין (דף לו:)

ולכאורה יש לבאר שפליגי אם הקדושה תלויה בריבוי היושבים או רק בזמן בית המקדש לעניין היובל, שיטת הרמב"ם שקדושת האקרץ גם לעניין דיני היובל תלויה ב"ביאת כולכם" היינו בחפצא שיש קדושה לארץ בשלימות שרוב יושביה עליה, אבל הרב"ד סבירא ליה שתלוי בארץ  שאמרו במסכת כתובות (דף קיא.) "כל הדר בא"י דר בלא עוון" כמו שנאמר "עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". עי' ראש השנה (דף טז:), וכן מצינו גבי עבד שברח מבבל לארץ ישראל סותרין דינו משום זכותה של ארץ ישראל גרמה ליה" כמו ששנינו במסכת מכות (דף ז.).

וראיתי בספר "אבן ישראל" (על הרמב"ם שם) שביאר במח' הנך רבנן קמאי ז"ל בתו"ד: "ובחידושי ר"ח הלוי כאן כתב ליישב דעת הרמב"ם עפי"מ דפסק הרמב"ם בפרק י' מהלכות שמיטה ויובל הלכה ט' דאין בתי ערי חומה נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, והרי מבואר בערכין דף ל"ב דבירושה שניה לא נהגו יובלות מדין תורה, וא"כ הא נמצא דלא נהגו אז גם בתי ערי חומה, והרמב"ם לטעמיה דביובל בעינן ביאת כולכם, ובחסר ביאת כולכם עוד לא נגמר עצם הקידוש דא"י לענין תרומות ומעשרות ושמיטה ויובל והה"ד לענין קידוש בתי ערי חומה, ולכן שפיר יוצרך לקדש בביאה שלישית בתי ערי חומה, והראב"ד לטעמיה דא"צ ביאת כולכם אלא בחלה לבד, ולדידיה א"צ ביאת כולכם לא בתרו"מ ולא בשמיטה ויובל, ולדידיה הא דלא נהגו יובלות בירושה שניה הוא רק משום טעמא דבעי' כל יושביה עליה, דזה אינו חסרון כלל בעצם קדושת הארץ, וקדושת הארץ כבר נגמרה בימי עזרא גם לענין תרו"מ וגם לענין שמיטה ויובל ובתי ערי חומה, וזהו מה שהשיג דבירושה שלישית לא יוצרך לקדש בתי ערי חומה שכבר נתקדשו בימי עזרא, עיין שם, ודבריו צ"ע, כיון דלדעת הרמב"ם לא נתקדשו כלל בתי ערי חומה בימי עזרא. משום דחסר בביאת כולכם, וא"כ משום מה הוצרך הרמב"ם לכתוב דבימי עזרא נתקדשו בתי ערי חומה עיין כאן הלכה ט"ו, כיון דבין כך לא הי' מועיל הקידוש, ואין לומר דכונת הרמב"ם דנתקדש בימי עזרא שיהיה נוהג דין עיירות המוקפות חומה מדרבנן כמו שנתחייבו בתרו"מ מדרבנן, דהרי הרמב"ם לא הזכיר כלל לא כאן ולא בהלכות מצורע דבזמן בית שני לא היה קדושת בתי ערי חומה אלא מדרבנן, ומה שתמה כיון דאין בתי ערי חומה נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, א"כ הרי לא נהגו אז גם בתי ערי חומה, עי' רשב"א ברכות דף ה' דס"ל דרק דין בתי ערי חומה לענין מכירה לא נהג אלא בזמן שהיובל נוהג, אבל קדושת בתי ערי חומה לשילוח מצורעים היה אף בזמן שאין היובל נוהג, וכן ביאר שם הרשב"א דעת רש"י ונראה דזהו נמי דעת הרמב"ם" עכ"ל

ומעניין לעניין במסילה נעלה לבאר במהות ימי העומר דהנה מצינו במסכת בבא מציעא (דף קיא:) ששכיריום גובה לשיטת שמואל עד שקיעת החמה שהוא גמר היום, וכן מצינו במסכת מגילה (דף כ:) "זה הכלל כל דבר שמצוותו בלילה עד שקיעת החמה.

צריך ביאור: הא גבי חג השבועות נפסק הלכה בשו"ע (סימן תצד סעי' א) שאין מקדשים ביום טוב עד שתחשך שיהיו סוף חמישים תמימות הייו עד צאת הכוכבים, א"כ למה לעניין היום בשאר מצוות  חשיבנן ליה עד שקיעת החמה?

ואפשר ליישב עפ"י מה שכתב רבינו יונתן מלוניל (על הריף ב"מ שם) ששקיעת החמה האמורה גבי שכיר הייננו צאת הכוכבים היינו סמוך לכוכבים שהוא לומד שהחמה נסתרה מעינינו (ירושלמי ברכות פרק א הלכה א).

לפי'ז יבוא אל נכון ביאור הדבר: שיש פעמים שהביטוי שקיעת החמה הוא תעלומת החמה והפצעת הירח במקומה וכנאמר 'ואת המאור הקטן לממלת הלילה ואצ הכוכבים היינו שאחר שנסתרה השמש מענינו עלו ובאו הירח עם צבא הכוכבים ומארים על העולם.

וכן גבי ברית המילה כת ר'י במרדכי (שבת סימן תע) שאם מצאו ג' כוכבים קטנים מלין את התינוק אחר שמונה ימים, ושם כתוב בהדיא צאת הכוכבים דהיינו שהלילה בא לעולם.

ולפי"ז בימי ספירת העומר וכן בכל ימי השנה שפעצים שיש לאדם הרגשה של שקיעת החמה הוא נופל ברוחו והוא אינו יודע מה עליו לעשות להרבות שמחה והתחזקות, אז יש לו סימן שלושה כוכבים זהו סימן של עם ישראל כמו שאמרו במסכת שבת (דף פח.) "אמר רבא אשרי ישראל דיהיב לן הקב"ה תורה תלתאי לעם תלתאי בחודש תלתאי על ידי תליתאי (תנ"ך בחודש סיון, על ידי משה רבינו שהיה שלישי לבטן שנאמר "מרים אהרן ומשה").

הסיפרה שלוש היא עם ישראל שהוא בחינת ספירת "חסד" שהעולם לא לנברא אלא בשביל ישראל שנקראו ראשית דאיתא בבראשית רבה (פרשה א) וכבר נאמר ע"י דוד המלך עליו השלום בספר תהילים "עולם חסד יבנה", וכתב רבינו ה"בן איש חי" (הקדמה לפרשת לך לך שנה ראשונה) וזה לשונו: "והנה ידוע שישראל נשמתם חצובה מתחת כסא הכבוד שהוא עולם הבריאה בסוד ברוך אלהינו שבראנו לכבודו, ששם מאיר שם אל שדי שהוא משולש כל שליש מספר חסד גדול, ולכן אם ישראל יהיו שלמים בעבודה באהבה משולשת שיהיה להם בעבודת השי"ת, אהבה בכונה, אהבה בדבור, אהבה במעשה, אז יאיר בהם שם אל שדי שהוא חשבון משולש כל שליש מספר חסד גדול, כי האהבה היא מצד החסד בסוד זרע אברהם אוהבי, וגם שם ה"ס הגדולה, לכך יאיר בהם אל שדי שהוא ג"פ חסד גדול בנר"ן שלהם, ועל שילוש זה רמז להם כמ"ש והייתם לי סגולה, דוגמת הסגו"ל שהוא נקודת החסד והוא משולש בשלש נקודות" עכ"ל

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים