תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

פשר כינויה התמוה של ארץ מצרים – "זה"!
שמות
כותב החידוש: דוד ירקוני

מראה מקומות: שמות יג יט

"והעליתם את עצמותי מזה אתכם" (שמות יג. יט)

שאלוני מהו פשר הלשון "מזה" ומדוע לא נאמר והעליתם את עצמותי "ממצרים", וגם אם רצה לנקוט לשון קצרה היה צ"ל והעליתם את עצמותי מכאן, ומהו לשון מזה.

קושיא זו מתעצמת כאשר רואים במקום אחר בתורה שוב את אותו לשון כלפי ארץ מצרים, הנה לנו דוגמא אחת: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מזֶּה וְלֹא יֵֽאָכֵל חָמֵֽץ" (שמות יג. ג) – וכן בעוד מקומות, וצ"ב העניין.

והנראה לבאר עפ"י הידוע מחז"ל כי כל מקום שנאמר "זה" הוא לשון "מורה באצבע" – כמו שמצינו בקריעת ים סוף שנאמר "זה אלי ואנוהו" – ודרשו חז"ל שאפילו תינוקות היו מצביעין כלפי מעלה ואומרים זה אלי ואנוהו, וכמו כן לעת"ל שיושבין כל הצדיקים לפני הקב"ה ומצביעין עליו ואומרים "זה ה' קיווני לו" (עיין מדרש רבה בשלח פכ"ג, ועיין תענית לא.) ועוד מקומות רבים כהנה המוכיחים כי האמירה "זה" משמעותה – הצבעה על דבר מסויים.

אך יש להוסיף ע"ז שההצבעה על דבר וקריאה בשם "זה" – היא קביעת הדבר כמציאות ברורה ובלתי ניתנת לערעור, וכך היתה הבחינה בקריעת ים סוף שראו את הקב"ה באופן ברור ללא ספק, וכך יהי' גם לעת"ל שיכירו וידעו כי ה' הוא האלוקים ויכירו בגדלותו בבירור ללא ספק.

וכמו כן היתה בחינת העבודה של עם ישראל במצרים שהיתה להם הרגשה ברורה כי המקום שבו הם נמצאים הוא מקומם הטבעי ואין להם מנוס ממנו וזהו בבחינת "זה" – שזוהי המציאות ואין בילתה, וכי השעבוד במצרים אינו זמני או דבר הניתן לערעור אלא דבר ברור וקבוע – כי יהיו עבדים לנצח נצחים, ועל כך מכנה התורה את מצרים בלשון "זה" כי זו בחינת הטומאה הנוראה של ארץ מצרים המשוקצת שהיא נותנת לנמצא בה תחושה של קבע ומציאות קבועה שאינה משתנית ומתערערת בשום אופן שבעולם.

ועל כן יוסף הצדיק מבטיח בדברי נוחם "והעליתם את עצמותי מזה אתכם" – שעוד יכירו וידעו כל עם ישראל  כי על אף שמצרים היא בבחינה של מצרים והסגר קבוע – בהרגשה כי זהו – זה! זוהי המציאות ואין לשנותה – עוד יווכחו וידען עם ישראל כי יצאו מכור הברזל ויזכו לומר לפני הקב"ה "זה אלי ואנוהו" ויתהפך כל ה"זה" של הסט"א ל"זה" של גילוי האלקות המושלם שיהיה כל כך ברור אף לתינוק היונק משדי אימו כי "זה אלי ואנוהו" ו"זה ה' קיווינו לו נגילה ונשמחה בו".

אהבת? שתף את החידוש

תגובה אחת

  1. אשמח לשמוע כיוונים נוספים בביאור עניין זה.
    יישר כח לכל אחד ואחד ולמערכת המכובדת של "חידושי העם" הנותנת במה מכובדת לחידושי התורה של כלל ישראל, תע"ב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

בענין רות: מואבי ולא מואבית

ואמרה האשה אמן אמן

בענין בתר מעיקרא

תורה מעוני סופו לעושר

תורה מעוני סופו לעושר

ספירת העומר וחוקות הגויים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים