תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

קימו וקבלו בביאור קבלת התורה בפורים יותר מכל הזמנים
פורים
כותב החידוש: בנימין מ

מראה מקומות: מגילת אסתר

קימו וקבלו

בביאור קבלת התורה בפורים יותר מכל הזמנים

במגילת אסתר [פרק ט' פסוק כז'] קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם וכו'.

הגמ' בשבת פח. ויתיצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

ומתבאר שבקבלת התורה לא הייתה קבלה גמורה אלא בעל כורחם כיון שכפה עליהם הר כגיגית אבל בימי אחשורוש קיבלו את התורה מחדש מרצון ללא כפיה וזה מה שקיימו את מה שקיבלו בהר סיני.

ובמהר"ל מבאר דמנין לנו שהיה קבלה מרצון בזמן אחשורוש דמזה דהוסיפו על עצמם עוד חיובים של משלוח מנות ומתנות לאביונים וקריאת המגילה ומשתה ושמחה משמע דיש להם רצון במצוות דאם לא רצו במצוות למה הוסיפו עוד.

[וראיה שמוספים הוי גילוי דנוח בעיקר מהגמ' ב"ב ד. במשנה המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו רבי יוסי אומר אם עמד וגדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל והגמ' מבארת רבי יוסי סבר אם עמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דיהיב ליה דגלי דעתיה דניחא ליה ומתבאר שמוסיף נוח בעיקר].

והנה דבר זה צריך ביאור טובא מה גרם להם בפורים בזמן גזירת המן על הגשמיות דהיינו הגופים לבוא ולקבל את התורה מרצון דמה היה יותר מקבלת התורה בעצמה או במלחמת לא' המלאכים בכניסתם לארץ או בנין בית המקדש אצל שלמה שהיה זמני רצון וקרבת ה' יותר גדולה וא"כ מה יש בפורים יותר מכל זמן אחר.

א.

ואפשר לבאר דהנה בקבלת התורה הנשמות רצו את קבלת התורה ובאמת שנשמתם פרחה אולם הגוף רצה יותר את החופשיות ולכן היה צריך לכפות הר כגיגית על הגופים שיסכימו לקבל את התורה.

והנה צריך לדעת מה רצון המן היה בגזירות על עם ישראל.

ומתבאר במגילה בפרק ג' פסוק ח' ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם.

ומתבאר בפסוק שהיה לו בעיה עם זה שהם מופרדים ודתיהם שונה ומתבאר בגמ' במגילה יג. שטען למלך ואת דתי המלך אינם עשים דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י וכמתבאר ברש"י שבת היום פסח היום.

וצריך להבין מה מצא דוקא בפסח ובשבת יותר מכל המועדים שהרי הוי יותר מועדים שבועות סוכות.

וביותר קשה וכי אין לגוים מועדים וזמנים שלהם שהם חוגגים א"כ מה יש אצל היהודים יותר במועדים שלהם מהגוים.

ועוד צריך להבין דבגמ' שם מביא את טענות המן ודתיהם שונות מכל עם דלא אכלי מינן ולא נסבי מינן ולא מנסבי לן ואת דתי המלך אינם עשים דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י ולמלך אין שווה להניחם דאכלו ושתו ומבזו ליה למלכות ואפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן זורקו ושותהו ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהן חובטו בקרקע ואינו שותהו ע"כ וצריך להבין מה מצא בדברים אלו יותר.

ונראה לומר דבעיית המן עם עם ישראל הייתה הבעיה שכל הדורות לא מסתדרים עם היהודים שיש משהו במעלת היהודי יותר מכל הגוים דהיינו שהגוף של היהודי יותר קדוש ולא היה לו בעיה בעצם אם הדת היהודית דהרי יש כמה דרכים בעולם ודתות שונות.

ולכן הזכיר את כל הדברים שיש בהם את מעלת הגוף הישראלי דזה שבת דהרי גוי ששבת חייב מיתה וכן פסח שערל לא יכול בו וכן שלא נישאים אחד אם השני וכן יין נסך שהוי יותר טובים מהם במגע יין.

א"כ כל גזירת המן הייתה מכוח מעלת גוף היהודי יותר מהגויים וע"ז הקב"ה עשה נס לעם ישראל ונצלו א"כ הגוף הסכים לקיים את מה שקיבלו כיון שהגוף הבין את מעלתו יותר מכל העולם דעד עכשיו הגוף הבין שנחשב ככול הגופות ולכן לא היה לו ענין בתורה ובקיום המצות שמכבידות עליו אולם אחרי שהגוף גילה את מעלתו קיבל ברצון את קבלת המצוות.

ונראה לדייק זה שקיים הוי במעשים דהיינו בפועל שזה הגוף ואילו קבלה הוי במחשבה ולא בגוף דהיינו בחלק היותר הרוחני שזה הנשמה באדם ולכן הוי קיימו ברצון את מה שקיבלו.

 

ב.

ועוד אפשר לבאר דהנה בויקרא רבה פרשה כח' [סימן ו'] מביא המדרש ר' לוי אמר היא שעמדה להם בימי המן דאמר ר' לוי כיון שראה מרדכי את המן בא כנגדו והסוס בידו אמר דומה אני שאין רשע זה בא אלא להרגני.

והוון תלמידיו יתבין תניין קמוי אמר להם עמדו וברחו שמא תכוו בגחלתי אמרו ליה בין לקטול בין לחיי אנן עמך ולא נשבקך מה עשה נתעטף בטליתו ועמד בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא ותלמידוי יתבין תניין.

אמר להם [המן] במה אתם עוסקים אמרו לו במצות העומר שהיו ישראל מקריבין במקדש ביום הזה אמר להון הדין עומרא במאי הוה דדהב או דכסף אמרו לו דשעורין אמר להון וכמה הות טימי דידיה בעשרה קנטרין אמרין ליה סגין בי' מנין.

אמר להון קומו דנצחו עשרת מנכון לעשרת אלפים קנטריא דכספא כיון דשמעת אסתר כן אפקת כרוז בכל מדינתא ואמרה לא יפתח בר נש חנות בגו שוקא כל עמא יפקון להון פרטי דיהודאי בעי למצטבלא כיון דחסל מן מצלי.

[אמר המן למרדכי לבוש הדין פורפירא והב הדין כלילא על רישך וסק רכוב הדין סוסיא אמר ליה שוטה שבעולם לית את ידע דאנא מן שקא ומן קטמא אית בר נש לביש פורפירא דמלכא דלא סחי מה את בעי לבזוייא למלכותא אזל בדיל בלנאי ולא אשכחיה מה עבד אסר מטי ווסתיה ועל מזניה וקנחיה ועל אסחיה כיון דחסל לבש פורפירא אמר לו הב הדין כלילא דמלכא בראשך א"ל אית בר נש יהיב כלילא דמלכא ברישיה ולא מספר מפני מה את בעי לבזוייא למלכותא אזל בגין ספרא ולא אשכחיה מה עביד אפיק מאני ספוריה ויתיב ומספר ליה עד דהוי יתיב ומספר ליה שרי מתנח א"ל מה לך א"ל ווי ליה לההוא גברא מה אתא עלוי מאן דעביד קומוס בגרון מאן דעביד קומוס קלטור מאן דעביד מנסטאר פלטין אתעביד בלנאי וספר אמר ולינא חכים לאבוה דההוא גברא שחיק טמיא בכפר קרינוס בלנאי וספר ואלין אינון מאניא ספוריה כיון דחסל מן מספרא ליה א"ל קום רכוב על הדין סוסיא א"ל לית בי כח דאנא גבר סב אמר ולית אנא גבר סב א"ל ולאו את גרמת לנפשך אמר ליה קום דאנא מימיך לך קדל ודרוס עלי וסוק ורכוב הדין סוסיא למקימא עליכון מה דאמר כתבכון (דברים לג) ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך].

כיון שרכב על הסוס התחיל מקלס להקב"ה ואמר (תהלים ל) ארוממך ה' כי דליתני ה' אלהי שועתי אליך ותרפאני ה' העלית מן שאול נפשי תלמידיו מה אמרו זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו כי רגע באפו וגו' אותו רשע מהו אומר ואני אמרתי בשלוי וגו' ה' ברצונך העמדתה להררי עוז אסתר מה אמרה אליך ה' אקרא מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך ישראל מה אמרו שמע ה' וחנני הפכת מספדי למחול לי א"ר פנחס ובק"ש היה עוסק ולא הפסיק שנאמר למען יזמרך כבוד ע"כ לשון המדרש.

ומכל מקום במדרש רואים שהמן אמר להם מה אתם לומדים וראה שלומדים את הלכות העומר וע"ז משיב להם אמר להון קומו דנצחו עשרת מנכון לעשרת אלפים קנטריא דכספא דהיינו שאמר להם שהם ניצחו אותו בלימוד.

ומדברי המדרש רואים שבדיוק בזמן הזה הוי תחילת הנס דאמרה לסגור החנויות וכן כבר אמרו מזמור לתודה וא"כ זה זמן הנס.

וא"כ מתבאר שהנס היה להם ע"י לימוד התורה אולם רואים יותר שאפילו המן הבין שאת עם ישראל לא שייך לנצח כיון שהוי להם כל בלימוד תורה וזה מה שאמר להם שהעומר שלכם ניצחו.

ולפי"ז מובן מדוע עם ישראל קיבלו את התורה מרצון דאפילו הגוי הבין מה כוח התורה א"כ גם הם הבינו מה כוח התורה ולכן זה גרם להם לקבל את התורה ברצון דראוו מה כוח התורה אפילו דברים דהוי נגד כוח הטבע כמו מלכות אחשורוש והמן הצליחו לנצח מכוח התורה ולכן קיימו וקיבלו ברצון את התורה.

ולפי"ז מובן מה דמבואר במגילה ג. ובשו"ע או"ח סימן תרפא' סעיף ב' דמבטלים ת"ת מפני מקרא מגילה דהיינו שמבטלים תורה לשמוע את נס המגילה וכבר היקשו העולם מדוע מבטלים ומפסיקים בשביל מקרא מגילה.

ולדברינו אתי שפיר כיון שעיקר נס המגילה היה מכוח התורה א"כ זה מגלה את כוח ולימוד התורה וזה מחזק ונותן מעלה לתורה א"כ שייך לבטל תורה בשביל זה כדי לחזק את התורה.

[ועיין בענף יוסף דמבאר את המדרש בצורה שונה דהמן לקח את הכסף שנתן לאחשורוש ועשה עם זה צדקה כדי שעם ישראל לא יצליחו וחשב שזה יעזור אולם ראה שלימוד תורה מעל הכל ואפילו מעל צדקה ולכן ניצלו].

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים